בדירת גג ברובע הדר שברמת השרון, 140 מ"ר, מתגוררת משפחה בת חמש נפשות. עם השנים השתנה אורח החיים המשפחתי, וכעת מעוניין כל ילד בחדר משלו. לצד זאת ביקשו ההורים ליהנות מפרטיות רבה יותר – ולהפוך את ביתם למזמין יותר לאירוח.
בראשית העבודה עם המעצבת יעל הירש שפיגל ציינה המשפחה כי היא מעוניינת בחדר ילדים נוסף (קודם לכן התגוררו שניים מן הילדים בחדר משותף), ביחידת הורים אינטימית ובאפשרות לנצל את הגג, שהגישה אליו לא היתה נוחה קודם לכן.
הדירה דו-מפלסית, וחלל המפלס התחתון מחולק לשניים – חלל ציבורי וחלל פרטי. החלל הציבורי, הפונה דרומה ומערבה, פתוח ושטוף אור טבעי. הואיל ושטח המפלס התחתון גדול משטחו של המפלס העליון (100 מ"ר לעומת 40 מ"ר לאחר השיפוץ), מוקמו בו כל החללים הציבוריים, ובכלל זה מטבח, פינת אוכל וסלון הנפתח למרפסת קטנה. החלל הפרטי הממוקם במפלס התחתון פונה גם הוא דרומה ומערבה, נהנה מרוח נעימה וכולל חדרי ילדים וחדר רחצה.
העבודה, שנמשכה חמישה חודשים, כללה הרחבה של המפלס העליון מ-23 מ"ר ל-40 מ"ר והפיכתו ליחידת הורים ולצדה גג רחב ידיים המשמש לפנאי ולאירוח. החלל הפרטי והאינטימי סמוך לחלל האירוח הפתוח על גג הבית, ועם זאת נפרד ממנו. התוצאה היא שילוב מודרני ברוחו של פרקטיקה, נוחות ואסתטיקה.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
לאפשר כניסה לעולם החיצון ולהתמלא בחיים
התהליך החל בתכנון מחדש של קומת הגג, הכוללת כעת יחידת הורים ובה חדר שינה, חדר רחצה וחדר ארונות. אחד האלמנטים החשובים בתכנון מפלס זה היה יצירת גובה שיקנה תחושת מרחב שנעדרה ממנו עד כה: קודם לכן היה החלל צפוף ומגובב, בעל תקרה נמוכה וקלסטרופובית. דרישה נוספת היתה לאפשר גישה נוחה לגג ולהפוך אותו למרחב מזמין ומארח – אך בלי להסיג את גבולה של יחידת ההורים או להפוך אותה למעין מעבר ציבורי.
לשם כך תוכנן מהלך חדש מגרם המדרגות הקיים, ובו מעקה זכוכית המוביל את האורחים ליציאה אל הגג דרך פינת ישיבה ואחסון (יחידת האחסון בוצעה כעבודת נגרות בהזמנה). על כך נוסף חלון רחב המכניס אור לאזור המעבר, מחבר בין החוץ לפנים ומחופה ברשת בטיחותית המשמשת הן מעקה והן אלמנט דקורטיבי.
חדר השינה החדש של ההורים מואר היטב ומעוצב בחומריות חמה ונקייה. הוא פתוח אל הנוף ומתחבר אל מרפסת קטנה ואינטימית, אשר מובילה הלאה אל מרחב הגג. חדר הארונות מופרד מחלל חדר השינה בזכוכית חלבית קבועה. כך נוצר חיבור בין חדר הארונות ליחידת ההורים בכללותה – והחדר עצמו זוכה לתוספת אור טבעי.
חדר הרחצה של ההורים עוצב בסגנון רומנטי. החלל מלבני, רחב ידיים וגבוה, וחלון סרט עליון מספק לו אור טבעי ורך. כך הושגה תחושת של "מעין מלון בוטיק", כפי שביקשו המזמינים.
המשפחה שבה והדגישה כי הבית "צריך לאפשר כניסה לעולם החיצון ולהתמלא בחיים". שאיפה זו הובילה את התהליך התכנוני גם במפלס התחתון.
חדרים כמצע נקי לאלמנטים
קומת המגורים חודשה כולה. בכלל זה יש למנות ספרייה בנגרות אישית, עשויה עץ צבוע בתנור, שתוכננה בידי המעצבת, תואמת את מידות הקיר שמאחוריה ומדגישה בצבעה הלבן את הצבעוניות העשירה של הפריטים המשמשים את בני הבית, ובכללם ספרי קריאה ועיצוב, פסנתר ששולב בספרייה עצמה וכן יחידת טלוויזיה.
כדי ליצור חדר ילדים נוסף נשבר במפלס התחתון קיר שהיה חלק מחדר השינה הקודם של ההורים. כך נוצר מסדרון ארוך, שנפתח אל שלושת חדרי הילדים החדשים ובסופו מוביל אל חלל המשפחה.
חדרי הילדים עוצבו לפי צרכיהם של הילדים וכוללים גם הם פריטים בנגרות בהתאמה אישית. כמו יתר חללי הבית, ועל פי האני מאמין העיצובי של המעצבת, גם חדרים אלה עוצבו כמעין מצע לבן ונקי שעליו מתווספים אלמנטים שונים בעלי אופי, צבע וטקסטורה. עיקרון מנחה זה אפשר לתכנן את החדרים במחשבה גם על השינויים שניתן לבצע בהם בעתיד, לפי צורכיהם המשתנים של הילדים עם התבגרותם. חדר הרחצה של הילדים חופה באריחים לבנים וברצפה מצוירת, אסתטית ומשמחת.
חדר המשפחה הקטן ("חדר ה-XBOX", בפי הילדים) משמש מוקד ההתרחשויות בחלק הפרטי/ציבורי הפתוח אל המסדרון. חלל זה משמש למשחק, ללמידה ולאחסון לכל בני הבית. הוא משמש גם מקור של אור טבעי ונוף למסדרון ולחלל המשפחה.
"בעיני, כל עבודת התכנון מתהווה על קו התפר שבין החלומות של הלקוח, הפוטנציאל של החלל וההשראה שמעורר בי המפגש ביניהם", אומרת הירש שפיגל, "הניסיון המקצועי שלי מקנה לי הבנה של החלל – וההבנה הזאת משמשת אותי כדי לקחת את הצרכים והשאיפות של הלקוח ולהעביר אותם לשפה של מבנה, של שימושיות ושל זרימה. אני מאמינה שהחלל שאנחנו שוהים בו מאפיין אותנו. אנחנו מעצבים אותו והוא מעצב אותנו. ההישג העיצובי, בעיני, הוא להצליח להעמיד חלל הרמוני. חלל שקט, מפרה, שמכיל את האדם שחי בו".
