הדיירים: זוג הורים ושתי ילדות קטנות בגילאי גן. האב רופא והאם בעלת אתר אינטרנט.
הדירה: הדירה נמצאת בחיפה, בבניין בן שמונה קומות, הממוקם בתפר שבין מרכז הכרמל והכרמל הצרפתי. הדירה עצמה נמצאת בקומה השמינית ומתוקף גובהה ומיקומו המיוחד של הבניין, מאופיינת בנוף עוצר נשימה הניבט מכל חלון. במקור הדירה היתה בת חמישה חדרים וגודלה 130 מ"ר. לאחר השיפוץ מכיל הבית בין 5 ל-6 חדרים, תלוי במצב סגירת "קירות ההזזה".
הבניין נבנה בסוף שנות ה-70, אולם מצבו שמור היטב. במצבה המקורי הדירה היתה מוזנחת מאד, לא היתה מאוכלסת מזה תקופה ארוכה, ולא עברה שיפוץ מאז שנבנה הבניין.
החזון: הדיירים ביקשו לנצל את המשאבים הטבעיים של הדירה (הנוף והאוויר) וליצור מרחב משותף גדול, פתוח, המשכי וזורם עד כמה שניתן, וזאת תחת תקציב מוגבל. מצד שני היה להם חשוב לייצר לכל אחד מבני הבית את הפינה הפרטית שלו. האב שעובד שעות ממושכות ואינטנסיביות מחוץ לבית ביקש לעצמו חלל פרטי ושקט, בו יוכל להתפנות מעת לעת להשלמת משימותיו ולתחביביו, הכוללים מוסיקה, מחשב וכו'. האם לעומת זאת, עובדת במהלך הבוקר מחוץ לבית אך מתוקף תפקידה, נדרשת להיות זמינה אל מול מחשב נגיש באופן שוטף ובכל שעות היום, כך שהדרישה שלה היתה לפינה לא מנותקת השומרת על קשר מתמיד עם החלל הציבורי בדירה.
מבחינת הבנות, ההחלטה היתה שבשלב ראשון ליצור הפרדה בין אזור שינה משותף לאזור משחקים משותף, כאשר ככל הנראה, תהיה הפרדת כוחות כשיגדלו. למעשה היה צורך ליצר שישה חללים נפרדים, תוך שמירה על תחושת המרחב. האתגר היה שילוב בין דרישות שלכאורה נתפסות כסותרות. הפתרון שגובש הוא באמצעות "קירות הזזה" גדולים, שמאפשרים גמישות בחלוקת החלל הציבורי ובשימוש בו. מפתיחות מוחלטת עד להפרדה מוחלטת ויצירת חדר נוסף, ומה שביניהם.
על אחת הדלתות קבוע מסך הטלוויזיה, בצורה כזו שכאשר אין צופים בטלוויזיה, היא מוסתת לצדי המרחב. פעולת הזזת הקירות משנה את תפיסת המרחב בדירה ואת דרך השימוש בו. הגמישות מתאפשרת הן כתוצאה מתכנון הקירות והן מפריטי עיצוב מותאמים. שולחן האוכל למשל, הינו רב שימושי, כך שניתן להגדילו לארוחות משפחה רבות משתתפים, או לחילופין, להקטינו לשידת צד צרה שאינה תופסת מקום.
משך השיפוץ: ארבעה חודשים כולל זמן התכנון.
עלות השיפוץ: כ-350 אלף שקלים. הסכום כלל החלפת כל התשתיות, עבודות הקבלן, חומרי הגמר, הריהוט, התאורה וכו'.
תיאור כללי של השיפוץ: תנאי הפתיחה הטובים – דירה מרובעת, שלושה כיווני אוויר והנוף שנשקף מכל עבר – אפשרו שידרוג משמעותי באמצעות שינויים נקודתיים בתכנון הפנימי. הדבר כלל פתיחה של המטבח לכיוון הסלון, יצירה של סוויטת הורים קטנה הכוללת חדר רחצה וחדר ארונות. מבחינת חומרי הגמר, היה צורך לגשר בין נקודות מבט שונות של בני הזוג (חיבה לבהיר וקליל אל מול העדפה של כהה ומסיבי). לבסוף, הוחלט כי הריצוף בחלל המרכזי יהיה כהה ודומיננטי (אריחי גרניט פורצלן גדולים בצבע אפור נחושת), תוך שמירה על כך ששאר האלמנטים יהיו בהירים, יתנו במה לנוף ויתרמו לתחושת המרחב. שתי דילמות מרכזיות שליוו את הפרויקט: אופי ההפרדה בחלל הציבורי בין הסלון ופינת האוכל/עבודה, וכיצד יש למקם את הטלוויזיה בחלל – יצרו בסופו של דבר פיתרון תכנוני משותף: קירות ההזזה.
עושים הפרדה עם קירות הזזה
הכניסה נפתחת לחלל רחב ידיים שמהווה את האזור הציבורי בדירה. דלפק ישיבה ועבודה מפריד בין המטבח לשאר חלקי החלל, ומאפשר מבט פתוח לנוף גם מאזור הבישול.
הסלון: האלמנטים הכהים בעיצוב חלל זה באים לידי ביטוי בריצוף אריחי גרניט פורצלן 90 על 90 בצבע אפור נחושת כהה ובספה אפורה רחבת ידיים. השילוב של אלמנטים מחומרים טבעיים, כמו שטיח החבל, סלסילת קש, רהיטי עץ אלון מלא, קיר לבנים, חפצים שונים בספרייה וכו', תפקידם לשבור מעט את הקו הנקי הקר, לאזן את החלל ולהכניס תחושת חום.
קשרי המבט בין כל הפינות נשמרים כל עוד "קירות ההזזה" פתוחים. סגירה של חצי מהמפתח יוצרת מצב אידאלי מבחינת צפיה בטלוויזיה, שכן המסך נע יחד עם הקיר ומתמרכזת מול הספה. במצב זה הדלת יוצרת הפרדה חלקית מאזור פינת העבודה של האם ופינת האוכל. הישיבה בפינת עבודה זו נעימה במיוחד עקב החלון הגדול שמעליה, הפתוח אל הנוף. המאייר והמעצב הגרפי עמרי כהן יצר בכשרונו הרב סדרה של שלוש כרזות שמצאו את מקומן בנישה בסלון, שיועדה לכך מראש. הסגנון העדין והאבסטרקטי שלהן משלים את הקו העיצובי של הדירה.
המטבח: בבסיסו המטבח לבן, בעל קו נקי פשוט, שמרוכך על ידי אלמנטים טבעיים מעץ מלא, כמו כסאות הבר, קרש חיתוך מסיבי במשטח העבודה ומתקן יבוש לכלים. מוטות תלייה של כלי בישול שרצים לאורך כל משטח העבודה ושני גופי תאורה גדולים מעל הדלפק, שניהם מתכתיים וממשיכים את מוטיב החומרים הבסיסיים.
פינת אוכל וחלל עבודה: פרט לקיר החזית, חלל העבודה/פינת האוכל תחום על ידי קיר לבנים, וספרייה. במרכז עומד שולחן מסיבי מעץ אלון מלא, שמאפשר גמישות גדולה במצבי הפתיחה שלו. במידה וסוגרים גם את כנף הקיר השני – נוצרת הפרדה מוחלטת בין פינת העבודה של האם/פינת האוכל לסלון.
חדר העבודה של האב: המסדרון מהווה את העורק הראשי באזור הפרטי של הבית. בתחילתו – חדר העבודה של האב – גם הוא זוכה לפיסת נוף. הוא מרוצף פרקט אלון בהיר, וריהוט לבן מקיר לקיר ממסגר את החדר ומאפשר ניצול מקסימלי למשטח עבודה ואיכסון מבלי להעמיס על החלל הקטן באופן יחסי.
חדר ההורים: חדר השינה של ההורים מאופיין בתכנון קלאסי כשל חדר במלון. מבואה קטנה שמצדה האחד חדר רחצה ומצדה השני חדר ארונות מובילה אל תוך חדר השינה. תכנון זה מותיר את החדר עצמו 'נקי' מפונקציות שונות וכן תורם לניתוק מירבי של החדר משאר חלקי הבית.
חדרי הבנות: על אף החזרה על אותה סקלת צבעים וחומריות כבשאר החדרים (אותו הפרקט וריהוט לבן ברובו) - התחושה בחדרי הבנות (חדר השינה וחדר המשחקים) היא צבעונית בהרבה בשל הצעצועים הרבים והצבעוניות של חפציהן האישיים. המטרה היתה ליצור בסיס עיצובי לא מחייב שיוכל לקבל לתוכו את העושר של כל החפצים שהילדות הביאו עימן.
חדרי רחצה: בבית שני חדרי רחצה: חדר רחצה משותף, וחדר רחצה של ההורים. חדרי האמבטיה קומפקטים, ובהתאם לקו העיצובי הכללי גם בהם הרצפה כהה, במקרה הזה שחורה, ונותנת במה לחלל שרובו לבן.
דבר המעצב: הפרויקט הזה היה מהנה במיוחד גם בעקבות נתוני פתיחה טובים של הדירה, וגם כיוון שהיה צורך בחיפוש אחר פתרונות תכנון ועיצוב שיגשרו על דרישות סותרות של הלקוחות. הכיוון הכללי היה ליצור תכנון גמיש ומותאם שיאפשר את המגוון הרחב של הפונקציות הצרכים ודרכי השימוש השונים, לצד עיצוב נקי ופשוט שיתן את החופש ליצוק לתוכו את המגוון הרחב של האפשרויות והשינויים.
פריט אהוב: "קירות ההזזה" שמאפשרים לבית להשתנות בהתאם לצורך הפונקציונאלי הנדרש בכל רגע נתון. פרט להיותן פתרון תכנוני למגבלות החלל ודרישות הלקוחות, הן היוו אתגר מבחינת המימוש הטכני והפיסי במסגרת התקציב.
אדריכל: מיכאל פלד
במדור הקודם: כך בונים וילת עץ משגעת בגליל
לכל הכתבות במדור בשיפוץ
מעצבים ודיירים, יש לכם בית שעבר שיפוץ ואתם רוצים להציג אותו במדור? כתבו לנו