הדרך הפתלתלה להלנה ביי, יישוב קטנטן בקצה המערבי של האי הצפוני בניו זילנד, עוברת דרך שטחי מרעה תלולים, גבעות סלעיות משוננות וצוקים מיתמרים. בסופה ממתין לבאים מפרץ בתולי עם נוף עוצר נשימה לחצי האי מימיוואנגטה. זהו אחד המקומות הנידחים במדינה שהיא אחת המבודדות בעולם. ייחודו של האזור וריחוקו ממוקדי אוכלוסייה הבטיחו לו הגנה ממשלתית מפני פיתוח של יזמים והפכו אותו לשמורת טבע מוכרזת ופארק ימי.

עד שבא האוליגרך הרוסי אלכסנדר אברמוב. ב־2010 הוא הצליח לרכוש חווה בת 100 שנים בקצה הדרומי של המפרץ תמורת 24 מיליון ליש"ט. אברמוב, מיליארדר שעשה את הונו ממכירת החיסול של תעשיית הפלדה הרוסית אחרי נפילת ברית המועצות, ציפצף על הגבלות הפיתוח ושפך עוד כ־50 מיליון דולר על הסבת החווה האגררית לאחוזה של חמישה בתי פאר. לצד תוספות חיוניות כמו בריכת שחייה אולימפית, מגרשי טניס ומרכז בידור מתקדם עם אולם קולנוע. הקומפלקס המגלומני כולל גם תחנת כוח פרטית, מעברים תת־קרקעיים ומנחת מסוקים.

אברמוב, המתגורר במוסקווה, אינו מתכוון לעבור לאחוזה שבנה, שהיא היקרה ביותר בניו זילנד. המתחם נועד לשמש אותו במקרה שבו לא יוכל להישאר עוד בביתו או לנוע בעולם בחופשיות – בין אם יהיה זה בגלל תיק פלילי שיתפור לו הקרמלין, צו מעצר של האינטרפול, הפיכה עממית או חלילה אסון צ'רנוביל 2.

אברמוב אינו איל ההון היחיד שהחליט אחרי המשבר הפיננסי לרכוש אחוזה בניו זילנד, מרחק עשרות אלפי קילומטרים מהזירה המבעבעת של בועות פיננסים שמרוממות ומפילות כלכלות. בשנים האחרונות רכשו מיליארדרים נוספים וילות פאר במדינה המרוחקת והפסטורלית. כך עשו למשל מייסד קרן ההשקעות פידליטי, ויליאם פוליי; אנתוני מלקין (שמשפחתו מחזיקה בין היתר באמפייר סטייט בילדינג); ופיטר תיל (ממייסדי פייפאל ואחד המשקיעים הראשונים בפייסבוק).

בונקר של עשירים (צילום: SurvivalCondo.com)
חדר עם נוף למסך בבונקר המגורים | צילום: SurvivalCondo.com

ניו זילנד: יעד מושלם

סוכני נדל"ן בניו זילנד חווים על בשרם ובכיסם את תוצאותיה של הטלטלה הכלכלית שזרע המשבר הפיננסי ברחבי העולם, ושהפכה את מדינתם ליעד מילוט אטרקטיבי עבור עשירים מופלגים. מכל בחינה שהיא, ניו זילנד היא יעד מושלם עבורם: היא מרוחקת אך מפותחת, קטנה אך מתקדמת, מסבירת פנים, דוברת אנגלית, ומתקיימות בה תרבות מערבית ורמת חיים גבוהה. ב־2013 היא דורגה כמדינה השלווה בעולם, לצד דנמרק ואיסלנד, במדד השלום העולמי. יש בה מגבלות רופפות על רכישת נכסים, מדיניות מס ידידותית ומשקיעים אינם חייבים להתגורר בה. כל הטוב הזה ממוקם בנופים מהיפים בעולם.

"אני מכיר מנהלי קרנות גידור בכל העולם שרוכשים חוות ומנחתי מטוסים במקומות כמו ניו זילנד, בגלל שהם סבורים שהם זקוקים למקום מילוט", אמר השנה בדאבוס רוברט ג'ונסון, מנהל קרנות גידור לשעבר, בהתבטאות חריגה ביחס לפאנלים המנומסים של פסגת האלפיון העליון באלפים השוויצריים.

ג'ונסון, שעומד בראש המכון לחשיבה כלכלית חדשה בניו יורק שהקים המיליארדר ג'ורג' סורוס, הימם את הנוכחים בפאנל כשסיפר כי עשירי העולם החלו להתכונן לתרחיש של יום דין חברתי. גלי המחאה שהתעוררו אחרי המשבר, התפרצויות עממיות אלימות כמו המהומות בלונדון ב־2011, והפגנות השחורים בפרגוסון ובבולטימור בשנה האחרונה, שכנעו את הסופר־עשירים כי המצב הכלכלי עלול להפוך בקרוב לבלתי נסבל עבורם, אמר ג'ונסון.

בראיון שהעניק למגזין העצמאי האירי Culture Hub אמר ג'ונסון כי "בשיחות פרטיות, בפגישות אישיות ובארוחות ערב סגורות, אנשים בעלי עוצמה רבה אומרים לנו שהם מפחדים. מנהלי קרנות גידור ובנקאים בכירים יודעים איך לחמוק ממס של ממשלות, אבל לא יודעים מה לעשות מול חוסר יציבות חברתי הולך וגובר". במשך הראיון אמר ג'ונסון, שעם עשרות מיליוני הדולרים שצבר מניהול קרנות גידור, קשה להאשים אותו במרקסיזם, כי "העשירים ביותר צריכים להפגין מנהיגות ולהיות מוכנים להקריב חלק מהעושר שלהם. זה יטיב עם כולם. אבל זה יוכל לקרות רק אחרי שתתרחש מהפכה, כי במבנה הכלכלי הקיים הסיכויים לכך קלושים".

העניים על הגדרות

בינתיים, רבים מהעשירים מפגינים חרדה. "אני חושב שהעשירים מודאגים, ומסיבה טובה", אמר סטוארט וואליס, מנכ"ל הקרן לכלכלה חדשה היושבת בלונדון, בראיון לרשת הטלוויזיה CNBC. "רבים כבר מכירים את הנתונים שלפיהם בידי 80 האנשים העשירים בעולם יש יותר כסף מאשר ל־3.5 מיליארד העניים ביותר. בקרוב ל־1% העשירים ביותר יהיה יותר כסף מלכל שאר ה־99%". הנתונים שפרסם לאחרונה אוקספם, הארגון הבינלאומי למאבק בעוני, מחזקים את התחזית הזאת: בחמש השנים האחרונות תפח הנתח של המאיון העליון בעוגת העושר העולמית מ־44% ל־48%, וכבר ב־2016 הוא צפוי לעבור את רף ה־50%.

יש מי שהעז לחזות את היום המדויק שבו העשירים ינוסו במטוסם הפרטי ליעד מילוט. הכלכלן מרטין ארמסטרונג צופה כי כבר ב־2016 יפרוץ בארצות הברית גל מחאה עממי אלים, בעקבות דעיכה כלכלית נוספת. "זהו המרכיב הסודי: תפיל את הכלכלה ותקבל מחאה עממית ומהפכה", כתב ארמסטרונג, הזכור כמי שחזה במדויק את יום שני השחור של וול סטריט ב־1987, ואת הקריסה הפיננסית של רוסיה ב־1998. "אנשי המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית אינם קולטים שהאנשים רותחים על כל מי שיהיה בשלטון", הוא כותב, על רקע סקרים שמראים כי 74% מהאמריקאים כועסים על הממשלה או לא מרוצים ממנה. מיתון כלכלי נוסף עלול להיות הקש שישבור את גב הגמל, טוען ארמסטרונג. "ומה לגבי המשטרה? האם היא לא נהפכת לחבורת בריונים עם תגים שאוכפים כל חוק שאיזה פוליטיקאי מטורף כותב? מתי יחזור ההיגיון לכוחות המשטרה? הם כבר לא מגנים על האנשים, אלא מגנים על הפוליטיקאים מפני האנשים".

ארמסטרונג, מהכלכלנים המבריקים בדור האחרון, כבר הסתבך בעבר עם המשטרה ועם החוק כשניסה להפוך בעצמו למיליארדר: ב־1999, אז שימש יו"ר ומייסד חברת ההשקעות פרינסטון אקונומיקס אינטרנשיונל, הוא נעצר בגין הונאה של כמיליארד דולר ושהה במעצר במשך יותר משבע שנים על ביזוי בית הדין. ב־2006 הוא הודה באשמת הונאה והחל לרצות עונש מאסר של חמש שנים. לאחר שחרורו חזר לנפק נבואות זעם, אבל למרות עברו המפוקפק, כדאי להקשיב היטב למי שחזה במדויק שתיים מהמפולות הפיננסיות הגדולות ב־25 השנים האחרונות.

אחת הראיות שמתיישבות היטב עם התחזית של ארמסטרונג היא מסמך שנחשף בשנה שעברה, לפיו הצבא האמריקאי גיבש תוכנית להתמודדות עם מחאה עממית המונית. בדו"ח המשתרע על פני 132 עמודים, ונושא את הכותרת "שיטות פעולה של צבא ארצות הברית: מהומות אזרחיות", מתואר כיצד כוחות צבא יידרשו להתמודד עם "המון פרוע ואלים", ויצטרכו "לדכא מהומות ולהשיב על כנו את הסדר הציבורי".

בונקר של עשירים (צילום: Freedom Ship Internationa)
הדמיה של "ספינת החופש". מקלט בלב ים ל–18 אלף בעלי אמצעים בני מזל | צילום: Freedom Ship Internationa

בוא אלינו לים

אם וכאשר יפרצו מהומות כאלה, עשירי העולם לא ייאלצו להרחיק עד ניו זילנד כדי להסתתר מזעם ההמונים. מקלט בתנאי 5 כוכבים אפשר להקים גם בלב מדבר, בים, או מתחת לאדמה. חברות שונות מציעות כיום פתרונות יצירתיים (ויקרים) לעשירים חרדתיים, שיספקו להם הגנה מפני איום אפשרי – ממחאה אלימה ועד שואה גרעינית.

אחד מהפתרונות האלה הוא "קונדו ההישרדות", בונקר מגורים יוקרתי בן 15 קומות מבוצרות היטב מתחת לפני הקרקע שהוקם על חורבות מתקן שיגור טילים בקנזס. הקמתו של הקומפלקס שיכול לאכלס עד 75 אנשים החלה ב־2008 והושלמה בסוף 2012. בתוך שנה נמכרו בו כל הדירות במחירים שנעו בין 1.5 מיליון דולר ל־4.5 מיליון דולר. "אנחנו סבורים שבהתחשב בתנאים הכלכליים ברחבי העולם, הניסיון ההיסטורי של אסונות, והראיות הברורות לשינויי אקלים גלובליים, יהיה זה נכון להחזיק במקלט למקרי אסון במקום המתאים לתרחישים כאלה", מציינים באתר של חברת Luxury Survival Condo שהקימה את הפרויקט. מלבד אבזור מתקדם וריהוט יוקרתי, כוללת כל דירה בבונקר גם מערכת אבטחה מתקדמת, מערכת חשמל חסכונית באנרגיה, מנעולים ביומטריים, וגולת הכותרת – "חלון הדמיה" שמדמה "נופי טבע כמו במציאות, עם אור מלאכותי שמשתנה לפי שעת היום, ויוצר חוויית חיים נורמליים כאילו שהייתם מעל פני האדמה". לאור הביקוש הרב, תחל בקרוב בניית הבונקר השני, לפי האתר.

בלונדון, אחד מריכוזי המיליארדרים הגדול בעולם, העשירים רגילים שכמעט הכל נמצא במרחק הליכה. כך גם המקלט שלהם. בשנים האחרונות התפתח בבירת אנגליה טרנד של יוקרה תת קרקעית: בעלי בתים בשכונות עשירות כמו צ'לסי וקנסינגטון חופרים מרתפי ענק ממוגנים מתחת לאדמה, עם או בלי האישורים הנדרשים. ב־2013 הוגשו בשתי השכונות האלה 450 בקשות לבניית מרתפים, לעומת 20 ב־2003. "מאז המשבר הפיננסי החברה שלנו עוסקת בעיצוב חללים גדולים מתחת לבתים בשכונות האמידות של דרום ומערב לונדון", אמר לאתר "דה ניישן" פול שאאף, שותף בסטודיו האדריכלים בייסמנט דיזיין סטודיו.

בכתבה ממארס שנשאה את הכותרת "עשירי לונדון חופרים עמוק מתחת לעיר ונמלטים מחוקי התכנון", מתוארים מרתפים כה גדולים, שהם כוללים בריכות שחייה, אולמות קולנוע ביתיים ומוסכים למכוניות אספנות. עבודות הבנייה של הקמת המרתפים גם פגעו בתשתיות. במקרה בולט ברובע וסטמינסטר, קרסה מערכת הביוב מתחת לכביש לאחר ששורת משאיות נשאה אדמה שהוצאה משטח ביתו של מגיש הטלוויזיה ניק רוס. בעקבות לחץ התושבים, הוטלו בסוף 2014 מגבלות על בניית מרתפים בצ'לסי ובקנסינגטון.

הכלכלן מרטין ארמסטרונג (מימין) צופה כי כבר ב–2016 יפרוץ בארצות הברית גל מחאה חדש, בעקבות דעיכה כלכלית נוספת. "זהו המרכיב הסודי: תפיל את הכלכלה ותקבל מחאה עממית ומהפכה"בלומברג
אבל מרתפים או בונקרים עלולים להלחיץ בשהייה ממושכת. לעשירים שסובלים מקלסטרופוביה, או לא רוצים להסתבך עם רשויות התכנון, או פשוט מעדיפים לבהות בשמיים ולהשתזף בזמן שהעולם בוער, נבנית בימים אלה תיבת נוח ראוותנית ומגלומנית, או בשמה המסחרי, Freedom Ship ("ספינת החופש"). "תארו לעצמכם מקום אידאלי למגורים או לניהול חברה. קהילה בטוחה, מאובטחת וידידותית עם חללים פתוחים גדולים ומתקני פנאי ובידור נרחבים", נכתב באתר חברת Freedom Ship International שמקימה את פרויקט הענק. "כעת, דמיינו את הקהילה הזאת נעה ללא הפסק מסביב לעולם. אתם מתחילים להבין את הקונצפט של ספינת החופש".

הרעיון להקים מעין ולדורף אסטוריה על גבי נושאת מטוסים נולד בהשראת ספרו של ז'ול ורן, "אי המדחף" (Propeller Island) מ־1895, והחל להתממש בסוף המילניום. קשיים בהשגת המימון עיכבו את הפרויקט למשך כמה שנים, והבנייה החלה רק ב־2013, כשעלויות הבנייה תופחות ליותר מ־10 מיליארד דולר. הספינה שנבנית לגובה של 25 קומות תשתרע על שטח בלתי נתפש של 1.3 קילומטר לאורך ו־225 מטר לרוחב. מלבד נמל תעופה בלב ים, יהיו בה 18 אלף דירות יוקרה, מלונות עם 10,000 חדרים, בנקים, מסעדות, חנויות, מרכז בידור, בתי קזינו, משרדים, מחסנים ואף פסי ייצור של תעשייה קלה – כי אולי עדיף שלא להסתמך על מפעלים ביבשה שבה שורר כאוס. "ספינת החופש אינה עוד ספינת תענוגות", מדגיש אתר החברה. "היא מיועדת להיות מקום ייחודי לגור בו, לעבוד, לנפוש או לבקר".

ומה יהיה עלינו, הרוב הדומם שחי ביבשה? כדי להימלט ממועדון הקרב הזה, מציע הבלוגר החד המזדהה כ"טיילר דרדן" מהבלוג הכלכלי "זירוהדג'" 15 דרכים לחיות לאורך זמן ללא תלות בשום מערכת כלכלית. אלה כוללות רכישת מיומנויות בבית ובטבע, אפסון מזון וציוד חירום, גידול וייצור עצמי של מוצרים – החל במזון וכלה בתרופות – והנחלת ידע וכישורים לילדינו. במקרה הגרוע, תמיד ניתן יהיה לשלוח אותם לעבוד אצל איזה בעל הון. הנוף מהאחוזה של אברמוב באמת עוצר נשימה.

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות>>>
התנפצה זכוכית במעקה מרפסת בפרויקט של גינדי אחזקות בפ"ת
לראשונה מאז 1981: מס על ירושה בישראל