הדיירת: אם חד הורית, בשנות ה-60 המוקדמות לחייה. היא מנהלת בכירה בחברה להשכרת רכב ויוצאת בקרוב לפנסיה. בתה, בעלה וילדיהם גרים באותו בניין. הדיירת חלמה במשך שנים על שיפוץ הבית, ולקראת הפרישה לפנסיה החליטה שזה הזמן המתאים להגשים את החלום ולהפוך את הדירה לפונקציונלית, יפה ומסוגננת שתגרום לה לחייך בכל פעם שהיא פותחת את הדלת.
הדירה : דירת ארבעה חדרים בגודל של כ-95 מ"ר בבניין בן ארבע קומות בן 15 שנה. מסביב לבניין חורש טבעי וירוק ומכל חלונות הדירה ניתן לראות את יופיו של הטבע.
משך השיפוץ: תכנון: כחודשיים. שיפוץ: כארבעה חודשים.
עלות השיפוץ: כ-250,000 שקל. השיפוץ התבצע בחלל הכניסה, במטבח, בסלון, בפינת האוכל ובסוויטת ההורים. בבית קיימים שני חדרים נוספים: חדר עבודה וחדר שינה, שבהם לא נעשה דבר, מלבד ארגון מחדש של הרהיטים הקיימים.
העלות כוללת את עבודת העיצוב, הריסה ובנייה של קירות, עבודות חשמל, עבודות אינסטלציה, בנייה של קירות גבס, ריצוף חדש, צביעת הקירות והתקרה, מטבח חדש, דלתות חדשות בחדר העבודה וחדר הרחצה, פרקטים בחדר שינה, מיזוג אוויר, בניית קיר לבנים בסלון, גופי תאורה חדשים, וכמובן ריהוט בחלקים שעברו שיפוץ.
החזון: בעלת הדירה רצתה שהבית ישרה אווירה חמה ונעימה ולא קרה ומנוכרת. היא רצתה להתאים אותה לסגנון החיים שהשתנה עם הזמן וליצור בה תחושת גודל ומרחב מבלי להרחיב את שטח הדירה בפועל.
במיוחד לנכדים: פלזמה במטבח
התקציב לא היה גבוה במיוחד, אבל הצלחנו להתמודד איתו בצורה נבונה ונכונה. רצינו ליצור מרחב נעים ופתוח ובחרנו בצבעים שישרתו את המטרה הזו. הריצוף שנבחר היה אפור ומכאן התאמנו את יתר הפריטים בבית, כך שיוסיפו לו חום ורכות.
הגדלנו את שטח הסלון על חשבון המסדרון הצמוד, וגם המרפסת שהיתה קודם פתוחה, נסגרה וסופחה לסלון. כעת יש חלון ענק מהסלון שמכניס המון אור וגם מעניק תחושה של חלל גדול יותר.
בנוסף, המטבח הורחב אף הוא, על חשבון חדר אחורי צמוד ששימש כמחסן.
המטבח: הצבעים במטבח הותאמו לקונספט מודרני יותר. הרעיון היה שילוב של לבן מינימליסטי כדי לא ליצור מראה עמוס, יחד עם צבעים חמימים. בשטח העבודה המרכזי בחרנו בארונות מטבח לבנים, לצד ארונות אפורים שמשמשים כשטח אחסון. חלק מהאי שהצבנו במרכז המטבח, עשוי מעץ ומוסיף למראה החם.
גופי התאורה הם בעצם אהילים טבעתיים: אהיל פנימי לבן ואטום ואהיל חיצוני משיפון שחור. הם זורקים אווירה נעימה ויוצרים המשכיות לפינת האוכל, שם יש אהיל זהה, אך גדול יותר. החלטנו גם להכניס פלזמה למטבח, משום שהנכדים של הדיירת המתגוררים באותו בניין, מגיעים אליה לעיתים תכופות. כך הם לא יצטרכו לאכול בסלון וללכלך אותו וגם יהיה להם יותר נח.
פינת אוכל אוורירית
פינת האוכל: פינת אוכל מעץ מלא וכסאות מרופדים היתה מכבידה מאוד על החלל, ולכן החלטתי ללכת על משהו קליל ואוורירי יותר: שולחן עגול מזכוכית וכסאות לבנים מעוגלים. זה יוצר מראה רך יותר והזכוכית מאפשרת לראות את הכסאות היפים. בקיר הצמוד תלינו מראה דומיננטית ועל השולחן יש כד תואם שעוצב באותו סגנון.
הסלון: כתוצאה מביטול המרפסת והוויטרינה שהפרידה, נחשפה קורה בגובה 40 ס"מ שירדה מהתקרה, שלא ניתן היה לשבור. כדי לטשטש ואפילו לנסות להעלים אותה, בנינו לכל אורך הסלון תקרת גבס נמוכה, אליה הכנסנו את תעלות מיזוג האוויר. בתקרה הנמוכה יש גופי תאורה שקועים שיוצרים אור חם ונעים ומשתלבים מצויין עם הסגנון הנקי שרציתי לקבל בחלל.
הריהוט שנבחר הוא בצבעים נעימים, לא משהו שקשה לעין להתרגל אליו. מצד אחד מדובר ברהיטים מודרניים, אך מצד שני הם לא טרנדיים ויהיה נעים להסתכל עליהם גם בעוד 10 שנים. שני ההדומים הסגולים שוברים קצת את הצבעים הרגועים. מעל הספה תלינו תמונה ארוכה ושתיהן יחד יוצרות מבנה אורכי לסלון. הווילון שלצידם, שעשוי משיפון בדוגמה שדומה לכורסאות, נועד כדי לשבור מעט את המבנה הזה.
הקיר מאחורי הפלזמה הוא קיר לבנים, אך לא מדובר בלבנים אמיתיות, משום שהן נורא יקרות. אלו לבנים בעובי של שני ס"מ שמודבקים על הקיר. צמוד לו יש דלת הזזה עשויה זכוכית חלבית ומסגרת אלומיניום שמובילה לחדר העבודה. הדלת משתלבת טוב עם הצבעים ומכניסה את האור הטבעי מהסלון לחדר העבודה.
הארונות מלבניים, המראה אליפטית
דבר המעצבת: הכימיה עם הדיירים הייתה מיידית ונמשכה לכל אורך הדרך. בעלת הדירה החליטה שאם היא לוקחת מעצב פנים - צריך וכדאי לסמוך עליו, ולתת לו לעבוד. מרגע קבלת ההחלטה הזו, נבנה תקציב והכל היה פשוט יותר. נהניתי מאוד מהעבודה על הדירה, מאחר ובעלת הבית שיתפה פעולה באופן מוחלט עם הקו העיצובי, הרעיונות ובחירת החומרים והפריטים. אין סיפוק טוב יותר מלהתבונן על הדירה בסוף התהליך, ולראות את החזון קורם עור וגידים והופך לדבר האמיתי.
טיפ: אם יש לך לימונים תכין לימונדה. כך גם בעיצוב: בכל מקום יש מגבלות ארכיטקטוניות שלא ניתן לבטל כמו תקרה נמוכה, עמוד באמצע החלל, חלל צר ועוד. אך במקום לנסות לעקוף אותו, כדאי לנצל אותן בצורה חכמה, כך שייצרו את התחושה שאם לא היו שם – לא היתה מתקבלת תוצאה כל כך טובה.
פריט אהוב: השעון בכניסה ופינת האוכל.
פרגון לאנשי מקצוע: נגריית סולטני; תומאס תאורה; נגב, סניף רעננה; פיקאפ, מתחם געש; ביתילי וכיופים.
המעצבת: אורית כוכבי | אדריכלות ועיצוב פנים