הבתים שאסור לפספס ב"בתים מבפנים

בסוף השבוע הקרוב, 20-18 בספטמבר, ייפתחו שוב לקהל הרחב שלל מקומות ציבוריים ובתים פרטיים. מאות סיורים, שמתקיימים זו השנה השמינית במסגרת אירועי "בתים מבפנים ירושלים", יאפשרו לכולנו להציץ אל דירות מגורים מעניינות כמו גם אל מקומות בלתי שגרתיים, מבנים היסטוריים ואתרים מקודשים ברחבי העיר. בין השאר יהיה אפשר לבקר בנקודות ציון ארכיטקטוניות, במוזיאונים ותערוכות, באתרים עתיקים, בכנסיות ובתי כנסת, בגנים וגינות, במרכזי לימוד, באתרים לשימור, בשווקים, בבתי מלון מיוחדים, בבתים פרטיים ועוד.

בתים מבפנים, בית זיבנברג (צילום: טל ניסים) — "הרגשה של המשכיות והיסטוריה", בית זיבנברג | צילום: טל ניסים

עוד באתר לעיצוב הבית:

הרבה כנסיות ומנזרים

"ירושלים ותל אביב שונות מאוד זו מזו, מה שבא לידי ביטוי ניכר, בין השאר, במבנה של כל אחת מהערים. בעוד העיר ירושלים מתפרשת על שטח גדול מאוד ובנויה מכפרים שחוברו יחדיו, תל אביב, לעומתה, צפופה ובנויה לגובה יחסית. השוני בין האופי והזהות של שני מרחבים עירוניים אלה הביא אותנו לייצר גם אירועים בירושלים ולא רק בתל אביב", אומרת אביבה לוינסון, מייסדת ומנהלת "בתים מבפנים" לצד בן זוגה אדריכל אלון בן נון, מייסד ואוצר האירוע. "באופן טבעי, בגלל שתל אביב וירושלים כל כך שונות, גם אופי הסיורים שונה. בירושלים יש הרבה יותר כנסיות, מנזרים ואתרים מקודשים. יש הרבה יותר סיורים שעוסקים בנושאים ארכיאולוגיים ויותר בתים של אישים שהפכו למוזיאונים. נוסף לכך, יש גם לא מעט קהילות מעורבות שמנסות לחולל שינוי בסביבה שלהן כמו הקהילה של הגינה הקהילתית במוזיאון הטבע או הקהילה של מצפה נפתוח, שגם אצלן ניתן יהיה לבקר".

מתברר שאחד הדגשים באירוע "בתים מבפנים בירושלים" נשען על אופייה של העיר על אנשי ומבני הדת שבה. "נושא הדתות מקבל ביטוי רב בתוכנית האירוע. יש הרבה מאוד סיורים וביקורים בכנסיות, מנזרים ומוסדות של עדות שונות בעיר שרוב הישראלים בכלל לא מכירים. למשל אנשי הקהילה היוונית, האנגליקנים והנוצרים אוהבי ישראל, הפרנציסקנים וכן הלאה", מסבירה לוינסון.

ומהם הסיורים שכדאי למהר להירשם אליהם?

"לטעמי הסיורים המעניינים ביותר הם במכון ון ליר ובאקדמיה על שם פולונסקי, שהינו מבנה ציבור חדש ויפהפה. כמו כן, מנהרת הרכבת, הקישלה, בית הכנסת עדס עם ציורי הקיר המרהיבים שבו, בית ברגמן, האקול ביבליק, טרה סנטה וסיור הגרפיטי 'אני קיר פוליטי'. חלק מהאתרים הללו חדשים ואחרים נפתחים לקהל לעתים כל כך נדירות ש'בתים מבפנים' זו באמת הזדמנות יוצאת דופן לבקר בהם".

כדי לפתוח לכם את התיאבון והסקרנות, בחרנו מהרשימה חמישה בתים מרתקים במיוחד:

בית זיבנברג: חיבור לבית היהודי מלפני אלפיים שנה

"הרגשה של המשכיות היסטורית יהודית עולה פה מהמרתף של הבית, שכן במקום אחד אתה יכול לראות את ההיסטוריה היהודית באופן אנכי", כך מספרת מרים זיבנברג שאמר בעלה תיאו זיבנברג על הבית, "באמצעות מסע במנהרות הזמן המומחש בבית, מוגשם למעשה הזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי, מחורבן בין המקדש בשנת 70 לספירה, דרך השואה שעבר תיאו כילד ועד התקומה, ובשנת 1970 החל בחפירה ארכיאולוגית מתחת לבית וגילה ממצאים המתוארכים לתקופת בית שני".

עיצוב הבית: "הבית עוצב בסוף שנות ה-60 על ידי האדריכלים יעקב יער ועמי שנער, שהיו קשובים לרצונותינו כזוג. הוא נבנה בצורה מודרנית ומינימליסטית, תחת הסיסמה הידועה 'פחות הוא יותר', ויש בו קירות לבנים וריהוט מודרני כמו גם תוספות תקופתיות שמשתלבות יפה בסביבה העתיקה".
התחושה בבית: "ההרגשה היא של הגשמת חלום שלפיו מתקיים חיבור בלתי אמצעי בין הבית היהודי של היום עם הבית היהודי מלפני אלפיים שנה, שכנראה שימש כארמון חשמונאי".
פרטים: סמטת בית השואבה 5, הרובע היהודי. סיורים: ו' 19.9, 12:30 ו-13:30 ברישום מוקדם. הביקור יתקיים בחלקו התת קרקעי של בית ברובע היהודי שנבנה לאחר מלחמת ששת הימים וממוקם מעל שרידים ארכיאולוגיים מימי הבית ראשון והבית השני, בהם מקווה עתיק.

בתים מבפנים, בית זיבנברג (צילום: גיא יצחקי) — כנראה שימש כארמון חשמונאי. בית זיבנברג | צילום: גיא יצחקי

בית האמנית בירגיטה יוארי-אילן: חפצים שוודיים, ולא מאיקאה

"הבית שלי הוא חלק משכונת ימין משה, שנחשבת לשכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה. את השכונה, כמו גם את טחנת הרוח, שככל הנראה מעולם לא פעלה, בנה משה מונטיפיורי בתקווה למשוך אליה יהודים. הבית שלי הוא אחד מהבתים שבנה מונטיפיורי כבתי מגורים לפועלים סביב השנים 1857-1860", מסבירה האמנית בירגיטה יוארי-אילן, "הבית הספציפי הזה, ששוכן בסמוך למה שהיה ביתו של הרב, היה ידוע כבית שבו התארחו אנשים רבים במיוחד בשלושת הרגלים".

עיצוב הבית: "את הבית תכנן האדריכל לב שטרן, ויחד יצרנו מחדש בית כיוון שהיה במצב מתקדם של הרס. מכיוון שאני שוודית במקור ומכיוון שהייתי מאוד מעורבת בעיצוב, אני חושבת שיש בו הרבה מאוד אלמנטים שוודיים כמו דלת כניסה מעץ כבד, תנור אבן במטבח ואלמנטים אמנותיים כמו חלון עגול. אני רכשתי את הבית, שנבנה במקור בשנת 1860, בשנת 1977, ועברתי לגור בו ב-1979. הייתי אחת מהאמניות שנבחרו על ידי ראש העיר דאז, טדי קולק, לגור בשכונה אחרי 1967 במסגרת תוכנית של העירייה להפוך את השכונה לשכונת אמנים. כך, בתמורה לסבסוד הבית, התחייבנו לטפח אותו ואת המרחב סביבו".
התחושה בבית: "מכיוון שאני אמנית וכותבת, אני מעריכה במיוחד את הזכות לגור בתוך יופי כזה ובמקום עשיר כל כך בהיסטוריה ובהוד. בגלל שאני אסירת תודה לזכות שנפלה בחלקי לגור פה, אני פותחת את ביתי לאחרים כדי לחלוק את זה. בספר האחרון שלי כתבתי שהלב שלי לקח אותי לירושלים, ולבית הזה יש חלק גדול בכך".
פרטים: טורא 30, ימין משה. ו' 19.9, 13:00-10:00; שבת 20.9, 20:00-17:00, אין צורך ברישום מוקדם. הביקור כולל סיור קצר בבית העמוס ברהיטים ובחפצים שוודיים מסורתיים ובציוריה של בירגיטה, ומפגש עם האמנית אוהבת ישראל.

בתים מבפנים, בית בירגיטה (צילום: גיא יצחק) — הבית נמצא בשכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה. בית בירגיטה יוארי-אילן | צילום: גיא יצחק

בתים מבפנים, בית בירגיטה (צילום: גיא יצחקי ) — הבית תוכנן על ידי האדריכל לב שטרן. בית בירגיטה יוארי-אילן | צילום: גיא יצחקי

בית ד"ר אפקלידס: המושבה לפני מאה שנה

"הבית הוא עדות היסטורית של הקהילה היוונית ושל חייה בירושלים", מסביר אנסטאס דמיאנוס, נציג הקהילה היוונית בירושלים, "ד"ר אפקילדס שימש כדמות חשובה בקרב הקהילה בשל היותו המנהל והרופא הראשי של בית החולים העירוני בירושלים ורופא עיריית ירושלים בתחילת המאה ה-20".

עיצוב הבית: "הבית נבנה בתחילת המאה ה-20 על ידי האדריכל ספירו חורי ונשמר מאז בקפדנות על ידי הקהילה היוונית. כיום כמעט אי אפשר לראות בתים מקוריים במושבה היוונית והגרמנית בירושלים, שהם חד קומתיים ובעלי גגות רעפים, ולכן הבית הוא אחת הדוגמאות הבודדות והאחרונות לאיך נראתה המושבה לפני מאה שנה".
התחושה בבית "החשיבות בשימור הבית היא גבוהה ומטרתה לשמר את העדות של קהילה שהולכת ונעלמת. בבית ניתן לראות באפן די נדיר את אורחות החיים ואת האסתטיקה שהביאה איתה הקהילה מיוון לירושלים. למרות הצניעות והדלות, כלי האוכל מקושטים והמפות מתחרה, מה שמשקף את ההשפעה של בתי הפאר של יוון על בתי היוונים בירושלים של המאה ה-20".
פרטים: רחוב רחל אמנו 3, המושבה היוונית. שבת 20.9, 13:00-10:00. אין צורך ברישום מוקדם. ביקור בבית הפותח צוהר לחייה של משפחה יוונית בראשית המאה ה-20 בירושלים. בית משפחת ד"ר אפקלידס, מעמודי התווך של הקהילה, שוּמר כמוזיאון, ובו ריהוט, חפצים ותמונות של הרופא ושל בני משפחתו.

בתים מבפנים, בית דר אפקלידס (צילום: נתן דביר ) — הבית הוא עדות של הקהילה היוונית שחיה במקום. בית ד"ר אפקלידס | צילום: נתן דביר

בית נתנאל: להתפנק בתוך היופי

"עד כמה שידוע לי, הבית בן 800 שנה ומאוד עתיק", מספרת רחל נתנאל, בעלת הבית, "מסיפורים ששמעתי ברשות העתיקות, בבית התגוררו השומרים של בית הקברות האסלאמי הסמוך, והם גרו בו יחד עם בעלי החיים שלהם, שאוחסנו ככל הנראה במערה בקומת הקרקע. אלמנטים במערה אכן מוכיחים זאת, וכך מצאתי, בין השאר, טבעות מחוברות לקירות שאליהן קשרו את החמורים של השומרים. מאחר שאני יהודייה משיחית, ומאחר שהבית נמצא באזור שבו נולד יוחנן המטביל בעין כרם, לבית יש עבורי ערך מיוחד. אפילו צורת הישיבה ללימודים שלנו וחגיגת החגים, כפי שעיצבנו אותן בבית, זהות לאלה שבתקופתו של ישוע".

עיצוב הבית: "בשנת 2006 שכרתי את הבית והתחלתי לשפץ אותו בתנאי שבעל הבית ייתן לי לגור בו שלוש שנים וחצי וזכות ראשונים לקנות את הבית. ב-2008 קניתי את הבית. אני הראשונה שהכנסתי בו מערכות של חשמל, מים וביוב. לשמחתי, עלות של השיפוץ היתה נמוכה מאוד מכיוון שמצאתי חבורה של פועלים שעברה לגור בבית בתקופת השיפוצים והפכה למשפחה של ממש. בהמשך מצאתי מישהו בחברון שממנו קניתי מרצפות אבן. למעשה אני לא מפסיקה לשפץ את הבית מאז וכל פעם מחליפה מטבח, משמרת אלמנטים עתיקים כמו קיר האבן באמבטיה ומוסיפה עוד עציצים".
התחושה בבית: "כמעט כל מי שנכנס לבית מרגיש שהוא נכנס לתקופה אחרת. הבית אמנם נמצא על הכביש הראשי אבל מנותק לגמרי ממה שקורה בחוץ. כל יום אני מסתכלת לשמים ושואלת את אלוהים: מגיע לי בכלל גן העדן הזה? אני נהנית פה מכל אחת מהפינות בו. הבית נותן לנו השראה של שקט, של נחת ושל שלווה, עד כדי כך שלא מתעורר בו החשק לראות טלוויזיה או לקרוא עיתונים אלא רק להתפנק בתוך היופי של המקום".
פרטים: רחוב עין כרם 56 (הכניסה דרך בית הקברות המוסלמי שמול המסעדה הלבנונית), עין כרם. ה' 18.9, 18:00-14:00. אין צורך ברישום מוקדם. הביקור כולל כניסה גם למרתף וגם לקומת המגורים השנייה בבית, שאף בה נתגלו במהלך השיפוצים קשתות אבן עתיקות ששוחזרו ושוקמו. עוד ניתן להציץ למטבח ולחדר האמבטיה שבנו בעלי הבית במו ידיהם בתוך קירות האבן העתיקים, וכן ניתן יהיה לעלות למרפסת הגג שממנה נשקף נוף מרהיב של עין כרם.

בתים מבפנים, בית נתנאל (צילום: נתן דביר ) — "בן כ-800 שנה", בית נתנאל | צילום: נתן דביר

בתים מבפנים, בית נתנאל (צילום: גיא יצחקי ) — "בבית התגוררו השומרים של בית הקברות האסלאמי הסמוך" | צילום: גיא יצחקי

בית ברגמן: בית המגורים היחיד בתוך המוזיאון

"בית ברגמן הוא מבנה ייחודי הממוקם במתחם מוזיאון ישראל. הוא נחשב לבית המגורים היחיד שנמצא בתוך מוזיאון בארץ וייתכן שאף בעולם", מספרת אלה רגב, אוצרת משנה לחינוך מוזיאלי במוזיאון ישראל, "דיירת הבית היתה שרלוט ברגמן, שחיה בו עד פטירתה בשנת 2002 בגיל 98. הבית, שנמצא בתוך קמפוס המוזיאון, מתוכנן כחלק ממנו ונבנה במיוחד עבור הגברת ברגמן ביוזמת ראש עיריית ירושלים המיתולוגי טדי קולק. ברגמן היתה מקורבת לאנשי פוליטיקה ואמנות ותרמה רבות לגופים ציבוריים ואנשים פרטיים, ובבית נמצא אוסף האמנות הגדול שלה, המורכב מפריטים נדירים של גדולי אמני המאה ה-20".

עיצוב הבית: "הבית תוכנן על ידי אותו אדריכל שתכנן את המוזיאון, חתן פרס ישראל, אל מנספלד, והוא משמש דוגמה נפלאה למודרניזם ולסגנון ששלט במהלך המאה ה-20. הבית הוא סינתזה מופלאה בין המקומיות לבינלאומיות, ועיצובו מושפע רבות מביתן ברצלונה שתוכנן על ידי האדריכל מיס ון דר רוהה, מביתה של הגברת ברמן בניו יורק וממסעותיה בעולם. בבית יש, בין השאר, קרמיקה של פיקאסו, יצירות של הנרי מור וציורים של מרק שאגאל".
התחושה בבית: "בגלל הערך האדריכלי והאמנותי, יש חשיבות לשימור שלו. העיצוב, הריהוט ויצירות האמנות שבו מהווים אוסף אמנות שלם בפני עצמו. הבית הוא דוגמה לפנינה ארכיטקטונית אמיתית ייצוגית לטעם ששלט בשנת ה-50, ה-60 וה-70 בעיצוב ואדריכלות של בתים פרטיים בעולם המערבי, ובשיאו שימש הבית כסלון ספרותי ואמנותי והתארחו בו אנשי רוח ותרבות".
פרטים: שדרות רופין 17, קריית המוזיאונים. ו' 19.9, 10:15 ו-11:45. אין צורך ברישום מוקדם.

אירוע "בתים מבפנים" נערך בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים, עיריית ירושלים, המשרד לירושלים והתפוצות, התאחדות המלונות, משרד התיירות ובהפקת חברת אריאל.