שטח המגרש 200 מ"ר
שטח בנוי 140 מ"ר

לפני כשנתיים, לאחר שפרחו הילדים מן הקן, החליטה רמה דהן לרענן את בית המשפחה שנרכש לפני כעשרים שנה בשכונת מלחה בירושלים. עם השנים צמח הבית והשתנה לצד צרכיה המשתנים של המשפחה, ורמה, חובבת עיצוב מושבעת, שאפה להשליט בו אחידות סגנונית ותחושה ביתית ורגועה. מלווה בבת אדר, שאך זה סיימה לימודי אדריכלות, ניגשה רמה למשימה במו ידיה, פשוטו כמשמעו.

היא הפשילה שרוולים וניגשה למטלה הראשונה והמרכזית בתהליך השיפוץ: צביעה בלבן של רהיטי הקיר הישנים ברוב חללי הבית כדי לייצר אחידות בין חלקי הבית השונים, ולעשות את הבית מואר ובהיר יותר. מזנון הקיר הישן והחום בסלון שנקנה לפני שנים באיקאה, ארונות הקיר השחורים בחדר השינה וארונות המטבח ששילבו בין משטחים לבנים למסגרות עץ חומות – נצבעו כולם בגוני לבן וידיותיהם הוחלפו.

ירושלמי, מטבח (צילום: בועז לביא)
המטבח נשמר בלבן | צילום: בועז לביא
ירושלמי, חדר רחצה (צילום: בועז לביא)
השילוב בין כחול ללבן חוזר ברחבי הבית והחצר, גם בפריטי הטקסטיל וכריות הנוי במרפסת | צילום: בועז לביא

ירושלמי, קרמיקה (צילום: בועז לביא)
אריחי הדלפט ההולנדיים מצוירים ביד | צילום: בועז לביא

ברחבי הבית שובצו מראות בצורות ובגדלים שונים, ואלה מכניסות הביתה אור יום ופיסות נוף ומגדילות את החלל. "הרגשתי שהחלל חשוך מדי ולעתים מלבני או מאורך מדי, וזו הייתה דרך נוספת להכניס אור ועומק ולשבור את מלבניות החלל", אומרת רמה, "בחללים מסוימים המראות מכניסות את הנוף הירוק שבחוץ". מראות שולבו בגב המזנון התלוי בסלון, בדלתות ארון חדר השינה של ההורים ובגב המיטה, ואפילו בכניסה לבית הוצבו מראות שמייצרות בתוך הבית השתקפות של הגינה ומאירות את חלל הכניסה. 

עיצוב כחול-לבן

הסגנון האירופי הכפרי שאפיין את המטבח נשמר גם לאחר צביעתו בלבן, ולו בזכות שורת אריחי הדלפט ההולנדיים המצוירים ביד. "יש לנו אהבה ישנה לאריחי הדלפט הכחולים-לבנים, והם שובצו באזורים שונים בבית עוד בראשית הבנייה", מאשרת רמה. "האריחים השתלבו הן בסגנון העיצוב האירופי של הבית והן בסביבה הירושלמית שסביבנו. הם מזכירים גם אריחים ארמניים ואת מראות הכפר הערבי הסמוך, וזה התאים לאווירה שרצינו לייצר בבית".

ירושלמי, לימונים (צילום: בועז לביא)
מעמד מצלחות קרמיקה בכחול ולבן | צילום: בועז לביא

מוטיבים של כחול-לבן חוזרים באזורים שונים בבית, וגם הם תורמים ליצירת אחידות סגנונית בין חלקיו ולשילוב בין הסגנון האירופי החביב על בעלת הבית ובין הסגנון הירושלמי המקומי: סורגי הבית נצבעו בכחול, נברשות איטלקיות בעלות אהילי זכוכית בגון כחול-אקווה נתלו הן בסלון והן במטבח, ומרפסת הכניסה לבית התמלאה פריטי טקסטיל וכריות נוי בגוני כחול-לבן.

ספות הסלון הישנות רופדו מחדש בבד בהיר ("את הכריות ריפדתי בעצמי", מתגאה רמה), וגם שולחן הסלון נצבע בלבן, כמו מזנון הקיר התלוי. שטיח במראה אתני מייצר בסלון כתם צבע חם ומעניק מסגרת לחלל. על הקירות נתלה אוסף מגוון של תמונות: כמה מהן ציורי שמן שעברו בירושה במשפחה, כמה מהן תצלומי משפחה ישנים, ואחרות - פוסטרים שבני הבית חיבבו ומסגרו. שלוש התמונות שנתלו זו מעל זו בסלון מדגימות את השילוב האקלקטי: דף שנגזר מתוך ספר ומוסגר ובו תמונה של רנואר נתלה מעל תצלום משפחתי ישן וכהה בשחור-לבן שתחתיו נתלה רישום קווי, גם הוא בשחור-לבן, של שטרן. "אהבתי את ההדרגתיות שהתמונות נעות בה מצבע לשחור-לבן", היא מסבירה את הבחירה. 

ירושלמי, חדר שינה (צילום: בועז לביא)
ארונות חדר השינה נצבעו לבן | צילום: בועז לביא

ירושלמי, שושנה (צילום: בועז לביא)
ומראות שהותקנו זו מול זו בדלתות הארון ובגב המיטה תורמות להגדלת החלל | צילום: בועז לביא

אדר חזרה לחיות בבית עם סיום לימודיה, וחדר שינה ולצדו חדר עבודה קטן נבנו במיוחד עבורה על חלק משטחה של המרפסת האחורית לבית. מאחר שהחדר נבנה על שטחה של המרפסת המוצלת בפרגולת עץ, הוא נהנה מגג עץ משופע המעניק לו תחושה כפרית וחמימה, והשימוש בחלונות זכוכית לצורך סגירת המרפסת מכניס פנימה אור יום רב ואת הנוף הפתוח של הרי ירושלים. החדר רוצף בפרקט עץ, וכמו הרהיטים בחלקי הבית השונים, נצבעו גם רהיטיו בלבן.

"רציתי שהבסיס יהיה לבן ויאפשר לזרוק עליו בחופשיות נקודות צבע המעניקות לחדר חמימות", מסבירה אדר. גם החדר הזה, מוסיפה רמה, מאופיין בשילוב בין סגנון עיצוב כפרי לסגנון עיצוב מודרני, כמו חלקים נוספים בבית. "שולחן העבודה למשל הוא שולחן עץ ישן שעבר בירושה במשפחה, אבל הכיסא הלבן שלצדו, שנקנה באיקאה, מעוצב בקווים קלילים ומודרניים".

ירושלמי, חדר (צילום: בועז לביא)
חדר השינה נבנה על שטח של מרפסת מוצלת | צילום: בועז לביא
ירושלמי, פינת עבודה (צילום: בועז לביא)
לצדו מוקמה לה פינת עבודה | צילום: בועז לביא

ירושלמי, כדורים (צילום: בועז לביא)
הפריטים הקטנים מכניסים את הצבע | צילום: בועז לביא

מקוץ לפרח

גם חצר הבית זכתה לשינוי ולשיפור. תחילה נאלצה רמה להתמודד עם עקירתו של צמח קיסוס שתלטני שכבש כל חלקה טובה בגינה וסיכן את צנרת הבית. "היה קשה מאוד להתמודד עם הקיסוס העקשן", מעידה רמה, שעקרה אותו חלק אחר חלק במשך ימים ארוכים. במקומו נשתלו בגינה משטחי דשא ועצי פרי רבים: שתיל זעיר של תאנה שצמח והתפתח לעץ רחב צמרת, שני עצי לימון, עץ אגסים מניב ופורה ושתי גפנים וכן עציצי גרניום פורחים המוסיפים נגיעות של צבע לגינה.

ירושלמי, רישומים (צילום: בועז לביא)
שיתוף פעולה פורה ומפרה של אם ובתה | צילום: בועז לביא

ירושלמי, נעלי עץ (צילום: בועז לביא)
ירושלמי, נעלי עץ | צילום: בועז לביא

הנדנדה הישנה רופדה מחדש בבד בדוגמת פסי כחול-לבן, ואוסף של כריות נוי בגוונים דומים פוזר ברחבי המרפסת. הגדר שניצבה מאחורי הנדנדה וחסמה את הנוף בלי להגן על החצר מפני הרוחות העזות הוחלפה בפתרון מקורי – קיר שחציו העליון בנוי חלונות זכוכית בעל פונקציה משולשת: להגן על הגינה מפני רוחות חזקות, לאפשר תצפית על הנוף ולהחדיר לחצר אור יום רב (זה, בדיעבד, תרם להתפתחותה של הגינה).

"היה נחמד לשפץ לבד כי מימוש ההחלטות והביצוע היו מידיים מאחר שלא היינו תלויים באנשי מקצוע", מסכמת רמה. "מלבד זה, אדר הייתה שותפה פעילה בתהליך שינוי הבית, וזה היה כיף משותף של שתינו".

ירושלמי, מרפסת (צילום: בועז לביא)
שימוש בחלונות זכוכית לצורך סגירת המרפסת מכניס פנימה אור יום רב ואת הנוף הפתוח של הרי ירושלים | צילום: בועז לביא

ירושלמי, חצר (צילום: בועז לביא)
הנדנדה הישנה רופדה מחדש ועצי פרי נשתלו בגינה | צילום: בועז לביא

סטיילינג לצילום אירית כהן  

פרובאנס בהוד השרון: בית קיץ של מעצבת ונגר חובב
לכל הכתבות במדור אדריכלות בארץ