את יום העצמאות הקרוב נבלה כולנו בבתים בעקבות ההנחיות החדשות, וזו הזדמנות מצוינת להצדיע לכמה מהבתים שנכנסנו אלינו לסלון מאז קום המדינה: הכוונה היא, כמובן, לבתים הכי זכורים מסדרות הטלוויזיה הישראליות. אז מה אפיין את התפאורות שעליהן התרחשו עלילות ילדותנו? איזה בתים מנקרי עיניים גרמו לנו לברוח למחוזות חדשים? לרגל חגיגות 72 שנים למדינה, הנה כמה מהסטים האיקוניים של הטלוויזיה הישראלית - מאז ועד היום.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
>> איך נראה הבית של שלי ואדיר מילר בגבעתיים?
>> מה לא עושים בשביל אמא? הווילה המרגשת בשרון
בבית של פיסטוק (הטלוויזיה החינוכית, כאן)
העונה השנייה של סדרת הבת של "רגע עם דודלי" היתה ההפקה הראשונה של הטלוויזיה החינוכית שצולמה בצבע. ככזו, היא השתמשה בפלטת צבעי יסוד ילדותית במיוחד: בפתיח, רגע (ציפי מור) ופיסטוק (ספי ריבלין) צועדים בתוך שדה פרחים צהובים עד לביתו של פיסטוק, שנמצא "מעבר לשביל על יד הענן". הבית עצמו הוא "בית מוזר", צריף עץ שצבוע בצהוב וכתום עם גג אדום, חלונות ירוקים עם וילונות כחולים ושעון עגול גדול קבוע בחזיתו.
הסט התאפיין בגוונים של ירוק, אדום וצהוב – ממש כמו האאוטפיטים הקבועים של שתי הדמויות הראשיות – עם תמונת קיר גדולה של פרחים בסגנון רטרו, וכלי עבודה שתלויים על קירות הצריף מבפנים. גרם מדרגות מאולתר רמז על כך שלצריף יש מפלס נוסף, ובאופן כללי נראה שהוא גדול הרבה יותר מבפנים מכפי שהוא נראה בחוץ. בית מוזר, בהחלט.
רמת אביב גימל (טלעד)
בשנות התשעים עלתה לאוויר אופרת הסבון המצליחה של ערוץ 2, שהציגה לצופים את חייהם הסוערים של היפים והעשירים בשכונת הפאר "רמת אביב ג'" – ללא ספק פסגת הנדל"ן של גוש דן, אז. הבית המפואר ביותר בסדרה היה שייך לעידית ומייק לינוביץ' (גילת אנקורי ושלמה סדן) ובו התגוררה גם שרון (יעל בר זוהר), בתה של עידית. הפנטהאוז הענק, שכלל כמה קומות, נראה היום כמו עוד בית בורגני עם שלל סממנים של כסף ישן – יצירות אמנות, רהיטים עתיקים וכבדים והרבה מאוד עץ מהגוני. אגב, צילומי החוץ של משרדי חברת האופנה "אופל", זו שהביאה ללינוביצ'ים את ממונם, נעשו בכלל למלון "השרון" בהרצליה פיתוח. ואם אי אפשר לסמוך על האמינות של "רמת אביב גימל" – על מי כן אפשר?
קרובים קרובים (הטלוויזיה החינוכית, כאן)
אחת הכתובות המוכרות ביותר בטלוויזיה הישראלית היא ויטק 9 – הבית המשותף שבו מתגוררות שלוש משפחות שהן למעשה משפחה אחת, זו מעל זו. הבית המפורסם הוא למעשה בית רבינוביץ שברחוב החשמונאים פינת שדרות רוטשילד בתל אביב, המעוצב בסגנון באוהאוס ומוגדר כבניין לשימור כחלק מהעיר הלבנה.
מבין שלוש הדירות המככבות בקומדיית המצבים הישראלית הראשונה, הסט המצולם ביותר הוא כנראה דירתם של יורם (יהורם גאון) וליאורה (לאורה ריבלין) בקומה השנייה. הבית הוא בית בורגני קלאסי של משפחה ישראלית באייטיז – כולל הסלון הירוק, הקירות בצבע מנטה ורהיטי העץ בסגנון אמצע המאה, עם ספרייה ענקית שממסגרת את הכניסה מההול לתוך הסלון, ופינת אוכל שנמצאת בחלל ה"פ-תוח" של הבית.
אחד העם 1 (רשת)
ואם כבר מדברים על סלונים מהאייטיז, עיצוב הסלון של מירי וראובן פסקל (אילן פלד ואורי גוטליב) בסדרת הקאלט "אחד העם 1" ללא ספק שאב השראה מהתקופה הזו. טפט המעוינים הירקרק, הספה (שהתחלפה מפרחונית לחומה), השולחן העגול האדום והשנדליר שנראה שייך לתקופה אחרת – כולם מדגישים את עולב חייה של הפקחית עם השיער האדום והמודרני. לא פלא שברגע שבעלה ראובן קיפח את חייו בתחילת סדרת ההמשך "אחד העם 101", מירי אספה את כספי הביטוח והשתדרגה לדירה מפוארת במגדלים. או כמו שאמר ג'ון לנון: "החיים זה מה שקורה בזמן שאת נרקבת בדירת שיכון עם בעל נכה".
View this post on Instagram
פלורנטין (טלעד)
השכונה, כפי שהשתקפה בסדרת הדרמה של איתן פוקס, היתה מעוז המאגניבות והתל אביביות הנכספת, לפחות בעיני מי שגדל מחוץ לה. הדמויות היו אסופה של ייצוגים תל אביבים מכל קשת האוכלוסייה – וכאלה גם היו הדירות שלהן. מצד אחד – הדירה היאפית והמתוקתקת של שירה (איילת זורר) ומאור (עדי טרר), בהירה ומוארת עם המון צמחים. מצד שני – דירת השותפים הססגונית של תותי (קארין אופיר), איגי (אורי בנאי) ותומר (אבשולם פולק), שצבועה בשלל צבעים עזים ומאופיינת בהמון אלמנטים דקורטיביים ויצירות אמנות שמשתלטות על הפריים. היה משהו מעורר קנאה ובלתי מושג בעולם הפלאי ש"פלורנטין" התיימרה להציג, אפילו שהוא תיאר – כביכול – חיים שהתרחשו ממש כאן.
עספור (HOT)
הדרמה היומית של חנן סביון וגיא עמיר, שעלילתה התרחשה בירושלים, צולמה בחלקה באולפנים סגורים – אבל הלוקיישן המעניין באמת היה חניון האוטובוסים שבו התגוררו ארבעת חברי "עספור" – מוטי (שלום מיכאלשווילי), איציק (עוז זהבי), קצר (גיא עמיר) וניוטון (חנן סביון). הארבעה הסבו אוטובוסים מקורקעים לדירות מגורים לכל דבר, סוג של טייק ישראלי על שכונת קראוונים רד-נקית אמריקאית. האלתור הזה היה בבסיסה של הסדרה ושל כל החבורה, שניסתה לאורך העונה להשיג מספיק ממון כדי לרכוש את המגרש שעליו עומדים האוטובוסים.
מסודרים (קשת)
הווילה המפוארת בקדימה עוצבה על ידי האדריכל עודד חלף ונבחרה לייצג את משאת לבם של כל בני מעמד הביניים שחולמים להתעשר יום אחד ולרכוש את בית החלומות. בסדרה בוחרים המסודרים – גיא (אסף הראל), תומר (אסי כהן), ארז (ערן זרחוביץ') וברלד (מאור כהן), שעשו אקזיט של יותר מ-200 מיליון ש"ח – בבית המפואר שמתפרש על פני שלוש קומות, וכולל בריכת שחייה, ג'קוזי, סאונה, חדר יין ושולחן ביליארד. "דירת הרווקים" המוגזמת של ארבעת השותפים היא גם לוקיישן חלומי למסיבות שמושכות אליהן שלל גולד דיגריות עם משהו עצוב בעיניים – ככל הנראה סימני דולרים.
להיות איתה (קשת)
ואם כבר בבתים מעוררי קנאה עסקינן, אי אפשר שלא לדבר על אחד הבתים היפים ומנקרי העיניים שצולמו לטלוויזיה הישראלית – הבית של נועה הולנדר (רותם סלע) מ"להיות איתה". האחוזה, שממוקמת במציאות בכפר שמריהו, עוצבה אף היא על ידי חלף וחדי העין יבחינו שמדובר באותו לוקיישן ששימש גם בצילומי "שכונה" ו"מה כבר יכול לקרות".
הבית של נועה, אחת הכוכבות המצליחות והעשירות בארץ, משקף את הסטייל המושלם שלה – הרבה ריהוט בהיר בצבעי לבן ושמנת, יצירות אמנות מודרנית, בריכה גדולה וצמחייה מוקפדת שמקיפה אותה. כל זאת כדי להוות רקע מנוגד למראה המסוקס והיומיומי של עמוס (אביב אלוש).
אורי ואלה (HOT)
מול שני הבתים הללו ניצב בית לא פחות מפואר אבל שונה בתכלית – הבית של אורי ואלה, מהסדרה שיצרה דינה סנדרסון וביים יובל שפרמן. ביתו של אורי (שלמה בראבא) – מוזיקאי אלמן ואמיד שדמותו מבוססת באופן חופשי על אביה של דינה, דני סנדרסון – הוא בית מוקפד מאוד ומעוצב בטוב טעם, אבל מצד שני גם חמים ומשפחתי. הבית שבו צולמה הסדרה נמצא ברמת החייל ומתאפיין במפלסים שמשתלבים אחד בתך השני, חצאי קומות וגלריה הצופה אל הסלון והמטבח. בנוסף, יש בו בריכה גדולה מוקפת צמחייה (שבסדרה מתוחזקת על ידי אורי בעצמו, ולא על ידי גנן) שלא מזכירה במאומה את הבריכות מנקרות העיניים של "מסודרים" ו"להיות איתה".
על הספקטרום (yes)
עלילת הדרמה עטורת הפרסים סובבת סביב שלושה שותפים בדירת דיור מוגן ברמת גן, שכולם צעירים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי. בסדרה, שבוימה אף היא על ידי שפרמן וצולמה על ידי גיא רז (כמו "אורי ואלה"), דירת השותפים נראית כמו דירה לכל דבר – לא כמו לוקיישן מוקפד שכל פרט בו נבחר, ומכאן גם האותנטיות שלה. הסלון הוא סלון מודרני, עם ספות עור וכורסת טלוויזיה (שככל הנראה הוזמנה מערוץ הקניות על ידי רון, בגילומו של ניב מג'ר). למרות שהשלושה כולם צעירים בשנות העשרים-שלושים לחייהם, נראה כי מעט מאוד מטעמם האישי הילדותי השפיע על העיצוב והוא רובו ככולו רוהט על ידי מבוגר אחראי כלשהו – סביר להניח שעובד סוציאלי או בעל הדירה בעצמו. דווקא על רקע הדירה הבורגנית הזו, שנראית כמו דירה של משפחה רמת גנית חסרת אופי, האישיות יוצאת הדופן של כל אחת מהדמויות באה לידי ביטוי בצורה בולטת במיוחד.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
יום האם (קשת)
גלית הירשפלד, המנהלת האמנותית של "יום האם" ומי שעיצבה את הסט של הסדרה, עמדה בפני אתגר מעניין – לעצב בית שמצד אחד ינציח את האופי המשפחתי של הגיבורה אלה (קרן מור), ייצור עניין אצל הצופה בכל פריים ופריים וגם ייראה טבעי ובלתי מתאמץ. אחרי שיחות עם יוצרת הסדרה דניאלה לונדון-דקל, היא מצאה את דרך המלך – שילוב בין ריהוט מודרני ובין חפצי וינטג', בין דברים שנראו כאילו נאספו מהרחוב או משוקי יד שנייה ומצד שני פריטים שנבחרו בקפידה בחנויות.
"דיברנו הרבה על אלה, על מי היא ומה היא, על מה היא לובשת ומה היא אוהבת ואיך ניצור מצב שהיא תרגיש הכי טוב על הסט", סיפרה הירשפלד. "די מהר הבנו את גבולות הדמות שלה ואת עצם היותה מיקס צבעוני של הרבה דברים ושמבחינתה הכל אפשרי. לכן גם בבית שלה צריך להיות שילוב אקלקטי של ישן וחדש".
שטיסל (yes)
הדרמה המשפחתית, שזכתה להצלחה בינלאומית וגם עלתה בנטפליקס, היתה חלוצת היצירות ששטפו את המסך בשנים האחרונות וסיפקו לנו הצצה למגזר החרדי. הדירה הירושלמית של שולם וקיווע שטיסל (דובל'ה גליקמן ומיכאל אלוני), אב אלמן ובנו הרווק, ממוקמת בשכונת גאולה ומאופיינת בצניעות כדירות רבות של משפחות חרדיות. בנוסף, העובדה שאין אישה בבית ניכרת בעיצוב הסגפני, החלל הלבן שנשבר רק על ידי רהיטים או ספרי קודש. החיצוניות של הבית הירושלמי, לעומת זאת, היא סיפור אחר לגמרי – הארכיטקטורה מאופיינת באלמנטים עתיקים וייחודיים לאזור, שילוב בין ישן וחדש כמו שרק העיר הזו יכולה להביא.
קיבוצניקים (HOT)
הסדרה החדשה ביותר ברשימה, שסיימה את עונתה הראשונה, לא מתרחשת – למרות שמה – בקיבוץ, אלא בהאנגר בשכונת התקווה. כיתת "נרקיס" מהקיבוץ הבדיוני "מעיין חיים", שבבעלותו הנכס שבדרום תל אביב, משתלטת ומשתכנת בחללים השונים ומקימה קיבוץ מודרני, כולל חדר אוכל משותף, מטע, משק חי ואפילו מפעל.
כיאה לחבורת יוצאי קיבוץ תפרנים בשנות השלושים לחייהם, ההאנגר מעוצב באקלקטיות תל אביבית אופיינית – כולל רהיטים ישנים שנאספו מהרחוב, מזרנים פזורים בכל מקום וארגזי פלסטיק המשמשים כקירות. קירות ההאנגר התעשייתי, ששימש במקור כמפעל בקבוקים, נותרו חשופים ודלת המקום היא למעשה שער הזזה כבד, אבל הקיבוצניקים הכניסו למקום נקודות אור וצבע בדמות צמחייה, אביזרי נוי וריהוט כמו ערסלים, ספה צבעונית ואפילו מקרר אדום שקוף של "קוקה קולה" שכנראה נסחב מאיזו פיצוצייה.
