אדריכלות ועיצוב פנים שרון אברהם ראובן
שטח המגרש 320 מ"ר
שטח בנוי 200 מ"ר

עין שריד, גלריה (צילום: שי אפשטיין)
בית מואר, בקווים ישרים עם קשר עין בין המפלסים | צילום: שי אפשטיין
עין שריד, מטבח (צילום: שי אפשטיין)
לשתות קפה בשמש. מטבח במזרח | צילום: שי אפשטיין
"מעולם לא הייתה לי פנטזיה על איך שהבית הפרטי שלי ייראה", מספרת אדריכלית שרון אברהם ראובן על תכנון ביתה הפרטי ביישוב עין שריד. "בדרך כלל אני מתחילה מדיאלוג עם הלקוח, מהבנת אורח חייה וצרכיה של המשפחה, וכאן הייתי צריכה לנתח את אורח החיים של המשפחה שלי ולנהל דיאלוג עם עצמי".

כששאלה את עצמה איזו תחושה הייתה רוצה לייצר בביתה הפרטי, עלו כמה תשובות ברורות: "ידעתי שאני רוצה שהמטבח יפנה למזרח, כדי לקבל קרני שמש נעימות כשאני מכינה את הקפה והסנדוויצ'ים של הבוקר, היה חשוב לי לשמר קשר עין בין מפלסי הבית וקשר עין בין הפנים לחוץ, לחבר את הבית אל החוץ וליצור בו תחושת מרחב ופתיחות, במינון מסוים, ובעיקר רציתי לייצר חלל גבוה כדי להחדיר כמות אור יום ואוויר מקסימלית הביתה". התוצאה היא בית מודרניסטי בעל קווים ישרים, שקומת הקרקע שלו נבנתה בצורת רי"ש וקומתו העליונה - בצורת חי"ת, והמפגש בין שתי הקומות מייצר אזור גינה פתוח אך מקורה בחלקו. פינת אוכל שהוצבה בחלקה המקורה של החצר, מעידה אברהם ראובן, משמשת רבות את בני הבית שכן היא מחוברת הן לסלון והן למטבח ומוגנת מפני שמש וגשם.
עין שריד, מדרגות (צילום: שי אפשטיין)
פינת האוכל נרכשה בבריסל | צילום: שי אפשטיין

עין שריד, ספה (צילום: שי אפשטיין)
סלון אקלקטי - מבריסל ומהשוק | צילום: שי אפשטיין

מחוספס וחמים

ההשראה לעיצוב הפנים הייתה של לופט עירוני במראה תעשייתי ומעט מחוספס. ואכן, חומרים גולמיים וחשופים מקנים לקומה התחתונה מראה של לופט תעשייתי משהו, אך בעל צביון חמים. רצפת הקומה התחתונה חופתה בבטון מוחלק, וקיר גדול ומרשים מבטון חשוף חולש על כל הבית וממשיך גם אל הקומה העליונה. "אני אוהבת מאוד בטון חשוף, גולמי ולא מוחלק", אומרת אברהם ראובן. "יש בו משהו שמאוד מתאים לשיטות הבנייה והעבודה בארץ". ואכן, קירות בטון חשופים הם אלמנט עיצובי בולט החוזר בפינות שונות בבית.

מעקה המדרגות ישר קווים ועשוי מברזל חשוף ולא מעובד, וקרשים ממשטחי עץ תעשייתיים שפורקו שימשו את בעלת הבית ליצירת דלתות המסתירות נישות שונות לאחסון. "אחרי ל"ג בעומר פירקנו כמה משטחי עץ של מלגזות ובנינו בעצמנו דלת המסתירה את כל הבלגן בנישה בכניסה לבית", מספרת אברהם ראובן על הדלת הבולטת במטבח, שעוטרה ברישום עיפרון בשילוב קולאז' בעזרתם של הילדים. "כשראינו כי טוב, בנינו במרחב הביתי דלתות נוספות מעצים ממוחזרים, מה שיוצר קשר עיצובי בין חללי הבית השונים".

עין שריד, אי במטבח (צילום: שי אפשטיין)
מטבח לבן ופונקציונאלי מפורמייקה עם אי במרכזו | צילום: שי אפשטיין

עין שריד, מדפים (צילום: שי אפשטיין)
על הקיר מסודרים במדפים כלי הקרמיקה האהובים | צילום: שי אפשטיין

פשוט ופונקציונלי

המטבח נותר לבן, פונקציונלי ופשוט, וגימור הארונות נעשה בפורמייקה הן משיקולי עלות והן משיקולי תחזוקה. "אנחנו נמצאים המון במטבח, ורצינו שהוא יהיה עמיד", מסבירה אברהם ראובן את הבחירה. מרכז המטבח והבית הוא אי מוארך המתחבר אל קיר הבטון החשוף במטבח. "במקור רציתי שהאי יהיה מחופה בעץ, מה שהיה קושר יפה בין חלקי הבית", היא מגלה, "אבל זה מיקום מאוד מרכזי. הילדים מציירים על האי בצבעי גואש ומרדדים בצק עוגיות, וגם אנחנו עובדים עליו ומכינים עליו מאכלים לפעמים. לכן הפונקציונליות ניצחה את העיצוב ואני שמחה על כך". את האי מקיפים כיסאות עור שחורים (טולמנ'ס) שתורמים לתחושה האורבנית בבית ולאיזון בין מראה כפרי למראה עירוני.

קיר הבטון החשוף משמש כרקע לאוסף כלי קרמיקה, מעשה ידיה של בעלת הבית. נוסף על הארונות הלבנים הותקנו במטבח ארוניות ומדפי נוי שלוקטו ממקומות שונים, כמו מגש עבודה מעץ שנלקח ממחסן כלי העבודה של סבה של אברהם ראובן, נתלה על הקיר ומשמש לאחסון כוסות קרמיקה, וארונית תרופות לבנה שהייתה שייכת לסבתה ונתלתה בין המטבח לסלון. 

עין שריד, מסדרון (צילום: שי אפשטיין)
קיר בטון נמשך לקומת חדרי השינה | צילום: שי אפשטיין
עין שריד, קומה שנייה (צילום: שי אפשטיין)
ספרייה קטנה בגב הקיר | צילום: שי אפשטיין

עין שריד, פינת מחשב (צילום: שי אפשטיין)
ופינת עבודה פתוחה שהילדים השתלטו עליה | צילום: שי אפשטיין

גם במרכז הסלון בולט קיר בטון חשוף, המוקף בשני חלונות גדולים. בתוך הקיר הותקנו כיסים המכילים את דלתות ההזזה של המרפסת. הדלתות נטמעות בקיר במלואן כשהן נפתחות, באופן השומר על מקצב מאוזן של משטחי בטון וזכוכית בסלון. הסלון המרשים ופינת האוכל רוהטו בפריטים אקלקטיים שנאספו ממקומות שונים בעולם ויוצרים שילוב חם ומעניין. חלק מן הרהיטים נרכשו בעת שהותה של המשפחה בבריסל, כגון ספסל העץ הירקרק הבולט בסלון שנרכש בשוק פשפשים, כורסה בריפוד עור שרופדה מחדש בארץ וצמד ארגזי אחסון, שנרכשו בחנות יד שנייה, הוצבו זה לצד זה ומשמשים כשולחן קפה.

"קנינו שניים זהים מתוך מחשבה שאולי נשתמש בהם כשידות לצד המיטה או כשולחנות לסלון. מאוד נוח להפריד אותם בשעת אירוח", אומרת אברהם ראובן. עוד בסלון: כיסא עץ בסגנון סיני, שבני הזוג קיבלו כמתנת חתונה, שטיח קילים בגוני אדום שהובא מהודו ושידת עץ שהוצבה מתחת למסך הטלוויזיה ומורכבת מארגזים מעץ אגוז אפריקאי שהוריה של אברהם ראובן הביאו ממלאווי, לאחר שליחות במקום. פינת האוכל הכפרית נרכשה בחנות עזבונות בבריסל. "זו הייתה חנות שמאוד אהבתי", היא מספרת. "רכשתי בה את שולחן האוכל ואת הכיסאות, את אחת ממיטות הילדים וכן את ארון העץ הגדול שמשמש כחלל אחסון מתחת למדרגות".

עין שריד, שירותים (צילום: שי אפשטיין)
שומרים על איזון בין מראה עירוני לכפרי | צילום: שי אפשטיין

עין שריד, חדר רחצה (צילום: שי אפשטיין)
שידת וינטג' ששויפה בחדר הרחצה | צילום: שי אפשטיין

חפצים קטנים עם סנטימנטים גדולים

גם משרדה של אברהם ראובן, הנמצא בקומה התחתונה, משלב בין פריטי ריהוט מעוצבים ולבנים – כמו כיסאות בעיצוב הזוג איימס – לחפצים שנמצאו ברחוב, בהם ארגזי תחמושת שנמצאו ליד בסיס צבאי וכיום משמשים כספרייה בחדר, שולחן ישן של מכונת תפירה, ארגזי מתכת של חברת פיליפס שנועדו לאריזה ושינוע ונרכשו בבריסל ושולחן צורפות שכרגע אינו נמצא בשימוש. וילון לבן ושקוף למחצה בדוגמת עיגולים גדולים נרכש באיקאה ומוסיף מגע של רטרו לחדר. שירותי האורחים הסמוכים למשרד רוצפו באריחים מאוירים, שלוקטו בבית ישן ששופץ בתל אביב. "יום אחד בדרכי אל השוק ראיתי ערימות של אריחים מפורקים זרוקים ליד אחד הבתים", מספרת אברהם ראובן. "ניצלתי את עגלת השוק שהייתה בידי כדי לאסוף אותם, ואחרי שלוש נגלות סיימתי להעביר אותם לאוטו. הם חיכו שלוש שנים שנעשה בהם שימוש", היא מחייכת, "וכשבנינו את הבית היה ברור שנשלב אותם כאן". האריחים, המחפים גם את קירות החדר הקטן, הולמים מאוד את מראה הבטון החשוף, ולכן נוצק קיר בטון גם בחדר השירותים. בדומה לשאר החללים בבית, גם בחדר זה שולבו פריטים ממקומות שונים בעולם – מנעול תיבה מברזל שנרכש בתורכיה, כלי ברזל קטן שמיועד לצביעה והובא מנפאל "ועוד כל מיני חפצים קטנים עם סנטימנטים גדולים".

עין שריד, חדר עבודה (צילום: שי אפשטיין)
חדר עבודה עם פריטי ריהוט לבנים | צילום: שי אפשטיין

עין שריד, תמונה (צילום: שי אפשטיין)
חפצים עם ערך סנטימנטלי | צילום: שי אפשטיין

אינטימי ומחבק

גרם מדרגות עץ מוביל אל הקומה השנייה שהוקדשה ברובה לחדרי השינה. החדרים אינם גדולים, אך הקומה כוללת נישות שונות המשמשות לאחסון ומפנות מקום בחדרים. בקצה הקומה נבנתה פינת עבודה פתוחה שאמורה הייתה לשמש את בעלת הבית, אך משמשת כיום את הילדים. דלת מקרשי עץ ממוחזרים מכסה נישה המשמשת לאחסון, בדומה לדלת המכסה את הנישה במטבח, מתכתבת יפה עם קיר הבטון החשוף הממשיך אל הקומה העליונה ותורמת לעיצוב האורבני של החלל. לצד שולחן הכתיבה הוצבה כורסה של סבתה של אברהם ראובן שרופדה מחדש, וספריית קיר נמוכה שנבנתה בגב מעקה המדרגות מסתירה את פינת העבודה מחלל המגורים התחתון.

חדר השינה של ההורים קטן ופונקציונלי. אברהם ראובן מעידה כי העדיפה חדר שינה קטן ואינטימי. "אני לא אוהבת סוויטות וחדרי שינה ענקיים", היא אומרת. "אני צריכה חדר שינה אינטימי ומחבק. פרט לכך, יש לי כל כך הרבה פינות נוספות בבית שאני מרגישה שהן 'שלי', ולכן חדר השינה משמש בעיקר לשינה". במבואה הקטנה המובילה אל חדר הרחצה הצמוד אליו הוצנעה נישה לאחסון נעליים מאחורי דלת חדר הרחצה, "וככה החדר נשמר תמיד מסודר". גם בחדר הרחצה הצמוד אל חדר השינה נבנה קיר בטון חשוף. שידת וינטג' מווינטג' מאניה, שקולפה מהפורמייקה שחיפתה אותה ושויפה, משמשת כשידת הרחצה לאחר שהוצב עליה כיור קרמיקה מעשה ידיה של בעלת הבית. על השידה הונח ארגז תפירה של סבתה המשמש כיום כקופסת תכשיטים. חדרי הילדים הם שילוב של רהיטים פונקציונליים ובהירים שנרכשו באיקאה ועברו שדרוג ופריטים ייחודיים שלוקטו ממקומות שונים בעולם ומעניקים לכל חדר מגע אישי.

עין שריד, גינה (צילום: שי אפשטיין)
ספסל העץ הירקרק נרכש בשוק הפשפשים | צילום: שי אפשטיין

עין שריד, מרפסת (צילום: שי אפשטיין)
משטח הבטון ממשיך גם במרפסת בגינה | צילום: שי אפשטיין

מהפנים אל החוץ

אלמנטים ששימשו לעיצוב הבית שבים וחוזרים גם בחצר, דוגמת קירות בטון חשופים ופריטי ריהוט מעניינים העשויים מעצים ממוחזרים ומחלקי ארגזים. החצר המקיפה את הבית גודרה בקיר בטון המצל על פינת ישיבה נעימה, שהשולחן שבה בנוי מארגז ישן על גלגלים. פינת האוכל החיצונית היוצאת מן הסלון נבנתה על משטח בטון הממשיך את הבית, ותחת חלק בולט של הקומה השנייה. ניצולה של הפינה באופן זה מאפשר לוותר על בניית פרגולה מעל פינת האוכל ולשמור על המראה הנקי של חזית הבית. בפינת החצר הוצב בית עץ קטן ומלא חן שנבנה מארגז אחסון מעץ על ידי בעל הבית והילדים. "תומר מאוד רצה בית על עץ", מספרת אברהם ראובן, "אך מאחר שלא היו לנו עצים מספיק גבוהים בחצר, הסתפקנו בבניית בית מעץ שהוצב על מבנה הבטון שבו מוצנעים פחי האשפה ובלוני הגז". באופן זה נוצלה הפינה באופן אופטימלי, פחי האשפה ובלוני הגז הוסתרו "וגם חוויית הבנייה הייתה מהנה מאוד, חוויית יצירה משותפת של כל בני המשפחה", היא מסכמת.

עין שריד, חזית בית (צילום: שי אפשטיין)
בית מודרני וישראלי | צילום: שי אפשטיין
עין שריד, כניסה (צילום: שי אפשטיין)
עם קשר בין פנים לחוץ | צילום: שי אפשטיין

עין שריד, חצר (צילום: שי אפשטיין)
משטחי פריקה שהפכו לשולחן בחצר | צילום: שי אפשטיין

סטיילינג לצילום: אירית כהן

לכתבה הקודמת: רואים שזה בית של מעצבת אירועים

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין נישה, גיליון ינואר