בני זוג שגרו בשכונת נווה צדק בתל אביב החליטו לעבור ללוחמי הגטאות שבצפון, הקיבוץ שבו נולד הגבר. בתחילה התגוררו בבית זמני, ואחרי כמה שנים, כשהם הורים לשני ילדים פלוס כלב, החליטו לבנות בקיבוץ את ביתם החדש. את הבית תכננה אורית כ"ץ ברוקנשטיין, ולעיצוב הפנים הייתה אחראית קרן פק. בני הזוג אוהבים וינטג' אך גם קו מודרני ונקי ויודעים להעריך חומרים שונים, וביחד עם פק הם החליטו להפוך את הבית למפגש וחגיגה של חומרים: קשתות, בטון חשוף, זכוכית, פרקט עץ, אריחי בטון חדשים ואריחים מבתים ישנים, רהיטי וינטג' שנאספו לאורך השנים, פריטי קש וראטן ורהיטים מודרניים. "האתגר מבחינתי היה לייצר הרמוניה עם סוגי החומרים השונים ועם האהבה הרבה של בעלי הבית וגם קצת שלי לסגנונות שונים", אומרת פק.
לרשותם עמד תקציב של 180 אלף שקל והוא הוקדש לעבודת נגרות, תאורה, ריצוף, סניטציה וריהוט בתהליך שנמשך למעלה משנה. הבית, שגודלו 160 מ"ר, מחולק בבירור לחלל ציבורי ובו סלון ומטבח, ולחלל פרטי ובו חמישה חדרי שינה. מימין לכניסה נמצאים המטבח, פינת האוכל, הסלון ויציאה לגינה. משמאל לכניסה יש יחידת אורחים קטנה הכוללת ממ"ד וחדר רחצה צמוד, בהמשך גרם מדרגות ומעבר לחדרי המגורים: חדרי ילדים שמחוברים ביניהם עם מעבר פנימי, חדר רחצה וכביסה, ובקצה המסדרון יחידת ההורים.
לבית, שעוצב בסגנון אקלקטי מודרני, חודר אור טבעי דרך חלונות גדולים. התאורה כוללת מנורות מודרניות (אסף וינברום, אורות הצפון) ומנורות וינטג' שמלוות את בני הזוג כבר שנים. דלת הכניסה ("ענתיקה") היא דלת עץ מבית ישן שפורק ששופצה בנגריית ארזא ונוספה לה ידית שקיבלה האישה, שעלתה לארץ לפני 15 שנה, מאביה בצרפת.
הסלון תחום בקיר זכוכית ומרוהט בספה עם ריפוד בד אפור, שולחן עם משטח טרצו (טולמנ'ס) וכורסה שחורה. כורסת הראטן והספסל שניצב מתחת לטלוויזיה נקנו בשוק הפשפשים. מאחורי הספה יש נישה לקמין ובה קיר בטון. קיר נוצק עוד בשלב השלד והתוכנית המקורית הייתה לחפות אותו, אך המעצבת זיהתה את איכות העבודה והוחלט להשאיר אותו חשוף, כשהקירות הלבנים העוטפים אותו מבליטים את נוכחותו. ליד הנישה נבנתה ספרייה לבנה לאוסף התקליטים הגדול של השניים.
המטבח הבנוי בצורת רי"ש תחום בריצוף מאריחים מצוירים ישנים. ארונות המטבח ומכשירי החשמל האינטגרליים, כולל מדיח ומקרר, מחופים נאנו שחור, והצבע נבחר כמחווה למטבח בבית הוריה של האישה. במרכז המטבח עומד שולחן אוכל ארוך, המשמש גם כמקום ליצירה ועבודה ולצידו ספסל (HAY מטולמנ'ס) וכיסאות טונט וראטן שעברו רסטורציה (חיקוי של כיסאות ביסטרו אייקוניים של Michael Thonet).
במקביל למטבח ניצב גרם מדרגות מברזל שחור המוביל לקומה השנייה ובה יחידה ששטחה 40 מ"ר שריקה כרגע ובעתיד תשמש את הילדים. גרם מדרגות חיצוני מוביל למרפסת ששטחה 30 מ"ר, הצמודה ליחידת המגורים העתידית וממנה ניתן לראות את הים. מתחת לגרם המדרגות יש פינת מוזיקה ובה פסנתר וגיטרות. "החלל הציבורי מושפע מאוד מאהבתם של בני המשפחה למוזיקה ומאפשר להם להשתמש בחלל בסיטואציות שונות בו זמנית, תוך שמירה על קשר עין וחיבור ביניהם", מסבירה פק. מעבר מקושת מוביל לחדרי השינה.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
חדרם של הבנים מחולק לחלל משחקים וחלל לשינה, ובעתיד אפשר יהיה לחלק אותו לשני חדרים. החדר מרוהט ברהיטים מדירתם הקודמת של בני הזוג, ואת התמונות הם קנו בניו אורלינס. הארון נקנה באינטרנט לאחר התאהבות מיידית. פק: "הרגשנו שהוא יוסיף הרבה אופי לחדר הילדים וקנינו אותו עוד לפני שהתחילה הבנייה". הרצפה בחדר הרחצה של הילדים מחופה באריחים מצוירים והקירות באריחים ירוקים.
בחדר השינה של ההורים יש חלון עם אדן גדול שמתאים לישיבה, שטיח שקיבלו בני הזוג מההורים, ארגז במבוק גדול ומנורת טרצו עדינה. ליד הקיר הותקן ארון גדול ומולו חדר הרחצה. ביניהם יש חלון נוסף ועל התקרה הותקן פס תאורה מעליו. גם הדלת שמובילה לחדר הרחצה היא דלת מבית שפורק ששופצה, ורצפת החלל מחופה באריחי בטון מצוירים (אריחי נוגה), שהזכירו לבני הזוג את מגוריהם בנווה צדק.