חלום ישראלי: בית שהוא קיבוץ גלויות של אלמנטים

כשבני הזוג בשנות ה-30 לחייהם החליטו לעזוב את תל אביב עם שתי בנותיהן הקטנות (ועוד אחד בדרך) לטובת בית מרווח, גדול, רגוע ושקט יותר, הם חשבו שהבית שרכשו במושב במרכז הארץ, 350 מ"ר בנוי, בן 5 ובמצב טוב, דורש רק מעט התאמות ותזוזות קטנות. אך כשנכנסו לעומק הבנת הצרכים והרצונות הבינו שהחלוקה ומיקומי הפונקציות בו לא עונים על צרכיהם, והולכים לשיפוץ מקיף. וכך, בעזרת האדריכלית רוני ברטל, נכנסה המשפחה לתכנון ועיצוב מחודשים - ורק החלונות נשארו כפי שהיו.

גם הקורונה, שנכנסה לתמונה מיד עם היציאה לביצוע, לא עצרה אותם - הוחלט להמשיך בכל הכוח ללא שום התלבטות, ולהפך, המעבר לבית פרטי ומרווח היה בול במקום.

מטרת הפרויקט הייתה לייצר בית די קז'ואל, ארצי, שלא יהיה מבוים מדי ושהתוצאה לא תהיה מלאכותית. לעשות חדש מבלי שירגיש כזה. שלא ירגיש מטופל ועשוי. המטרה הושגה על ידי שימוש בניקיון חזותי, ניגודים, עיצוב חם, ישראלי, עכשווי, מקומי, מוקפד וגם פשוט, אווירה שהיא קז'ואל, אלמנטים מנוגדים ותמהיל של סגנונות.

"רציתי לעצב בית בסגנון ישראלי. הרי אין עיצוב פנים ישראלי, יציב, עם מאפיינים ברורים, ונעשה כאן ניסיון שלי להרכיב את הדבר הזה", מספרת ברטל, "היה לי ברור שזה יהיה פיוז'ן שכולל חיבורים ממקורות שונים, כמו קיבוץ גלויות, והיה לי ויז'ן ברור ממה זה מורכב. מיקס מסגנון הבנייה בקיבוצים של שנות ה-50, ניחוח נוסטלגי מבית סבתא מאותן שנים, אלמנטים פונקציונליים מסגנון העיצוב הבינלאומי (קווים ישרים, סכמות וצורות פשוטות), עיצוב מתקופת ה-mid century (פריטי ריהוט אייקוניים, על זמניים וקלאסיים), מאפיינים מדבריים ואלמנטים ים תיכוניים (סגנון עיצוב בעל אקלים חמים. צבעים וחומרים חמים, עיצוב ישיר וכן כמו האנשים בארץ. לא מנסה להיות משהו אחר), בשילוב פריטים, חפצים ואמנות של יוצרים מקומיים. ותמיד איזה פריט מדור קודם במשפחה".

על בסיס כל זה נבחרו וחוברו יחד חומרי גמר ופריטי עיצוב שונים: העץ הגושני בתקרה והפורניר במטבח שנוכחים ומעט כבדים במשקלם בחלל מכניסים את החום החזותי והמזג הלוהט. אליהם מצטרפים גוונים חמים כמו אדום באמנות, כתום בסטול בסלון וירוק כהה של המטבח. מנגד ובאיזון מושלם נבחר ריצוף גרניט פורצלן אפור כהה סופר פרקטי. כיסאות האוכל בשני שולחנות האוכל, המנורה בפינת האוכל הגדולה וכורסת האיימס בסלון לקוחים מתקופת ה-mid century. שולבו מוצרים של יוצרים מקומיים כמו שני שולחנות האוכל ושולחן הסלון של אלון דודו, חפצי נוי ואמנות מקומיים. ובאופן כללי, תכנון החלל מאופיין בסכמות פשוטות וקווים ישרים ועיצובו הרמוני וללא עומס ויזואלי.

"הבית הוא ערבוב סגנונות שהופך לסגנון אישי חדש ומעניין", אומרת המעצבת, "ההשראה לקוחה ממקורות מגוונים, אין לי בעלות על אף מרכיב, רק על הקומבינציה. אני מלקטת משם ומשם ויוצרת משהו חדש שהוא בבחינת פיוז'ן דיזיין. החיבורים והתערובת הם שעושים את העיצוב למיוחד ומרשים".

זרימה קלה ונוחה בין הפונקציות

משך התהליך מהתכנון ועד כניסת המשפחה לבית ארך כשנה בלבד. ואם כי תקציב הפרויקט היה מאפשר, עלויות השיפוץ יועלו ככל האפשר.

"התחלנו מלהביא את הבית למצב של דף לבן חלק", מספרת ברטל, "מלבד החלונות ודלת הכניסה העשויים פרופיל בלגי, הפשטנו את הבית והתחלנו מההתחלה. אמנם מיקום חלק מהפונקציות לא השתנה, אך נעשו דיוקים ושינויים ממוקדים".

מן המבואה המרווחת נפרשים הסלון והגינה. במבואה פריט נגרות שתכננה האדריכלית לאחסון נעליים וחפצים קטנים, ספסל, מתלים לתיקים ומעילים, מראה וגוף תאורה דקורטיבי של אסף ויינברום. הקיר שהוא גב הפריט חופה בנגרות שחוזרת על עצמה בסלון הבית.

בחדר המשפחה מימין למבואה ספריית מדפים עבור משחקים, ספרים, חפצי נוי ואמנות כמו זו ההומירסטית של קרן שפילשר, ספה ומולה טלוויזיה ופינת עבודה מזדמנת לבעלת הבית. חדר המשפחה גובל עם המטבח והזרימה בין שתי הפונקציות מתקיימת בקלות ובנוחות. חדר המשפחה, כמו חדר העבודה, זכה לריצוף מיוחד - אריחי קרמיקה ספרדיים המשווים אופי ים תיכוני, זריקה לבתים הישנים של תל אביב בגרסה עדכנית. חלק קטן מחדר המשפחה הוקדש למזווה - בזכות זיכרון ילדות מבית סבתה רצתה בעלת הבית מזווה שהוא חלל של ממש ולא רק ארון במטבח.

המטבח של חברת סקיפיני מתוכנן כריבוע שבכל ארבע צלעותיו ארונות מטבח ובמרכזו שולחן אוכל יומיומי עגול של אלון דודו. אף שזה מטבח בתקציב מאפשר הוא אינו מרגיש כזה. הוא אינו עשוי מדי ונראה מבחינה ויזואלית כמו מוצר מלפני כמה שנים.

המטבח והחלל הציבורי מרוצפים באריחי גרניט פורצלן באפור כהה - פשוט ופרקטי. כדי לאזן אותו הציעה המעצבת לחפות את התקרה בקורות עץ. שתי צלעות במטבח עוצבו בפורניר אלון ושתי צלעות נוספות, האי, בירוק כהה ומשמעותי בנוכחותו. שילוב בין מסת ארונות גבוהים לארון עם חזיתות זכוכית, בין אי נמוך וכהה לבין מדפים קלילים בין חלונות - יוצרים איזון בין מסות, בין כבד לקליל, בין אטום לאוורירי.

פינת האוכל היא המשך ישיר של המטבח ומייצגת היטב את החזון והקונספט העיצובי של הבית: שולחן באורך 3 מטרים, כיסאות ה- wishboneהאיקוניים שעוצבו על ידי האנס ווגנר בשנות ה-50, גוף תאורה בעל אהיל קלאסי שעוצב גם הוא על ידי האנס ווגנר בשנת 1962, ואמנות של טלי בן בסט שצבעוניותה האדומה תומכת באי הירוק כהה ומכניסה את המזג החם והלוהט בעיצוב.

נעשו משחקים בחלל הציבורי: ניגוד בין רצפת גרניט פורצלן לתקרת עץ, ניגודים בין המסות במטבח, בין פריטים חדשים של יוצרים מקומיים לפריטים אייקוניים ותיקים, ניגוד בין ירוק כהה לאדום שבאמנות.

מהסלון, המעוצב בגוונים ניטרליים, אפשר ליהנות מהחוץ ולהיות במרכז הבית. יש ממנו קשר למטבח, לפינת האוכל ולמפלס הראשון. הסלון במקור היה מפוצל לשני חלקים שאחד מהם היה לא מנוצל. החלקים אוחדו לסלון גדול. עמוד קורה אחד נותר שם ומשרת להפרדה בין פינת האוכל לסלון והעמוד הנוסף שהיה נטמע בקיר הטלוויזיה, הלוא הוא קיר מערכות שלם שחופה באבן ונגרות ובו מזגנים, קמין בילט אין, טלוויזיה, רמקולים שקועים ותאורה.

מהסלון גישה למבואה המובילה לשירותי האורחים שמוקמו מחדש ולחדר העבודה. גם הוא קיבל ריצוף ייחודי ים תיכוני. "בעל הבית חובב מאוד את יוון ותרבותה. וכיוון שחדר העבודה הזה משרת אותו, החלל עוצב בתיאום מלא עם אהבותיו", מספרת ברטל. חדר רחצה צמוד משמש גם את האורחים שטבלו בבריכה, ובו נעשה שימוש בזכוכית חכמה בוויטרינות  - זכוכיות שהופכות חלביות או שקופות.

ממבואת הכניסה יש גישה לגרם המדרגות היורד למפלס התחתון, מפלס ההורים, או עולה למפלס הראשון, מפלס הילדים. החללים הפרטיים רוצפו בפרקט במבוק. כבר בגרם המדרגות מתבצע השינוי והמדרגות גם הן מחופות פרקט.

במפלס הראשון ממוקמים חדרי שינה של הילדים וחדר רחצה מרכזי. שניים מחדרי השינה אוחדו בשלב ראשון לחדר אחד גדול לשתי הבנות הקטנות, ובעתיד הוא יחולק לשני חדרים נפרדים.

במפלס התחתון יחידת ההורים. בחדר הרחצה בה אריחים בגוון ורוד-חום בשילוב אריחי טראצו לבנים. ארון הכיור בנגרות ייעודית נבנה מאותו חומר של הפרקט. אזור הארונות תוכנן בקפידה ומשלב ארונות גבוהים ונמוכים, עמדת איפור וגם חלק פתוח לגישה מהירה ונוחה לבגדים התלויים.

"אני מרוצה מהתוצאה, שהיא עירוב של הרבה חומרים, צבעים, טקסטורות ואלמנטים המתלכדים יחד לבית עם אופי ופלטת צבעים וחומרים פשוטה אך מעניינת. כך נוצרה התחושה של בית שקיים שנים ולא יצא מהקטלוג", מסכמת ברטל.

אדריכלות ועיצוב פנים: רוני ברטל