הדיירים: זוג צעיר באמצע שנות ה- 30 לחייו, ושני ילדיהם בני חמש ושנתיים.
הבית: דירת חמישה חדרים בשווי של כמיליון שקל, עם שלושה כיווני אוויר. גודלה כ- 120 מ"ר. הדירה נמצאת בעיר רחובות בקרבת מכון ויצמן (שכונה שקטה ונעימה), בבניין בן 4 קומות משנות ה- 70, שעבר שיפוץ לפני כעשור. בדירה יש שירותי אורחים ויחידת הורים בצמוד לחדר השינה.
עלות שיפוץ משוערת: כולל רכישת ריהוט ואביזרים - 150,000 שקל. מדובר בתקציב נמוך מאוד מבחינתי, מה שכמובן היווה אתגר אדריכלי עצום. מבחינתי היו חסרים לי מאות אלפי שקלים, לפחות פי שניים או שלושה.
החזון: דיירי הבית שגרו בשכירות זמן רב, חיפשו דירה גדולה ומיוחדת להשתקע בה לתקופה ארוכה, עם חלוקה פנימית שמאפשרת חדר שינה לכל אחד.
שאיפתם הייתה להפוך דירה סטנדרטית וחשוכה למוארת ונעימה, ומתאימה להם ולצרכיהם, לרבות חדר עבודה לאישה שעובדת מהבית, ופינת נגינה לאב שעוסק במוזיקה כתחביב. כמו כן ביקשו בני הזוג למקם בחדר העבודה פינת יצירה לילדים.
השיפוץ: הדירה הייתה מוזנחת למדי, לא שופצה מאז בנייתה והייתה מושכרת לפני רכישתה במשך כעשור.
על מנת ליצור בית חם ומאיר עיניים, פשוט ומותאם לילדים, רכשנו פריטי נגרות חמים (בנגריית אייל תירוש בצומת ביל"ו) כמו עץ אלון, והשתמשנו בצבעי חאקי, כתום וירוק – גם לקירות וגם לרהיטים.
גם הריצוף הפך למואר, בצבע אפור-בז בהיר. את ריצוף הטרצו החלפנו בגרניט פורצלן וברצפת עץ בפינת האוכל ובמדרגות.
במקומות רבים בדירה שינינו את קונספט התאורה מתאורה עליונה שוטפת לצמודת קיר, נסתרת ורכה.
מי צריך שני מפלסים?
קיימים בדירה כמה אלמנטים אדריכליים ייחודיים שהיוו אתגר לעבודת העיצוב:
הדירה מחולקת לשני מפלסים מרכזיים בהפרש של מטר ביניהם. הכניסה היא למפלס האזור הציבורי; כשנכנסים לדירה יש פינת אוכל, ומימין מטבח. במרחק שלוש מדרגות (30 ס"מ) נמצא הסלון. במפלס העליון נמצאים החדרים.
מדובר באתגר, משום שאני לא רואה בכך שום יתרון: עדיף שדירה כזו תהיה במפלס אחד, וכבר שינינו נתון שכזה בלא מעט דירות. אלא שמדובר בהשקעה כספית של עשרות אלפי שקלים שהזוג במקרה הזה לא היה מוכן לה.
החיסרון הגדול הוא לאו דווקא בהפרדה בין האזור הציבורי לחדרים, אלא בהפרשי הגובה בין הסלון לפינת האוכל, שלא מאפשרות לפתוח את השולחן. משום כך, כאשר בני הזוג מארחים ורוצים לערוך סעודה גדולה, הם פותחים שולחן בסלון.
אתגר נוסף היו החלונות והתריסים: החלונות המקוריים הם מעץ חום ובעלי פרופורציה לא סטנדרטית באזור הציבורי. צביעה של החלונות בלבן, גרמה להם להשתלב עם הקיר, שמרה על האיכות הנוסטלגית אך יצרה מראה יותר פתוח וקליל.
המסדרון: רוחבו היה מטר וחצי, מה שנחשב לגדול בהחלט. החלטנו לבטל אותו, ויצרנו לאורכו נישות לספרים הרבים של בני הזוג ולפינת קריאה.
כך קיבל המסדרון מצד אחד את הספריה ופינת הקריאה ומצידו ויטרינת זכוכית ועץ צבוע.
הוויטרינה, מזכוכית מחוסמת, בטיחותית לילדים ומבודדת את פינת העבודה מרעש. עם זאת, היא יוצרת חלל מואר ונעים במרכז החדרים.
כעת אזור הספרייה שהיה פעם מסדרון וחדר העבודה מתפקדים לעיתים גם כחלל אחד כשהדלתות נפתחות. הילדים יכולים ליהנות מקשר עין עם אמם, ולשבת לצדה בפינת היצירה שלהם.
שברנו קירות פנים
השיפוץ המלא כלל שבירת קירות פנים; כך הגדלנו את חדר ילדים, את אמבטיית הילדים וכן הרחבנו פינת אוכל לכיוון הסלון.
כחלק מביטול המסדרון, בוטלה גם הנמכת התקרה בו (בוידעם) שהייתה נהוגה בדירות ישנות.
גם הקיר בחדר העבודה בוטל, ובמקומו נוספה ויטרינת עץ וזכוכית במטרה לבטל את תחושת האפלוליות.
חדרי האמבטיה: הוחלפו כל הכלים הסניטריים: ברזים, כיורים וכו'. על מנת להוסיף חיות ועכשוויות, בחרנו להשתמש ב- MDF צבוע לארונות האמבטיה, וגם לארונות הקיר בחדרים.
כדי לחסוך עלויות, כל הכיורים והברזים הם תוצרת הארץ, ואת הכיור בשירותי האורחים הזמנו אצל הקדרית אריאלה קיסלב.
השתמשנו באריחים בגודל 10 על 10 שהם הכי זולים, ובמקלחת אין משטח שיש אלא משטח עשוי מעץ ועליו אריחים בגודל המצוין. כך, במקום אלף שקל למטר שיש, שילמנו 200 שקל למטר עץ פלוס אריחים.
המטבח: עבר ארגון מחדש שכלל החלפת ארונות. כמו כן, בוטלו ארונות עליונים, ונבנה בר עץ בגובה החלון.
תאורה: גופי התאורה נרכשו במספר מקומות והם בדומה לריהוט אקלקטיים בסגנונם: מתכתיים ואפורים, עשויים מגבס לבן או מפורצלן וזכוכית צהבהבים. נרכשו גם רהיטים מעץ מלא בשילוב עם ריהוט איקאה משרדי, כיסאות מרופדים בפינת העבודה לצד כיסאות עץ וספת רטאן של ריהוט גן.
הכוונה הייתה לתת תחושה של אוסף רהיטים משתנה ודינאמי, בשונה לגמרי מהסטים של פעם.
פריטים אהובים עליי במיוחד:
• מראה במסגרת עץ, עם מתלים המשולבים עם דמויות עץ צבועות בעבודת יד מברזיל מחנות פאו ברזיל – זה פריט עם הרבה הומור.
• ארונית עץ עם רגלי ברזל לאחסון מחנות מלימון שבכפר ידידיה – מעין תיבת קסם נחמדת.
• כורסה לבנה מקש בפינת העבודה: אני אוהבת את המיקום שלה בקצה, כשבמעלה המדרגות – במקום לראות סתם קיר, רואים אותה. חוץ מזה, קש צבוע בלבן זה מאוד אלגנטי, וצורתה המעוגלת משלימה את הלוק.
פרולוג: שתי הפשרות הגדולות מבחינתי היו לא להחליף את החלונות אלא להסתפק בצביעתם של הישנים, ולהשאיר את הפרשי הגובה בין הסלון לפינת האוכל.
אני חושבת שגם לזוגות שלרשותם עומד תקציב נמוך, מגיע חלל מגורים נעים, וכאשר התוצאה יוצאת לשביעות רצוני הסיפוק רב – משום כך היה חשוב לי להציג דווקא את הדירה הזו.
כשהתקציב נמוך, אני ממליצה:
• לא להתבייש להשתמש בפריטים מאיקאה: יש שם פתרונות תאורה כמו אהילים באזורי הקריאה בבית, כריות וכו'. הכוונה היא לא לרהט את כל הבית בסגנון איקאה, אלא לשלב בו מספר פריטים באופן חכם.
• להעיז לצבוע קירות בגוונים חמים, וגם להשתמש בצבעים בתוך נישות הספרים כרקע להם.
• למקם רהיטים באופן יצירתי וחכם: הכי אני גאה בספסל שליד דלתות הזכוכית – שם ההורים קוראים לילדים סיפורים.
גלית מוטשן ואיריס גבעולי הן אדריכליות מסטודיו מקומי
לשיפוץ הקודם: מי הזיז את הספה שלי?
לכל הבתים במדור
שיפצתם את בית חלומותיכם? כתבו לנו מייל