רוב החללים המוצגים במגזיני העיצוב נראים כמעט זהים. הם מעוצבים באופן דומה, ובולטת בהם ההקפדה על מיעוט פריטים, שימוש מצומצם בחומרים, ומעל לכל - חד־צבעיות (מונוכרומטיות) שנשברת מדי פעם על ידי פריט צבעוני. אין ספק ש"פחות זה הרבה" (Less is more) הוא הטרנד השולט בעולם העיצוב בשנים האחרונות. פחות פריטים בחדר, פחות בגדים בארון, ופחות צבעוניות עזה ומתסיסה.

המינימליזם נועד להפשיט את החלל מאלמנטים מיותרים, צבעים, צורות ומרקמים. מטרתו היא להבליט את התוכן ולהתמקד בו, כשהוא משליך בדרך אלמנטים מסיחי דעת, שאינם משתלבים בצורה הרמונית עם שאר הפריטים בחלל.

כמו בכל טרנד אופנתי, אחרי כמה שנים של שליטה בלעדית בתחום העיצוב, התחילה לזנב בו מגמה חדשה, הפוכה לחלוטין - "הרבה זה הרבה" (More is more). זהו סגנון עיצוב המתאפיין בריבוי רבדים, טקסטורות, דוגמאות וחפצים בחלל, שמעניקים מראה עשיר וססגוני. השילוב בין סגנונות וזרמי עיצוב קיימים, שעד כה לא שולבו יחד, זוכה כיום לעדנה.

ואולם, כפי שיודע כל מעצב פנים מתחיל, קו דק עובר בין חלל מוצלח לחלל עמוס ומגובב. ברור שאינטגרציה של סגנונות המשלימים זה את זה, מרקמים, טקסטורות וצורניות מגוונת, אינה משימה פשוטה. אם מסתכלים על עיצובים כאלה במגזינים, מתברר כי בניגוד לעיצובי העבר הגרנדיוזיים, העשירים והמוגזמים, הקו העכשווי הרבה יותר מעודן ומתוחכם, ובא לידי ביטוי בחללים רוויי צורות וצבעים.

סלון (צילום: עוזי פורת)
דירה צבעונית ברמת גן, בעיצוב סטפני גריב | צילום: עוזי פורת
 

עוד בערוץ עיצוב הבית:

העיצוב המודרני נהפך לגנרי

בניגוד לתפישה הגורסת כי סגנון עשיר אמור להיות עמוס ורווי בפרטים, הרציונל כיום הוא לעצב חלל מרווח ומאוורר, שמשלב פריטים המעניקים תחושת עומק, תלת־ממד וחיבור בין טקסטורות מנוגדות לכאורה. "עושר החלל נקבע לאו דווקא על פי מספר הפריטים בו, אלא באמצעות שילוב נכון של גימורים ודוגמאות, הדפסים גיאומטריים, לצד אלמנטים אמורפיים המייצרים תחושת תלת־ממד בחלל - לצד בחירה בסוגי בדים עשירים, כמו משי ולבד", אומרת שירלי דן, בעלת המשרד דן אדריכלים.

מעצבת הפנים ורד שני מסבירה כי שני הסגנונות העיקריים האהובים על חובבי העיצוב בישראל הם הכפרי והמינימליסטי. "הקו הכפרי מוכר ואהוב, ותפקידו לייצר אווירה חמימה, משפחתית ומזמינה", היא אומרת. "מולו ניצב הקו המודרני המינימליסטי. בשני המקרים, התפישה הרווחת בקרב הקהל ומספר לא מבוטל מהמעצבים, היא שהעיצוב, בכל סגנון שהוא, ראוי שיהיה נקי ומעודן - ובמלים אחרות, Less is more". 

לדברי שני, הסגנון המינימליסטי התפתח בתגובה לעולם המודרני האינטנסיבי והתובעני, המכיל לא פעם גודש של אירועים ופרטים לצד לחץ והתמודדויות יום־יומיות, "כך שהתבקש שלפחות הבית יהיה מפלט שקט ומהוקצע, שישרה בנו אווירה של רוגע", היא אומרת. נוסף על כך, לדבריה, מחקרים הוכיחו כי חללים גדושים - למשל, במקום העבודה - יוצרים תחושת אי־נוחות וגורמים לאובדן הריכוז ולירידה בתפוקת העבודה.

"לא בכדי במשך שנים רבות יצאו מהאופנה סגנונות העיצוב העשירים והגדושים למכביר, וגם אם מדברים כיום על חזרה לעיצוב כזה - הרי שמדובר בפרשנות מעודנת ומושכלת למה שהורגלנו לראות בשנות ה-70 וה-80", מוסיפה שני.

אבל מה השתנה? הרי אנחנו עדיין חיים בעולם לחוץ ותובעני.

מעצב הפנים אורון מילשטיין: "מה שהשתנה הוא ההבנה שהרבה אלמנטים בחלל המגובשים בצורה נכונה, יכולים לייצר עיצובים מופלאים וחד־פעמיים - וזה ההפך הגמור מהעיצוב המודרני המוכר, שבמקרים רבים נהפך כבר לגנרי. הזרם המרענן הזה נרשם בקרב מותגי עיצוב בינלאומיים כדבר הגדול הבא, והמגמה ניכרת בפריטים שהוצגו בתערוכת העיצוב האחרונה במילאנו ובטרנדים הצפויים בשנה הבאה".

יוליה סטרוסלסקי, שינה (צילום: אביב קורט)
חדר שינה בסגנון מרוקאי, בעיצוב יוליה סטרוסלסקי | צילום: אביב קורט

הרמוניה בין אלמנטים שונים

כשמנסים להבהיר מהו הסגנון החדש־ישן הזה, נראה כי הדגש הוא במגוון אפשרויות הבחירה. "הכל מותר, והחוק היחיד כשניגשים לעצב חלל הוא שאין שום חוקים", אומרת אלה שלומוב, מעצבת הבית של חברת Domus. "משלבים אלמנטים, שבמקרים אחרים היו זרים זה לזה, והם חיים יחד בהרמוניה. ברוב המקרים החלל יהיה עמוס רבדים ושכבות, עם שילובים של חומרים מנוגדים כביכול - חמים וקרים, טבעיים ותעשייתיים - שיחד יוצרים מראה שקשה להתעלם ממנו".

שלומוב מוסיפה כי דרך נוספת להעשיר את החלל היא לבחור בקשת צרה יחסית של חומרים, אבל להשתמש בהם באופן חזרתי. בדרך זו מתקבל מראה הטרוגני, כי גם אם החומרים זהים, הגימור של כל אחד מהפריטים שונה.

בית בבקעה פינת אוכל  (צילום: אילן נחום)
בית צבעוני בירושלים, בעיצוב מתי רוזנשיין | צילום: אילן נחום
 

מאזן מדויק של פריטים

"העיצוב העשיר, ויש שיגידו מוגזם, מוכר לנו בעיקר מהמאות ה-17 וה-18. העיצובים האירופיים בבתי המלוכה ובאחוזות של בני המעמד הגבוה היו עטורים אלמנטים והתאפיינו בריבוי חומרים, פיתוחים וצבעוניות דומיננטית ועזה", אומר מעצב הרהיטים יפרח בן צבי. "בעלי המלאכה באותם ימים הקפידו לעבוד בתמהיל נכון של פיתוחים ומאזן מדויק של פריטים חמים וקרים. כל אלה יצרו חלל עשיר מאוד, אבל גם אלגנטי ומעורר התפעלות. השילובים האלה יכלו בקלות להפוך לעמוסים ומעייפים - אבל כשהצליחו לשלב ביניהם היטב ובמאסות הנכונות, זה יצר מראה שונה לכל אחד מהבתים".

בן צבי מוסיף כי בראייה המודרנית, סגנון העיצוב העשיר יכול לבוא לידי ביטוי גם בהוספה של רהיטים בעלי גימור מיוחד, המשלבים כמה חומרי יסוד או צבעוניות עזה במיוחד. כל אלה, לדבריו, יכולים לייצר חלל עשיר ונעים, שהוא גם נאמן לצרכים של ימינו.

עיצוב של עדי אדיר (צילום: גלעד רוט, מתוך ספרה של אורלי רובינזון "כוחו של הסטיילינג", דה-מרקר)
עיצוב של עדי אדיר | צילום: גלעד רוט, מתוך ספרה של אורלי רובינזון "כוחו של הסטיילינג", דה-מרקר
 

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק? 

זיכרון נוסטלגי בסלון

שירלי דן מסבה את תשומת הלב לצד הפרקטי והשימושי של הטרנד. "בישראל, רבים מהבונים והמשפצים מגיעים עם אוספים ופריטים שצברו במשך השנים, והם מעוניינים לעשות בהם שימוש בעיצוב המחודש", היא אומרת. "תפקיד המעצב הוא ללוות את הלקוחות בתהליך המיון וההיפרדות מחפצים שיגרעו מהמראה הכולל, אבל גם לעשות שימוש בפריטים החשובים להם ויכולים דווקא להעשיר את העיצוב".

דוגמה לפריטים כאלה הם אלה שהישראלים, המרבים לטייל בעולם, מביאים אתם ממקומות אקזוטיים שבהם ביקרו או משווקי פשפשים. המזכרות האלה, שכל אחת מהן מייצגת את התרבות שממנה הגיעה, לא תמיד מתאימות זו לזו. לדברי דן, "למרות הרצון להציג את כולן לראווה, חשוב לשמור על חיבור נכון של חומרים וסגנון - לדוגמה, שילוב של כלי מתכת עשויים פליז, נירוסטה ונחושת אותנטיים בחלל המטבח, יעבוד היטב עם טיח דקורטיבי ואריחים צבעוניים. אלה ייצרו תחושה של מטבח טוסקני או פרובנסי". דוגמה נוספת שמביאה דן היא ניסיון לשלב בין תרבויות, שמספק מונומנטים שונים בתכלית זה מזה מבחינה צורנית וחומרית - למשל, שילוב של דמויות אפריקאיות לצד הדפסים סיניים.

מילשטיין רואה, לדבריו, חלחול של הטרנד החדש גם לתוך סגנון העיצוב הקיים, באמצעות שימוש רב יותר בצבעים וחומרים. "גם בעיצוב המודרני רואים יותר ויותר שימוש באלמנטים המעניקים תחושה של תלת־ממד - עומק בחלל. כך, למשל, פרטי טקסטיל גיאומטריים ששולטים כיום בעיצוב וילונות, מצעים ושטיחים; או מדבקות קיר עם דוגמאות ריאליסטיות. "גם שימוש בחזיתות מטבח בגוונים לא שגרתיים, כמו חלמון ביצה, סגול וגוונים נוספים שמוסיפים עניין ועומק, תופס תאוצה אל מול המטבחים הסטנדרטיים בעלי החזיתות הבהירות", הוא אומר.

"חיפויי קיר תלת־ממדיים כובשים גם הם בשנים האחרונות את חללי הבית השונים", מוסיף מילשטיין. "הם מוסיפים כיוון מודרני ומראה ייחודי. נראה אותם בשימוש בעיקר כקיר טלוויזיה או כקיר אחורי לפינת האוכל. בחלק מהמקרים, בשל צורתם הבולטת, ניתן להטמיע בהם גופי תאורה סמויים, המסייעים גם הם בהעשרת המראה".

עיצוב עמוס בפריטים (צילום: אלין מגי באדיבות מעודד צבעים , דה-מרקר)
עיצוב עמוס בפריטים | צילום: אלין מגי באדיבות מעודד צבעים , דה-מרקר

מעטפת שקטה, צבע באביזרים

מילשטיין מוסיף כי לוחות השיש, ששימשו עד לאחרונה משטחים למטבח, הופכים גם הם לחיפויי קיר, במיוחד במטבח. "ברגע שנעלה את לוחות השיש לחזית הקירות באופן ישיר, מראה החלל יהפוך לעשיר ועתיר טקסטורות", הוא מסביר. "הגידים והנימים של השיש משווים לחלל מראה ייחודי ולא טיפוסי. במקרה כזה חשוב לעבוד עם צבעוניות מעודנת יחסית, כדי לא להעמיס יתר על המידה על נראות החלל. דוגמת השיש עצמה תעשה את העבודה".

מילשטיין ממליץ על מעטפת שקטה וניטרלית בחלל: "מומלץ לבחור בסכמת צבעים שקטה ואלגנטית, כמו גווני לבן, גרייז' (שילוב של אפור ובז'), גוונים אפרפרים ושחורים, ואת הצבעוניות והמראה העשיר לשוות בעזרת אקססוריז (אביזרים נלווים)".

לדבריו, מכיוון שסגנונות וטרנדים טיבם להשתנות אחת לכמה שנים, קל הרבה יותר לרענן את הפריטים המשלימים מאשר להיכנס למשימות של צביעה והחלפת חיפויים וריצוף. גם כשנרצה ליצור מראה עתיר רבדים וצבעוניות, חשוב להקפיד לבחור בצבעוניות שעובדת עם דוגמאות וחומרים המשלימים זה את זה. הרצון לעצב חלל עשיר עשוי לגרום לעתים לחריגה מגבולות הטעם וליצור בדיוק את האפקט הנגדי - עמוס יתר על המידה ולא מאוזן.

פורסם לראשונה בדה מרקר

לעוד כתבות בדה מרקר:
איך קובעים אם אדם מנהל עסק להשכרת דירות?
בבורסה אפשר להפסיד, אבל בדירה בתל אביב לא