לפני כחמישה חודשים התווסף למניין מלונות טבריה מלון הבוטיק אירופה 1917, שהוקם על חורבות מבנה נטוש בלב העיר בנקודת תצפית חשובה. תחילתו של המקום לפני מאה שנה, אז היה מלון דירות בשם זה, בימים שבהם התחלף השלטון העותמני במנדט הבריטי.
בעלי המקום הם בני הזוג אסנת וזוהר עובד. זוהר, שכיהן כראש עיריית טבריה בשנים 2003-2013 ומתהדר בשושלת משפחתית מפקיעין, בת שבעה דורות בארץ, הוביל תוכנית להפיכת טבריה לעיר אתר היסטורית, וחלק מהתכנון היה לייצר בתי מלון שמתחברים לשפה הזאת. בית המלון באותה תקופה היה עזובה, גרו בו הומלסים והוא אף נשרף. "יצרתי קשר עם המשפחה, שקנתה את המקום ב-1930", מספר זוהר, "התחקינו אחר ההיסטוריה של המלון. בן דוד של סבי קנה את המקום והפך אותו לבית דירות. אבי נולד באחת הדירות פה. לפני שש שנים החלטתי לעשות מעשה. פניתי ליורשים, שהיו בכל העולם. ייעצו לי לעשות כאן תחנת דלק אבל לא יכולתי מבחינה מוסרית. לאט נרקם הרעיון לעשות מלונאות אחרת, לגעת בחושים ולא רק בפיזיות. לקחנו אדריכל שימור, שעשה תחקיר היסטורי מקיף, והתחלנו לנסוע בעולם לחפש חומרים ואז גם ללמוד".
עוד בערוץ לעיצוב הבית:
- למה בתאילנד שונאים מזלגות? מנהגי אירוח מוזרים בעולם
- אני אריאל בולד: מה הפונט שלך אומר עליך?
- עבדים היינו (ונשארנו): 27 גאדג'טים למשרד
להריח את התקופה
כך יצאו הוא ואשתו למסע בעולם בחיפוש אחר פריטים שמתאימים למקום. "נסענו לאיסטנבול להריח את התקופה והסגנון", מספרת אסנת, "רכשנו את הכל, את הריהוט של החדרים, הארונות שהם פרי סטנדינג, השידות, המיטות, לא רק בטורקיה אלא גם במזרח הרחוק. הטורקים מאוד הושפעו מהסגנון הסיני, וזה מאוד בולט. את הריהוט הכינו לנו בסין, על פי התוכניות שלנו. למדנו המון. דווקא בגלל שאנחנו לא מלונאים השקענו בפרטים הקטנים. למשל מדף במקלחות להניח את תיק הרחצה, כי אני תמיד בבתי מלון לא מוצאת איפה לשים את התיק. רציתי שלאורחים שלנו יהיה איפה לשים את התיק. כל ריפוד בחרנו בעצמנו. הרבה יותר פשוט לבנות משהו חדש, השקענו הרבה מאוד מיליונים והיה לנו אומץ וחזון".
השניים נרשמו ללימודי עיצוב בסטודיו 6B ופרויקט הסיום שלהם היה המלון, כך שגם קבוצת הלימוד והמורים הגיעו כדי לעזור. פריטי העיצוב כולם מתכתבים עם אופי השימור והעיצוב. עיטורי הקירות, הריהוט, אביזרים ואפילו הצמחייה הארצישראלית והמזון. הבאר בחצר שוחזרה. על קירות המסדרונות תמונות מן העבר העשיר של המלון. משפחות מצולמות ביום חגן, הזמנת החתונה, טבריה מתחילת המאה הקודמת. את הקירות מקשטים גם ציורי שמן פרי מכחולו של זוהר עצמו.
הצמחייה מספרת את הסיפור
שלושת אגפי המלון קרויים על שם שלושה טיפוסי בנייה עתיקים מהתקופה העותמנית – אקסדרה, טריפור וליוויאן. קפה בוסתן נקרא בהשראת פינות ההסבה בארמונות הסולטנים, ומרפסת המצודה נקראת כך כי היא משקיפה על מבנה המצודה העתיק מ-1750.
המדרגות האותנטיות עשויות שיש גלילי, "זה לא היה המיקום המקורי שלהן", מספרת אסנת, "אלה היחידות שהצלחנו להציל מהמבנה המקורי, וכחלק מהשימור הרכבנו אותן במלאכת מחשבת". יש חדרים עם קירות בזלת אותנטיים, חדר האבירים למשל. "התקרה היתה יותר גבוהה, אבל בגלל המיזוג נעשתה הנמכה ושחזרנו את התקרה, בקירות רק ניקינו את האבן". באחד החדרים נשתמרו פתחי הירי ששימשו את ההגנה ובחדר אחר מסופר סיפורו של איש חשוב שנולד בו. נוספו גם ארבעה חדרים חדשים ועוד ארבעה חצי חדשים בקומה העליונה.
"אנחנו עדיין ממשיכים להשלים את הצמחייה שמספרת את הסיפור של לפני מאה שנה, הריח המותאם לתקופה", אומר זוהר, וגם מגלה כי הפרויקט הבא המתוכנן הוא אירופה 2017, בית דירות בסגנון גותי ניאו-קלאסי מול הכינרת.
