ברחוב הולנדי שקט ונעים בשכונה ותיקה בתל אביב, על מגרש ששטחו כמעט חצי דונם, בנוי בית ששטחו כ-350 מ"ר. בבית גרה מעצבת הפנים שני בביוב, עם בעלה - עצמאי שנוסע המון לחו"ל, וארבע בנותיהם (15, 13, 8, 6). למרות גודלו היו בבית שלושה חדרי שינה בלבד והחלוקה שלו הייתה בעייתית ולא פונקציונלית. המבנה הישן בן 40, מוזנח ולא מטופל, הוא סבל מבעיות חשמל ואינסטלציה קשות, חלונות ישנים ובעיות איטום שגרמו לנזילות בלתי פוסקות.

"למרות הבעיות של הבית, המיקום שלו, התקרות הגבוהות והחללים שבו אותי, ראיתי את הפוטנציאל שגלום בו והתאהבתי", מספרת בביוב. "המיקום, הגודל ומחירי השוק בתל אביב שכנעו אותנו להמשיך לגור בשכירות בשנים הבאות. המטרה הייתה לתקן ולשפץ את המבנה ולהפוך אותו לקן המשפחתי שלנו מתוך התחשבות בכל צורכי הבית: חדר נוסף לבת הגדולה, אמבטיות חדשות ומטבח חדש".

מטבח (1) (צילום: ליאור ניר)
המטבח פורק לגמרי ונבנה מחדש אצל נגר | צילום: ליאור ניר
מטבח (9) (צילום: ליאור ניר)
ארונות עליונים עם חזית שקופה יוצרים תחושה אוורירית | צילום: ליאור ניר
מטבח (3) (צילום: ליאור ניר)
שולחן משרדי עבר הסבה לפינת האוכל | צילום: ליאור ניר
מטבח (5) (צילום: ליאור ניר)
צילום: ליאור ניר

פתיחת קיר (1) (1) (צילום: ליאור ניר)
קירות שהפרידו בין חללים נפתחו כדי לחבר | צילום: ליאור ניר

עוד בערוץ עיצוב הבית:

"אילוצים מעודדים יצירתיות"

תהליך התכנון, הבדיקות עם הספקים וההזמנות נמשכו כחודשיים. השיפוץ בפועל ארך כחמישה שבועות. לשיפוץ הוקצבו 170 אלף שקלים, והוא כלל עבודות קבלן, אינסטלציה, שיפוץ חדרי הרחצה, מטבח חדש, הריסת קיר ליד פינת אוכל, שיפוץ מרתף ופרקט חדש, תיקוני חשמל נקודתיים, שני מזגנים חדשים, ריהוט משלים ואביזרים. "אני הייתי אחראית על השיפוץ, וחייבת לציין שחרגתי ב-350 שקלים עבור מראה חדשה בשירותי האורחים", נזכרת בביוב בחיוך.

"כל שיפוץ של בית הוא תהליך מאוד רגשי ועל אחת כמה וכמה לי כמעצבת פנים. היה לי חשוב להיות נאמנה לתכנון שלי, לפרקטיות שבעניין ולסגנון שלי, אבל שיפוץ הבית הזה היה מותנה בכל כך הרבה אילוצים ושיקולים ודרש תכנון מדויק. ראשית הבית שכור. שנית, הבית ענק, הבנייה ישנה מאוד, והבית בנוי כחללים חללים, עמודים בתוך הבית והמון פינות שהייתי מוותרת עליהן בכיף. ולבסוף, התקציב היה מאוד קשוח ובלתי מתפשר".

הוחלט על תיקון האינסטלציה, חידוש חדרי הרחצה, מטבח חדש לחלוטין וחדר נוסף לבת. "דווקא האילוצים והעלויות גרמו לי להיות מפוקסת, מסודרת והעירו את בלוטות היצירתיות שלי בלי להוציא סכומים גדולים מדי. כך לדוגמה ויתרתי על החלפת הריצוף בכל הבית, בחרתי ברזים, אסלות ואמבטיות מהזולים יותר ולעומת זאת השקעתי במנורות (אהבת חיי) וקצת ריהוט מתוך מחשבה שימשיכו איתי לבתים הבאים בחיי".

חדר שינה (1) (צילום: ליאור ניר)
הרצפה לא הוחלפה, ועיקר ההשקעה במה שאפשר לקחת לדירה הבאה | צילום: ליאור ניר
חדר שינה (2) (צילום: ליאור ניר)
צילום: ליאור ניר
אמבטיה הורים (10) (צילום: ליאור ניר)
ארונות אחסון בחדר הרחצה של ההורים הפכו למדפים פתוחים | צילום: ליאור ניר
אמבטיה הורים (14) (צילום: ליאור ניר)
צילום: ליאור ניר
אמבטיה הורים (8) (צילום: ליאור ניר)
צילום: ליאור ניר

אמבטיה הורים (4) (צילום: ליאור ניר)
צילום: ליאור ניר

רצפה כהה בחדרי הרחצה

"המטבח היה ישן, אפרורי, חשוך, ארונות לא פרקטיים, מגירות שלא מאחסנות שום דבר ועומס של אריחים שחסמו את האור הטבעי הנכנס מבחוץ. הכל נשבר ופורק, והמטבח נבנה מחדש אצל נגר. חסכתי בעלויות כאשר תכננתי את המטבח סביב הנקודות מים, החשמל והגז הקיימות, והתכנון המדויק העניק לי יותר מקומות אחסון ויותר נוחות בעבודתי במטבח. לארונות השתמשתי בפורמייקה - חומר זול ועמיד בגוון טבעי נעים לעין. לשני הארונות העליונים שידכתי דלת זכוכית והם גורמים למטבח להיראות יותר גדול ואוורירי. את הידיות קניתי לפני חמש שנים כשנכנסנו לבית וכך חסכתי עוד כמה שקלים. שולחן זכוכית תעשייתי שהיה לפני כן בפינת מחשב נכנס למטבח והפך אותו למוקד הבית".

חדרי הרחצה שופצו מן היסוד. בשני החדרים נשברו קירות שחסמו את האור וארונות לא מועילים פורקו. האריחים והאמבטיות הישנות נעקרו. "בשני חדרי הרחצה היה לי אותו חזון: רצפה כהה ועמידה ללכלוך, שתשמש במה לחדר לבן, צחור ונקי. את האופי והאווירה בכל חלל נותנים התאורה והאקססוריז שמסביב.

"בחדר הרחצה של ההורים הגשמתי חלום והרכבתי ארונית לכיור: לאחר שיטוטים רבים מצאתי ארון של פטיפון ישן בחנות 'וינטג'מאניה', ואחרי שיפוץ קליל ותוספת של שיש, כיור וברז הוא הפך לארונית מיוחדת. המנורות באמבטיה גם הן פרי יצירתי: מנורה ישנה עם שלושה קנים הפכה לשלוש מנורות נפרדות תלויות. שני מדפים פשוטים מפורמייקה לבנה בשילוב קאנט עץ תואם לארונית החליפו ארונית מגירות ומונחים עליהם רק דברים שבשימוש יום יומי. בחדר הרחצה של הבנות השארתי את הארונית הקיימת והחלפתי את הדלתות והידיות. שוב השתמשתי בפורמייקה – חומר נהדר, עמיד, זול ומבחר אין סופי של צבעים וטקסטורות, בחרתי בכחול עמוק לזריקת צבע עבור הבנות".

חדר קטנות (4) (צילום: ליאור ניר)
חדר הבנות הקטנות. יחד מטעמים חינוכיים | צילום: ליאור ניר
חדר קטנות (6) (צילום: ליאור ניר)
צילום: ליאור ניר
חדר קטנות (2) (צילום: ליאור ניר)
צילום: ליאור ניר
חדר קטנות (5) (צילום: ליאור ניר)
צילום: ליאור ניר
חדר קטנות (1) (צילום: ליאור ניר)
צילום: ליאור ניר
אמבטיה בנות (2) (צילום: ליאור ניר)
חדר הרחצה של הבנות. לא צריך לפחד מפורמייקה | צילום: ליאור ניר
אמבטיה בנות (3) (צילום: ליאור ניר)
צילום: ליאור ניר

אמבטיה בנות (4) (צילום: ליאור ניר)
צילום: ליאור ניר

במרתף – חדר לבת הגדולה

"המרתף בנוי ממבואה ולידו חדר. חלל המבואה היה עמוס בכל החפצים שלנו שאף פעם לא השתמשנו בהם והחדר הסגור היה מלא בארגזים ורהיטים. הכל פונה, ורכשתי שני ארונות גדולים מאוד במחיר מצחיק וכל החפצים שלנו נכנסו פנימה. בכל השטח התקנתי פרקט למינציה. מזגן חדש, מאוורר תקרה ותאורה מתאימה הפכו את המחסן לחלל מותאם לנערה המתבגרת שלי וכל החברים שלה שרובצים שם כמעט כל יום (ממש בכיף...).

"לשאר הבית השארתי תקציב עבור אקססוריז. נגיעות קטנות של צבע, תמונות, טפטים, צמחייה וחפצים שהתאהבתי בהם עושים את הבית לקן הפרטי שלנו והופכים אותו לבית משפחתי שאין לאף אחד אחר. כמעצבת פנים, חוויית עיצוב הבית הפרטי שלי בתוך כל האילוצים הפכה את התהליך להגשמת חלום. היתרון היה שכבר גרתי בבית חמש שנים והכרתי בדיוק את החולשות ואת החוזקות שלו. הקדשתי מחשבה עמוקה כדי להבין בדיוק מה אני עושה במסגרת המגבלות".

חדר נעם (3) (צילום: ליאור ניר)
חדרה של אחת הבנות הגדולות | צילום: ליאור ניר
חדר נעם (2) (1) (צילום: ליאור ניר)
צילום: ליאור ניר
מרתף והחדר של יובל (12) (צילום: ליאור ניר)
המרתף שהפך לחדרה של הבת הגדולה | צילום: ליאור ניר
מרתף והחדר של יובל (5) (צילום: ליאור ניר)
. | צילום: ליאור ניר
מרתף והחדר של יובל (11) (צילום: ליאור ניר)
צילום: ליאור ניר
מטבח לפני (2) (צילום: ליאור ניר)
המטבח לפני | צילום: ליאור ניר
מרתף לפני (2) (צילום: ליאור ניר)
המרתף לפני | צילום: ליאור ניר
_OBJ_OBJ_OBJ

תכנון ועיצוב פנים: שני בביוב

>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק