הדיירים: יעל, רווקה צעירה בשנות ה-30, שחלמה על דירה עדכנית ופונקציונאלית באזור שקט ומאוכלס במשפחות צעירות.
הדירה: שלושה חדרים, 95 מטר, בבניין בן שנים ספורות בתל אביב. הדיירים הקודמים היו בני זוג מבוגרים שהדירה הותאמה לצרכיהם. היא הייתה עמוסה מאד ברהיטים כבדים ובשטיחים והמטבח היה חנוק וסגור.
החזון: רצינו להתאים את הדירה לקצב החיים הדינאמי של העיר, ולהשוות לה אופי צעיר ועכשווי. זאת מתוך מחשבה שהיא תוכל לשמש בעתיד גם משפחה.
הדירה הייתה יחסית שמורה, אך כדי לחדש את המראה שלה נאלצנו לשנות את חלוקת החללים, הצבעים והחומרים. הקווים המנחים: יצירת חלל גדול ומרשים על חשבון חדרים ומציאת פתרונות אחסון שונים ומקוריים. והאתגר? שהדירה תשתלב באזור המגורים האורבני אבל תהיה עם אווירה ביתית וחמימה.
השיפוץ: בשלב הראשון שברנו את כל המחיצות והקירות שהפרידו בין הסלון, פינת האוכל והמטבח, כדי לקבל יחידה פתוחה אחת. חלל גדול יוצר רושם רב, אך בדירות קטנות (יחסית) נדרשים ויתורים על חללים ומחיצות המסתירים פונקציות שונות.
הגדלת החלל נעשתה, בין היתר, על חשבון חדר הכביסה ומיזוגו עם המטבח. ויתור על חדר כביסה נפרד הוא לא צעד פשוט עבור לקוחות, והוא מצריך שינוי תפיסתי ושינוי של ההתנהלות בבית.
את מכונת הכביסה והמייבש הכנסנו לארון במטבח. את מיקומו קבענו קרוב לחלון כדי לאפשר תלייה נוחה ונגישה של הכבסים. מיקום מכונות הכביסה בארון מאפשר גם הסתרה של הבלגן. כל מה שצריך לעשות זה לסגור את דלת הארון בתום השימוש בו.
בשלב השני תכננו את המטבח שקיבל את המשקל המרכזי בבית ועוצב בסגנון מודרני עם אי גדול ושימוש בגוונים אפור ולבן (בשיש וברהיטים). למרות שהבישול הוא לא אחד מתחביבה של הלקוחה, דאגנו שהוא יענה על צרכים נוספים. מה למשל? הצבנו בו עמדת עבודה למחשב ופינת אוכל לאירוח.
בשלב האחרון בחרנו את הרהיטים והחומרים שיתרמו ליצירת המראה המודרני. לשם כך השתמשנו בצבעים בהירים ועדכניים. הלקוחה חששה ממראה קר ומנוכר ולכן ריצפנו את הבית בעץ שתרם למראה חם ומזמין. בחדרי הרחצה נמנעו מריצוף עץ מטעמים פרקטיים, אך שמרנו על ניגודיות של צבעים לבנים ונקיים עם עץ ואבן טבעית ברהיטים. לגיוון המראה הכללי, הקפדנו לשלב פריטים מעניינים וצבעוניים מתקופות שונות שיצרו מראה על זמני.
אלוהים נמצא בפרטים הקטנים
והפרטים הקטנים נמצאים הרבה פעמים בשווקים. שם למשל קנינו את המנורות והכיסאות לפינת האוכל; למי שאוהב להסתובב ולחטט, ובעיקר להתחדש בפריטים שהם לפעמים חד פעמיים - זו דרך נפלאה ומיוחדת לאבזר את הבית.
את מנורות הקיר בחדר האמבטיה מצאנו בשוק הפשפשים. מחיר ליחידה: 250 שקלים. המנורות עם הלוק העתיק השתלבו מצוין על רקע הניקיון והצבעים הבהירים. בכלל, פריטים ישנים מוסיפים הרבה פעמים חמימות ומייחדים את החדר.
לסלון, מצאנו בשוק מנורה מיוחדת ויוצאת דופן. אני והדיירת התאהבנו בה מיד, למרות שמחירה היה 2500 שקלים. אחרי מעט התמקחויות, ובעיקר כי לא יכולנו לעזוב בלעדיה, לקחנו אותה ב-2000 ולא התאכזבנו.
בסיבוב נוסף שערכנו בשוק, חיפשנו כיסאות לפינת האוכל. רצינו כסאות ישנים שיתאימו לשולחן חדש. אחרי יום ללא הצלחות (צריך לזכור שזה הסוד של השוק, לפעמים מוצאים ולפעמים לא), יצאנו שוב אל השוקה, ולמזלנו הפעם מצאנו סוחר שהסכים למכור ארבעה כסאות עץ ב-200 שקלים.
לאחר מעשה, המציאה הגדולה התבררה ככישלון. הסיבה: עלות השיפוץ שנדרשה בעבורם הייתה גבוהה מדי ונאלצנו למצוא כיסאות אחרים.
פרולוג: החיבור ביני לבין הלקוחה היה מיידי. בכל תהליך השיפוץ הייתה בינינו אווירה חברית וזה ניכר בעיצוב הבית ובשלמותו. בשיתוף פעולה מלא, תכננו ועיצבנו את הדירה כדי שהיא תתאים לה ותשרת אותה במשך השנים הכי טוב שאפשר. אני מציעה ללקוחות לזכור שמדובר בבית שלהם, ושהמעצב הוא רק המכוון. חשוב לשמור על הטעם האישי, ולמצוא איש מקצוע שיצליח להיכנס לראש שלכם ולקלוע לסגנון שמתאים לכם.
אוריין קנטי- סטודיו לעיצוב ואדריכלות פנים.