האדריכל ומעצב הפנים הברזילאי דייגו רבולו (Diego Revollo) אוהב לשים דגש בעבודותיו על החלל הפנימי. הפרויקט הנוכחי שלו מביא זאת לידי ביטוי בצורה מושלמת: דירת לופט 70 מ"ר בסאו פאולו, שהדייר המתגורר בה הוא שחקן. Vila Leopoldina נראית קצת כמו תפאורה בתיאטרון, שבין החללים השונים בה - כמו גם בין הציבורי לפרטי - מפרידים (כמעט) אך ורק וילונות.
עוד באתר לעיצוב הבית:
החומר העיקרי שממנו בנויה הדירה הוא "מלט שרוף". ורבולו עשה בו שימוש בתקרה, ברצפה ובקירות הבית. צבעו החום המלוכלך של החומר מייצר עניין, והשתברות האור הנכנס מוסיפה לו גוונים משתנים. כיאה לדירתו של אדם העוסק בתרבות, ברחבי הבית מוצגות כמה יצירות אמנות; הצילום שתלוי בסלון הוא מהיפות שבהן ומושך את העין גם בזכות מיקומו וגם בעזרת ההשתקפות שלו בשולחן הקפה-מראה.
רבולו לא שוכח להפגין כבוד לאדריכלים אחרים ובחר להציב בדירה את מנורת השולחן Trash Me, של ויקטור וטרליין, העשויה גליל נייר טואלט פרוס; ואת כיסא הצד Wiggle של פרנק גרי, המיוצר מ-60 שכבות קרטון דחוס. שני הפריטים הללו אינם רק שימושיים וייחודיים, אלא מתפקדים גם הם על תקן פסלים, או אם תרצו - אביזרי במה.
מטבח מאושר
הצבעוניות השולטת במטבח מגיעה מהארונות הצבועים בורדו, המשך ישיר לפלטת הצבעים בדירה, המורכבת מגוונים של סגול. השולחן הוא המשך של אזור הבישול, עם כירת גז ותנור - רעיון מקורי ומעניין העושה שימוש חכם בחלל. צבעו הצהוב של המשטח שובר את השגרה הסגלגלה, ואם היה אפשר לטעון זאת על דבר מה שאינו אנושי, היינו אומרים שמדובר במטבח מאושר.
חדר השינה מחובר לחדר הרחצה, אולם בין השניים לא מפריד וילון כי אם קיר שקוף, שמאפשר לאור לזרום ביניהם. מעל ראשם של הישנים תלויה תמונה ספירלית של חדר מדרגות, שצבעוניותה כמעט נטמעת בקירות המלט השרוף, ואילולא המסגרת אדם עלול לטעות ולחשוב שמדובר במציאות ולא באמנות.