שוק אלנבי-רוטשילד פתח את שעריו אחרי חבלי לידה קשים וארוכים (המתחם מתבשל כבר שנתיים וחצי), והציף את הפסאז' המשולש במאות אורחים שהגיעו לנשנש ולשתות במתחם האוכל החדש ביותר שיש לתל אביב להציע. כבר סיפרנו לכם על האוכל שתוכלו למצוא שם, אבל התכנסנו כאן כדי לדון בעיצובה של הפנינה האורבנית החדשה. השוק החדש מצטרף לאחיו לטרנד שוקי האוכל בעיר - שרונה מרקט ושוק צפון - עם יתרון אחד ברור: הוא ניצב בלב הפועם והרותח ביותר בעיר.
הפסאז' הוותיק שמעליו נבנה מגדל מאייר על רוטשילד זכה למתיחת פנים בניצוחו של ירון טל, מעצב הפנים החווייתי שברקורד שלו גם עיצוב מסעדות שגב ובנדיקט, טרקליני ומלונות דן ומתחם גוגל ישראל המהולל. טל גדל במרכז תל אביב ובסמיכות לפסאז' המקורי "שבו היו בעבר קולנוע זמיר, דיסקוטק ושען מדליק", הוא נזכר. כשנפלה בידיו ההזדמנות לעצב את השוק החדש, הוא ראה לנגד עיניו שוק סואן שמזרים אנשים קדימה והחוצה אך גם מתחם בילוי שישתנה בכל שעות היממה. "כל כך הרבה אנשים עוברים והולכים על הסטריפ הזה כל יום ואין להם מקום לקחת אוכל על הדרך, אלא בעיקר מסעדות", אומר טל. "פה יש שוק שיכול לגרום לחוויית קנייה יותר אימפולסיבית. רצינו לייצר שוק אוכל שהוא פסאז' לעסקים מקומיים, ולא לרשתות גדולות".
טל גם ביקש לתת תשומת לב מיוחד לפוטנציאל של השוק להפוך לאטרקציה נוספת בחיי הלילה בעיר, לכן פיזר מערכות שמע מתקדמות, מסך גדול המקרין עבודות וידאו ארט ובמה שבעתיד תציג הופעות חיות, לצד דיג'יי שינגן מדי ערב. "אני רוצה לשמור על וייב של מסיבה שיהיה כאן כל ערב, זה ממש תפור על המשולש הזה. גם המוזיקה והתאורה ישתנו בהתאם לשעה ולתאורה שבחוץ".
עוד בערוץ עיצוב הבית:
טיזר לכל הצומת
עיצובו של הפסאז' מנסה לתת קונטרה לבניין הזכוכית הנקי שניצב מעליו. העיצוב החם שואב את צבעוניותו מהחומרים שמובאים בצורתם הגולמית - עץ, בריקים, ברזל שחור ועוד - לצד עמודי הפסיפס הצבעוניים. מי שיתעכב לצד העמודים יגלה סצנות תל אביביות: עמוד אחד מספר על התרבות העירונית, האחר על הספורט, המוזיקה, הסצנה הקולינרית ועוד. "כל עמוד הוא יצירה בפני עצמה", מספר טל, שעיצב את העמודים כשבזיכרונו עומדת מזרקת הפסיפס של נחום גוטמן הניצבת כיום על ראשיתו של רחוב רוטשילד לא הרחק מהשוק.
אל השוק תוכלו להיכנס מכמה כניסות, אך המסקרנת ביותר המשמשת כמעין ויטרינה של כל המתחם נמצאת בפינת הרחובות שעל שמם נקרא המתחם. זוהי גם הפינה האהובה על טל, שהציב בה מדפים עצומים וגבוהים "כמו תמרור שאומר - בואו, היכנסו", הוא מסביר. "זהו טיזר לכל הצומת שאי אפשר לפספס". מתחת למדפי הענק ניצב בית הקפה השיקי במתחם, קופי האוס 36, המרוחק יחסית ממרכז השוק ההומה ומספק פינה פריזאית-פסטורלית וטעימה להפליא הצופה על ההמונים העוברים ושבים. בפינת השוק הפונה לרחוב יבנה תמצאו את "מן טן טן" הקטן והחמים שמערבב בעיצובו בין ניקיון יפני לברוטליות מקומית. מתחת למסך הגדול במתחם ניצבת המשאית של גלידרית "ג'לטו פקטורי" בניחוח נוסטלגי, שהיא אטרקציה בפני עצמה.
נתוני הפתיחה של המקום מבטיחים, וטל, בדיוק כמונו, חוזה למקום הצלחה גדולה. "אני יודע שיש הזניה גדולה של שווקי האוכל. כל יזם שתקוע עם חלל עושה שוק אוכל וזו טעות. ריבוי שווקי אוכל לא מעניינים יכול לגרום לקריסה של כל השווקים האחרים. במקרה הזה יש לי אמונה גדולה בלוקיישן, ואני מאמין שהמקום הזה יחזיר את העדנה לשווקי האוכל בישראל. אם שוק על פינת אלנבי-רוטשילד לא יצליח, אז אני לא יודע מה כן", הוא צוחק. "ומצדי, שמחתי לתת את טביעת האצבע שלי במקום ואני מקווה שהוא יהפוך לעוד סמל תל אביבי".
