באזור התעשייה של ראש העין במשרדי חברה העוסקת בייבוא מותגי עיצוב ורהיטים, מצאנו את אחד מחדרי האוכל הכי מזמינים ומעוצבים שראינו. החלל מתפרש על שטח של כ-50 מ"ר, והא כולל 26 מקומות ישיבה. "התבקשתי על ידי רונן קאופמן, מנכ"ל קבוצת קאופמן, ליצור חדר אוכל לעובדי החברה", מספרת לינור גבעולי, מעצבת הפנים שניהלת את הפרויקט. "רציתי ליצור מקום שייקח את העובדים בשעה של הפסקת הצהריים למקום אחר, לאווירה אחרת, אווירה שהיא לא עבודה. ביקשתי להתרחק ממראה של חדר אוכל מוסדי וליצור מראה ואווירה של מועדון-בר-מסעדה, משהו ששובר את שגרת הניאונים שבה העובדים מבלים במשך היום. רציתי שההפסקה באמת תהיה הפסקה, גם בחוויית המקום ולא רק בשעון.
"קיבלתי יד חופשית. הלקוח לא היה מעורב באף בחירה של חומר או צבע – חוץ מהכיתוב שעל הקיר – שנוסף ברגע האחרון, בטאץ' הסופי שלו. רציתי ליצור חלל שמשדר עושר ויוקרה כפי שהיה נהוג בסגנון הארטדקו של שנות העשרים של המאה הקודמת. רציתי ליצור אצל הסועדים חוויית מגע, ודחף למשש את האלמנטים בחלל. רציתי ליצור חלל חווייתי עם גילוי חדש בכל פעם, מכל פינה".
עוד בערוץ עיצוב הבית:
ארמונות ורסאי כהשראה
"הקונספט התחיל מכך שהתחשק לי לעשות תקרה מזהב כמו שנהוג בארמונות ובצמוד לטרנד הזהב שנכנס לחללים מחדש", מתארת גבעולי את התהליך. "ראיתי בעיני רוחי חלל עמוס בטקסטורות אך שומר על סקלת צבעים מוגבלת של צבעים טרנדיים: זהב, ורוד, שחור, אפור. עוד לפני שראיתי במילאנו את החלל שעיצב חיימה חיון לאבן קיסר, תכננתי את רצפת הזיגזג שחור-לבן שנותנת תנועה ודינמיות לחלל. השימוש בשילוב שחור לבן על הרצפה נשאב מארמונות ורסאי.
"נבחרה תקרה מחוררת למתן פתרון אקוסטי, ולהוספת טקסטורה ועניין לחלל היא נצבעה בזהב – למרות שכולם הרימו גבה לפני הביצוע", ממשכיה גבעולי לתאר. הזהב חוזר בעדינות בחלל כולו: רגלי השולחנות והקנטים שלהם, רגלי ספסלי הישיבה, פסי הניתוק במטבח, בשירותים ובאזור נטילת הידיים וגם בידיות המטבח. הדלת והחלון נצבעו גם הם בזהב".
עובדי החברה מכינים לעצמם את האוכל ולכן תוכנן מטבח שיוכל לתת מענה לכמה אנשים בו בזמן: כמה מכשירי מיקרוגל ומשטחי עבודה גדולים יחסית. חלק ממקומות הישיבה תוכננו בגובה בר סמוך למשטחי העבודה, על מנת לתת אפשרות לדינמיקה חברתית במהלך ההכנה, ולחילופין אפשרות ישיבה מנותקת מעט משאר אזור הישיבה. אימג'ים של דמויות בארוקיות בגוני החלל הודפסו על צלחות ונתלו על הקיר, כמו במטבחים של פעם.
תמונה מודפסת על עץ
חיפוי הקיר משולב ויושם בשלושה אופנים שונים, להוספת הדינמיקה והתנועה בחלל. באזור הכיור פסי הזהב מושכים את הגוון מהמשטח לתקרה. "הרובה באזור זה היא רובה ורודה להבדלה משאר החיפוי", מתארת גבעולי. "הרובה הוורודה היא התחלה של הוורוד בחלל, היא מתחברת לטפט ורוד שמשלב טקסטורה של קשקשי דג שמנצנצים עם שבירת האור עליהם. במבואה לכיוון הממ"ד, שצבוע כולו בוורוד ובו נמצאים המקררים, מתקבל מבט אחר ומנותק לגמרי משאר החלל והוא נחבא מעיני מי שיושב ואוכל בחלל המרכזי. הטפט עוטף את כל הקיר וגולש לחלל המרכזי ומתחבר לפרופילים דקורטיביים שממלאים קיר להוספת טקסטורה כמענה מודרני לשימוש מסורתי בפרופילים אלו".
כיסאות ורודים בסגנון רומנטי, המקושטים בלבבות בקונסטרוקציה שלהם מרככים את החלל, גם בצבע וגם בצורה העגולה. ישיבה חברתית נוספת מתקיימת באזור הספסל, שעבורו נבחר בד דמוי עור עם הטבעה להוספת טקסטורה נוספת ברוח הסגנון. "היות החלל קטן, הוספתי מראות כקו ממשיך לחיפוי המטבח. המראות היקפיות ומעניקות ממד עומק ואינפיניטי.
"נקודה של מיקוד בחלל היא תמונה שזכתה בתהליך העבודה לשם החיבה 'לבנה'. את הדוגמנית הלבקנית צילם הצלם הספרדי Javier Garceche, מתוך סדרה של צילומי לבקנים. בחרתי אותה כי התאהבתי בה ממבט ראשון בזמן החיפושים אחרי תמונה גדולה בגוונים בהירים שתתאים לחלל", מסבירה גבעולי את הבחירה. התמונה מודפסת על פלטת עץ כשטקסטורת העץ נראית מבעד להדפס.
השירותים חופו באריח בגוני החלל עם דוגמה רומנטית, הקירות נצבעו בוורוד, ואזור נטילת הידיים חופה במראה על כל גובה הקיר. כל הרהיטים בחלל ניידים וניתנים לסידור מחדש כשמעוניינים להשתמש בחלל להרצאות, ערבי נושא וכו'.
תכנון, ניהול ועיצוב פנים: לינור גבעולי studio effectA