החברה הערבית בארץ עומדת בפני שינוי בצורת המגורים. הקרקעות מצטמצמות, האנשים רוצים חופש מהמשפחה, והמודרניזציה הגלובלית בצורת המגורים סוחפת את כולם. ועידת נצרת לעיצוב ואדריכלות שתיפתח השבוע מתרכזת בנושא השינוי, כורח המציאות והתפתחות החברה השלובים זה בזה.

מעניין לראות איך תפיסת החיים של התרבות הערבית-מסורתית באה לידי ביטוי בתצורת הבנייה המסורתית. ה"בית צומח" המסורתי מתחיל בקומת הקרקע, המכילה לרוב אזור ציבורי מרכזי שממנו עוברים אל האזורים הפרטיים. כאשר הילדים גדלים ומתחתנים, מרחיבים את הבית כלפי מעלה ובונים קומה נוספת. בשביל הנכדים הנשואים עולים עוד קומה, ובשביל הנינים מוסיפים קומה רביעית. כך מבט כללי על כפר ערבי טיפוסי מזכיר איכשהו משפט שעוד לא הסתיים.

דוגמה לבית צומח היא אכסניית פאוזי עאזר אין בנצרת. בעבר שימש המבנה כבית מגורים מפואר, היום הוסב לאכסניה זוכת פרסים. בתמונה אגף חדרי השינה בקומה השנייה של הבית, שישה חדרים היוצאים לחלל משותף.

בנייה ערבית, בית צומח, אכסניית פאוזי עאזר אין בנצרת. (צילום: זהיר אבואלנאסר לוועידת נצרת)
בית צומח, אכסניית פאוזי עאזר אין בנצרת. | צילום: זהיר אבואלנאסר לוועידת נצרת
בנייה ערבית, אכסניית פאוזי עאזר אין. מגוון חללים ציבוריים. (צילום: זהיר אבואלנאסר לוועידת נצרת)
מגוון חללים ציבוריים | צילום: זהיר אבואלנאסר לוועידת נצרת
בנייה ערבית, אכסניית פאוזי עאזר אין. חצר פנימית מוסתרת מהרחוב ממנה (צילום: תמי אולך לרר)
חצר פנימית מוסתרת מהרחוב שממנה יוצאים אל החללים הפרטיים או עולים לקומות שנוספו אחרי | צילום: תמי אולך לרר
 

עוד באתר לעיצוב הבית:

הרחק מעינם הפקוחה של ההורים

נסיבות שונות הביאו לכך שלאחרונה הזוגות הצעירים דווקא רוצים לצאת החוצה. יש שעוברים בעקבות עבודה או בשביל להתרחק קצת מעינם הפקוחה של ההורים, אולי משהו בתרבות הגלובלית המשתנה חלחל אל תוך המבנה הישן, והצעירים היום מעדיפים לראות את עצמם בחלקות נפרדות מהבית הצומח של המשפחה כולה.

הבעיה היא שהקרקעות שבכפרים נגמרות. הקרקעות החקלאיות לא מופשרות, והמנהל לא משחרר קרקעות חדשות. כורח המציאות מביא צעירים רבים להתרחק ולצאת מהכפר.

במקביל, המעבר הגלובלי למגדלים מגיע גם לחברה הערבית בארץ ונתפס גם כמהלך אופנתי ומודרני. אם בעבר מגדלים נתפסו כטאבו במגזר, היום גדל העניין מצד הרוכשים ועוד יותר מצד היזמים. יותר ויותר פרויקטים חדשים יוצאים לשוק, חלקם מתייחסים ללקוחות כאל קהילת צרכנים מיוחדת, חלקם משתלבים בשוק הנדל"ן בצורה אינטגרלית לחלוטין.

פרויקט יוצא דופן בנצרת היוצא לשיווק בימים אלה הוא פרויקט Valley View, שתוכנן על ידי אדריכל אורי מזור ובשיתוף פעולה עם אדריכל פיצו קדם. הפרויקט מורכב משלושה בניינים המוצבים על צלע הר ומשקיפים על נוף מרהיב. היזמים, דודו אוחיון וס.ע.ע השקעות בע"מ, מסבירים כי שמו דגש על הפרטיות הגבוהה מתוך התחשבות בקהל הלקוחות שלא רגיל לחיות עם עוד הרבה שותפים זרים לבניין. לצורך כך הוסיפו האדריכלים מעליות, יצרו סכמה מבנית המונעת קשר עין בין הדירות הסמוכות ועוד. כמו כן הם מעידים כי רוב הלקוחות קונים יותר מדירה אחת כדי בכל זאת לשכן כמה בני משפחה בקרבה זה לזה, ויש משפחות שקונות גם קומה שלמה. בתשובה לשאלה אם ימכרו דירה ליהודים, נאמר בשקט כי היו שמחים, במפתיע זה דווקא מעלה את הסטטוס של הפרויקט בעיני הקונים האחרים, אבל כנראה לא יזכו לבחון את הנושא הזה. 

בנייה ערבית, ואלי ויוו מבית דורם. (צילום: Valley View)
בית דורם. אדריכל אורי מזור בשיתוף פיצו קדם, הדמיות ואנימיציה: רון אלון | צילום: Valley View
בנייה ערבית, פינת הסבה בשכונת אל נח'יל, מבית סאלים לאחאם (צילום: Valley View)
שלושה בניינים על צלע הר. הדמיות ואנימציה: רון אלון | צילום: Valley View

בנייה ערבית, ואלי ויוו מבית דורם, הנוף מהפנטהאוז. (צילום: Valley View)
הנוף מהפנטהאוז | צילום: Valley View

בשלים לדירות קבלן

אדריכל אימן טבעוני, לעומתם, אינו מבין את ההתייחסות המיוחדת לציבור רוכשי הדירות הערבים. מבחינתו האוכלוסייה בשלה ומעוניינת בדירות קבלן. אימן, שירצה בכנס, הוא בן ממשיך במשרד אדריכלים ד"ר טבעוני אדריכלים ומהנדסים שתכנן ובנה פרויקטים רבים ומגוונים. אימן מתגורר כיום בלונדון, שם הוא משלים את הדוקטורט ב-AA  וחוץ מהארץ הוא עושה פרויקטים גם בגאנה וברומניה. מניסיונו, הוא אומר, אין הבדל בין הציפיות לדירה החדשה של זוג צעיר, גנאי, רומני או ערבי. בפרויקטGOLD  נצרת, שתכנן בשכונת הגליל בנצרת, ניתן לראות תפיסה קבלנית לפי הספר, עם דירות 4-5-6 חדרים בשטח של 120מ"ר-150מ"ר. הדירות כבר מוכנות ומחיריהם נעים בין 850 אלף שקל ועד ל- 1,500,000 שקל לפנטהאוז.

שכונת הגליל היא שכונה חדשה במזרח נצרת המכילה כ-655 יחידות דיור חדשות המתחלקות בין עשרה פרויקטים של יזמים שונים, ומתוכננים בה גם בית ספר וגני ילדים. נצרת GOLD , כמו VALLEY VIEW, הוא שיתוף פעולה בין חברת בנייה גדולה הפועלת בכל הארץ עם גורם מקומי, במקרה זה חברת שתית והיזם סאלים לאחאם. הבנייה החלה לפני כשנה וחצי וכמעט הסתיימה. הדירות מוכנות והרוכשים היו אמורים להיכנס לדירות באוקטובר הקרוב, אבל לא ייכנסו, אין חשמל ואין כבישים ומדרכות.

עיריית נצרת אינה מיומנת בפרויקטים מסוג זה ומתעכבת בביצוע חלקה בעבודות הפיתוח. את המנהל ומשרד השיכון קשה לתאר כחסרי ניסיון בפרויקטים כאלה, אז נותר להתווכח על מה הסיבות לעיכובים מצדם.

בנייה ערבית (צילום: צילום זהיר אבואלנאסר לוועידת נצרת)
פרויקט בשכונת הגליל בנצרת. דירות מוכנות ללא תשתיות | צילום: צילום זהיר אבואלנאסר לוועידת נצרת
בנייה ערבית, גולד נצרת מבית שתית, פרויקט בשכונת הגליל בנצרת. (צילום: צילום זהיר אבואלנאסר לוועידת נצרת)
בנייה קבלנית לפי הספר | צילום: צילום זהיר אבואלנאסר לוועידת נצרת
בנייה ערבית (צילום: הדמיה לבניין G10 מבית סאלים לאחאם)
פרויקט G10 מבית סאלים לאחאם, שכונת הגליל | צילום: הדמיה לבניין G10 מבית סאלים לאחאם
בנייה ערבית, הדמיית לובי מבית סאלים לאחאם
הדמיית לובי מבית סאלים לאחאם
בנייה ערבית, הדמיית חדר שינה מבית סאלים לאחאם
הדמיית חדר שינה מבית סאלים לאחאם
בנייה ערבית, פרויקט בשכונת הגליל בנצרת. דירות מוכנות ללא תשתיות.
פרויקט בשכונת הגליל בנצרת. דירות מוכנות ללא תשתיות

_OBJ

הכותבת תמי אולך הייתה אורחת של ועידת נצרת לאדריכלות ועיצוב