הדיירים: זוג הורים עם שלושה ילדים, האם מעצבת פנים שעובדת מהבית, האב משרת בצבא קבע. שני בנים בבית ספר יסודי ובת בגיל הגן.
הדירה: הבית ממוקם במושב חקלאי במזרח הארץ, עם אקלים מדברי. 170 מ"ר, קומה אחת, ארבעה חדרים וחצי. מקור המקום - מחסן ששימש לצרכי מיון תוצרת חקלאית לאחר הקטיף. המחסן נבנה לפני כ-30 שנה על-ידי אביה של בעלת הבית (שהיה חקלאי וגידל ירקות, ענבים, פרחים וכיו"ב), במשק המשפחתי בצמוד לבית המשפחה.
המבנה המקורי כלל חלל אחד גדול המוקף קירות בלוקים חשופים ועמודי בטון תומכים, רצפת בטון יצוקה וגג גבוה כ-5 מטר משופע מאזכורית עם קונסטרוקציית ברזל.
באמצע שנות ה-90 האב עזב את המשק והעבירו לבנו הבכור. הבן שנכנס לעסק המשפחתי, עבד כחקלאי ובנוסף, החל לשווק את התוצרת אותה גידל ותוצרת נוספת ממשקים אחרים, עובדה שאילצה אותו לעשות שיפוץ (קטן) בחלל, על מנת לשמור על איכות התוצרת לקראת שיווקה. במסגרת שיפוץ זה, חופו הקירות הפנימיים בטיח והורכבה תקרת גבס חדשה.
החזון: כשהתרחבה המשפחה, חזרה האחות (בעלת הבית) למושב (מהעיר) והתגוררה שם בדירות שכורות. מכיוון שדירותיה השכורות לא תאמו את צורכי משפחתה (קטנות מדי), החליטה בהתייעצות עם אחיה להעתיק את המחסן המשפחתי למחסן נוסף שהיה ברשותם, ולהמיר מחסן זה למגורים. המחסן עבר שיפוץ והומר ליחידת מגורים למשפחה.
הקווים שהנחו אותי בעת תכנון המקום:
1. עלות כספית נמוכה כיוון שלא היה ברור כמה זמן תישאר המשפחה לגור במושב.
2. תחושת פרטיות לה ולמשפחה המורחבת, היות ואחיה גרים בצמוד למחסן שהיה כאמור בתוך המשק המשפחתי.
3. תחושת מרחב/פתיחות, אופן ספייס, כפי שמאופיינים חיי המושב.
4. פנג שואי – מכיוון שהחלל היה מרובע ללא חלוקה, יכלה לקבוע את מיקום החדרים בהתאמה לבני הבית ולשמירה על בריאותם ומיקום שהכי נכון לדלת הכניסה הראשית לבית, להכנסת שפע.
אילוצים שעמם נאלצתי להתמודד:
1. ביוב חיצוני ואינסטלציה שלא ניתנת לשינוי – מה שהצריך תכנון חללים רטובים צמוד לקיר המערבי/הדרומי בלבד.
2. מבנה מרובע שלא ניתן להרחבה.
דרישות וצרכים מיוחדים:
1. משרד ביתי לעבודת האם.
2. תחושת צימר.
משך השיפוץ: שלושה חודשים.
עלות השיפוץ: עלות הבנייה, חלוקות חלל, אלומיניום, ריצוף וסנטריה – 100,000 שקל.
מטבח, ריהוט ותאורה נרכשו בחנויות כדוגמת איקאה או בוצעו ע"י אנשי מקצוע מקומיים להוזלת עלויות.
חללים פתוחים ופרגולה בחוץ
הכניסה לבית: כניסה רחבה עם דלת עץ גדולה ומזמינה. קיר הכניסה נבנה כקיר נסוג מהקו החיצוני על מנת ליצור פרגולה וקירוי לכניסה ולפינת הישיבה הממוקמת מחוץ לבית. מיקום פינת הישיבה דווקא בחצר מכיוון שזהו צד מזרח: בבוקר עדיין נעים לשבת שם ובשעות הצהריים אין שמש קופחת ממערב ודרום (מדובר במקום חם מאוד ויבש שמגיע ל-45 מעלות בחודשי הקיץ).
המטבח: נבנה כמטבח שני פסים פתוח לחלל, לרבות אי בוצ'ר גדול הכולל מקומות ישיבה, וכיריים על מנת שמשטח העבודה לא יהיה כולו עם הגב לחלל (באווירת הפנג שואי). במטבח שולב מזווה סמוי בתוך נישה.
פינת אוכל: גדולה ומשמשת לארוחות משפחתיות בסופי שבוע לכל המשפחה המורחבת.
סלון: משמש לאירוח, צפייה בטלוויזיה ומשחקי קונסולות של הילדים, שאין להם טלוויזיות/מחשבים בחדרים. קיר טלוויזיה נמוך 1.3 מטר, להשארת חלל פתוח, מחופה טיח אפור בהיר – קיר שכל הזמן עברו מסביבו ולכן חשוב שיהיה פרקטי ובנוסף, הטלוויזיה שקועה על מנת שתבלוט כמה שפחות. קיר מחופה לבנים מאבן מקומית לא מעובדת ליצירת קשר לסביבה.
חדרי רחצה: מקלחת מרכזית ושירותי אורחים. בשירותי האורחים הוצא כיור מונח עגול אל מחוץ לחדר והוצב על מדף עץ, בתוכם תלויים מדפים דקורטיביים ועליהם ספרים ונרות. המקלחת המרכזית מרווחת וגדולה מאחר שהיא היחידה בבית, ובה אמבטיה, מקלחון, שירותים, ארון כפרי ירקרק מעוטר בידיות קרמיקה, ארון תלוי ועליו כיור מונח. הריצוף הותאם בחום כהה והוחלט על חיפוי הקירות רק באזור המקלחון ובכיור.
חדר שינה הורים: חלל גדול (לא ניתן היה למקם שם יחידת רחצה בגלל המגבלה של האינסטלציה). לכן יצרנו חדר בגודל מפנק עם ארון בגדים מאוד גדול, כולל נישה עם מדף עץ עליו מוקמו פסלים מקובה, כמזכרת למקום שבו חי כעת אביה של בעלת הבית. המזכרות נרכשו בעת ביקור שם.
דבר המעצב: מכיוון שבעלת הבית היא המעצבת, התקבלו החלטות בצורה מהירה, והתכנון והבנייה בפיקוחה הסתיימו במהרה וכחוויה חיובית.
פריט אהוב: ארון מעץ מלא וישן (וורוד) עם גילוף בעבודת יד, מיובא מאינדונזיה. נרכש בארץ בנחלת בנימין בחנות "מרקו קאירי". ארון יפה, בעל צבע מעניין ושילוב של ישן מול חדש ופונקציונליות ורסטילית – יכול לשמש כארון בגדים בחדר שינה או כארון אחסון כלי בית במטבח.
עיצוב פנים: אסקופה. מעצבות מקומות לאנשים