הדיירים: זוג הורים ושני ילדים קטנים.
הדירה: הדירה ממוקמת בבניין בן עשר שנים בצפון תל אביב. גודלה 160 מ"ר + 70 מרפסת גדולה בקומה השנייה. היא כוללת ארבעה חדרי שינה, סלון, מטבח ופינת אוכל (הדירה מאוד מודולרית אז קשה לספור את החדרים, כי זה משתנה). לפני השיפוץ הייתה הדירה למעשה שתי דירות שאוחדו לדירה אחת, אבל באופן מאוד בסיסי. היו בה שלושה חדרי שינה ושתי קומות.
החזון: הדיירים היו רגילים לגור במרחבים גדולים יותר מזה של הדירה (למרות שהיא גם מאוד גדולה, אבל לא ענקית). הם ביקשו שיהיו חללים פרטיים, ועם זאת לא רצו להתפשר על קיומם של חללים גדולים. זה היה האתגר המרכזי - שהכל ירגיש גדול. בגלל זה הבית מאוד מודולרי ואפשר לשנות אותו בעזרת מחיצות. מלבד זה, ראיתי בחזון שלי את המרפסת בקומה השנייה כחלל מגורים מרכזי למרבית ימות השנה. לפני השיפוץ כל מה שהיה במרפסת היו אריחים.
משך השיפוץ: עשרה חודשים.
עוד באתר לעיצוב הבית:
מסיכות מאפריקה ומגרש משחקים
הבית כולו השתנה, הכל זז. המטבח שהיה למטה עלה למעלה, הכניסה הראשית זזה וכמובן המדרגות, שהפכו לאלמנט המרכזי בבית, זזו גם הן. לפני השיפוץ הן היו צמודות לקיר ושימשו רק לעלייה ולירידה. היום הן במרכז הדירה ומשחקות עם האור, וסביבן יש הכל.
גם חדרי הילדים היו חלק מאוד חשוב בפרויקט, סוג של פרויקט בתוך פרויקט. לא הייתה לי אפשרות לשנות את גודל החדרים, אבל יצרתי חלל שהוא כמו בית, עם שתי מיטות ומחיצה. כל הריהוט בחדר נעשה במיוחד עבור החדרים שלהם. אתגר גדול נוסף היה לשמור על ממ"ד אחד ולשבור את השני (שהיה חלק מהדירה השנייה). שיניתי את הדלת כדי להפוך אותו לחדר השינה המרכזי.
נכנסים לבית דרך דלת גדולה ממתכת, שהיא בעצם שתי דלתות שנפתחת בשתי דרכים שונות, כחלק מעניין המודולריות. כבר כשנכנסים רואים מדרגות פלדה גדולות מרחפות - הן לא נוגעות ברצפה ולא מתחברות לקיר. המדרגות מקשרות בין הקומות ואפשר לראות קצת מהקומה העליונה. משמאל לכניסה יש ספסל גדול ובהמשך חלל פתוח הוא הסלון המאוד חם, מלא עץ, ספרים רבים ובר שנפתח מתוך הספרייה. החלל יכול להיסגר - הוא מודולרי ויש מחיצה שיכולה להפריד את הסלון מהכניסה והמדרגות.
משמאל לכניסה יש דלת לחדר השינה המרכזי עם שירותים וחדר ארונות. מימין יש מסדרון שמוביל לאזור הילדים - בו שירותים וממ"ד, מגרש משחקים, ארון קטן עם חדר כביסה ושירותים ושני חדרי השינה קטנים שהם זהים כמעט ומופרדים על ידי רהיט גדול.
כשעולים למעלה לקומה השנייה, אפשר לראות לאורך החלונות את אוסף האמנות של הזוג (מסיכות מאפריקה) על גבי מדף מעץ אגוז. כשמגיעים לקצה המדרגות רואים ממול משולש: בשניים מהצדדים יש גישה למרפסת ומשמאל מטבח לאורך הקיר, שמעוצב כמו חלל מגורים - הכל במטבח מאוד נסתר. במרפסת יש בצד אחד ברביקיו, מטבח חיצוני ופינת אוכל בחוץ ובצד השני יש סלון.
גימורים אירופיים
דבר המעצב: השיפוץ היה מורכב כי הייתי שאפתנית מאוד בגימורים. רציתי להביא גימורים אירופיים לישראל כי אני רגישה מאוד לנושא. הנחתי שאני יכולה להביא משהו שהוא נדיר כאן והבנתי שזה מורכב מאוד להשיג את זה. לאורך הדרך החלפתי את הנגרים והרתכים שהיו חלק גדול מהשיפוץ. לא לקחתי מפקח לפרויקט, הייתי שם כל הזמן ולכן השקעתי כפול זמן משהיה נדרש בצרפת. אבל כולם היו נרגשים למצוא פתרונות חדשים יחד. בישראל אין אותה רמת גימור כמו בצרפת, שם יש אנשים עם ידע רחב ויוקרה. לעומת מדינות ותיקות יותר מסורת המלאכה הישראלית היא חדשה ויש רק כמות מאוד מוגבלת של אנשים שמסוגלים לבצע את זה. לשמחתי הדיירים היו שאפתנים ורצו להשקיע בדירה.
טיפ: צריך להבין שאם רוצים משהו מיוחד מאוד, זו תהיה חוויה אנושית בין האדריכל ללקוח וצריך לבנות אמון. פרויקט טוב לא קיים בלי לקוח טוב ובלי אדריכל טוב, הכל תלוי במערכת היחסים ביניהם. גם צריך לתת לדברים זמן, דבר שלא נהוג בישראל.
פריט אהוב: עבדתי עם מעצב התאורה אסף וינברום. השתמשתי בתאורה שלו בכל מקום בבית. חלק מהמוצרים היו שלו וחלק עיצבנו יחד.
* האדריכלית גבריאל טולדנו נולדה בארגנטינה, גדלה בצרפת ולמדה אדריכלות בפריז. הכירה את ישראל בחילופי סטודנטים בבצלאל. שבה לארץ לפני שלוש שנים והחליטה לפתוח את החברה שלה, במקביל לעבודה בפריז.
במדור הקודם: תחמושת כבדה: דירה נועזת במושב אבן ספיר
לכל הכתבות במדור בשיפוץ