הדיירים: בני הזוג מיקי מוטס, מאייר ומעצב וזיו מלצר, מעצב וסטרטאפיסט.
הדירה: ממוקמת בלב תל אביב, סמוך לפינת רחוב אחד העם ונחמני. הבניין נבנה ב-1936 בסגנון הבאוהאוס, ואילו הקומה שבה נמצאת הדירה נוספה ב-2001. שטח הדירה כ-60 מ"ר, ובה שניים וחצי חדרים ומרפסת. הדירה נרכשה במצב טוב אבל נדרשה בה הרבה עבודה עיצובית.
המעצבים: העיצוב נעשה על ידי הדיירים ללא עזרה מקצועית.
החזון: חלמנו על דירה שיהיה לנו כיף להיות בה מבוקר עד לילה מכיוון ששנינו עובדים מהבית. אנחנו רגישים לפרטים הקטנים, כך שרצינו שתהיה גם אסתטית ומושלמת מבחינה ויזואלית וגם נוחה ופונקציונלית. היה לנו חשוב שהדירה תכיל את האוספים שלנו ושיהיה בה עומס נעים, אם כי נטול בלגן, של פרטים. האילוצים התעוררו בעיקר בסעיף התקציב שנשאר לשיפוץ אחרי הקנייה, והמגבלה של קיום הממ"ד, שאי אפשר לבטל.
משך השיפוץ: כחודש וחצי.
עלות השיפוץ: עלות חומרי השיפוץ – 50 אלף שקל; עלות עבודת השיפוץ – 100 אלף שקל; עלות עבודת הנגרות – 60 אלף שקל.
עוד באתר לעיצוב הבית:
- לכל הכתבות בערוץ living
- הדופלקס של משה קסטיאל הוא כרטיס הביקור של העסק
- ההשראה לבית הירושלמי הגיעה מסיר ג'חנון
אווריריות וקלילות
בחלל הציבורי, במבנה הסלון לא נגענו, אבל ביטלנו בו כמות מוגזמת של נקודות אור ושקעים מיותרים. את המטבח הקיים החלפנו במטבח שתכננו בעצמנו והזמנו אצל נגר. כיוון שהיה לנו חשוב לנצל כמה שיותר שטח, ארונות המטבח מגיעים עד התקרה מה שגם נראה טוב יותר וגם מונע מהאזור הזה להפוך למחסן מאובק של חפצים לא שימושיים.
בחלל הפרטי, את הממ"ד הפכנו לחדר עבודה. התקנו בו ארון קיר עד התקרה ושולחן עץ שמקיף חצי מהחדר. ניצלנו נישה קטנה שהיתה בחדר להתקנת מדפים. את חלון הממ"ד לא יכולנו להחליף לחלון אסתטי יותר מטעמי בטיחות, אבל את משקופי הדלת צבענו בצבע הקירות, כך שלא מבחינים בהם יותר מדי ואין ממש תחושה של ממ"ד סטנדרטי, אלא של חדר נעים ומאוורר.
את השירותים והמקלחת איחדנו לחדר אחד. הגבהנו את תקרת המתכת שהיתה מעליהם ככל האפשר, כך שעדיין תכסה את הצנרת ומנוע המזגן. את השטח שבו היו השירותים הקודמים הפכנו למקלחון מרווח עם חלון שפונה לכיוון שדרות רוטשילד. התקנו ארון מגירות מרחף עם משטח שיש וכיור ליצירת תחושה אוורירית ומרווחת יותר. נישה קיימת הרחבנו מעט לטובת מכונת כביסה ומייבש וסגרנו בווילון גלילה נסתר.
בכל הבית התקנו פרקט למינציה דמוי בטון ובמרפסת התקנו דק עץ והקפנו אותה באדניות עץ. הוספנו ריהוט קליל עם כמה שפחות נגיעות ברצפה לצורך תחושת האווריריות וקלות הניקוי. הבית כולו צבוע בגוון אפור-סגול בהיר פרט לקיר אחד בסלון שצבוע בירוק כהה ועליו מדפים משבבי עץ שמשמשים לתצוגת צעצועי וינטג' וספרי עיצוב.
נוף תל אביבי מרגש
הכניסה: הכניסה לדירה היא ללא מבואה וחושפת מיד את חלון המסך הענקי בסלון שממנו נשקפים עצים ירוקים ונוף תל אביבי מרגש. באור היום הסלון צבעוני ובלילה התאורה חלשה, נעימה ורכה. מהסלון יש יציאה למרפסת קטנה ומוארת, מחופה דק ועטופה בצמחייה מרובה. משם נכנס אור טבעי לחלל הציבורי של הדירה לאורך כל שעות היום. במרפסת הצבנו שולחן ושני כיסאות צבעוניים שמשמשים לארוחות ועבודה במשך היום.
המטבח: המטבח, שפתוח לסלון, לבן כולו ובו ארונות גבוהים שמגיעים עד התקרה. הקלאפות מעל השיש בעלות זכוכית בדוגמת פפיטה ומתחת להן מדף פתוח עם כוסות צבעוניות, כלי מעבדה ובהם תבלינים צבעוניים וכלי בישול תלויים שמושכים את העין ותופסים את הפוקוס מהארונות הגבוהים. תאורת הלד, ששולבה לאורך השיש מתחת לקלאפות, מקלה את העבודה במטבח.
חדר העבודה: המסדרון הקצר מוביל לחדר העבודה שבו נוצרה הרגשה של חדר פתוח, מואר, קליל ומתאים לשתי עמדות. הריהוט בו, שכולל את ארון הקיר והשולחן רחב הידיים, נצבע בגוון לבן-ירקרק.
חדר השינה: חדר השינה פונקציונלי בעיקרו, ללא טלוויזיה או ריהוט מיותר, ותלויות בו כרזות ישנות ממוסגרות. ארון הבגדים עוצב על ידינו כשידה נמוכה עם שלוש מגירות גבוהות ומתחתיהן מתלים נשלפים שעליהם תלויות החולצות כך שאין צורך לקפל באדיקות את הכביסה.
חדר האמבטיה: גדול במיוחד ובו מראה שנתלתה על רוב שטח הקיר שמול הכניסה לקבלת תחושה של מרחב כפול. ארון הכיור צף ולא נוגע ברצפה ודלת המקלחון הרחב שקופה כך שלא תקטין את החדר. בחדר שני חלונות גדולים שמכניסים אור ואוויר החיוניים לחדר רטוב.
עיצוב ישן ונאיבי
בדירה אוספים רבים שנאספו לאורך שנים רבות ועברו איתנו בין דירות שכורות. מדובר בעיקר בצעצועי פח, ספרים ישנים, בובות, כרזות וגם חפצים מהילדות. מיקי מאוד אוהב עיצוב ישן ונאיבי, ובהרבה מהאיורים שלו יש נגיעה בעבר והתייחסות לילדותו ולישראל של פעם.
דבר המעצבים: למדנו להוציא את המיטב מתקציב מוגבל. הצלחנו ליצור סביבה נעימה למחיה ולעבודה. בנינו מטבח שאף שהוא קטן, מאפשר לנו להכין בו שלוש ארוחות ביום ולנקות אותו בקלות. עם זאת, כל החוויה היתה מתישה אך מספקת. הבנו מראש שאנחנו נכנסים לתקופה ארוכה של לחץ וצורך בהרבה נשימות עמוקות. חילקנו את העבודה בינינו כל הזמן דאגנו שהתקציב והאנרגיה שלנו ילכו תמיד לאן שבאמת חשוב כי הכל בר שינוי בהמשך.
טיפ: הבית שלנו מאוד צבעוני ושמח, וזאת למרות שהבסיס שלו ברובו לבן ואפור. כדי להימנע מעומס צבעוני כבד, כדאי לבחור בבסיס שקט ולאפשר לחפצים לתת את הצבע. חשוב לזכור שאין צורך להיכנס להוצאות גדולות. אנחנו למשל השתמשנו בפרקט דמוי בטון במקום יציקת בטון מוחלק, או פורמייקה איכותית מודבקת על MDF בארון המקלחת במקום עץ מלא, ושניהם נותנים תוצאה נהדרת. גם המקרר שלנו הוא "מקרר סטודנטים" פשוט וזול שצבענו לבד בתכלת בהיר. הוא עונה על הצרכים שלנו ואפשר לנו להרחיב את שטח השיש.
בחלוקת התקציב התעקשנו על השקעה במה שיהיה קשה יותר לשנות בהמשך. לדוגמה - במקום להשקיע 20 אלף שקל בספה, התפשרנו על ספה ב-4,000 שקלים מדרום תל אביב שאנחנו מתכננים להחליף בקרוב, ואת ההפרש השקענו בריהוט קבוע ופונקציונלי כמו ארונות קיר והקלאפות במטבח. לא התפשרנו על איכות בדברים חשובים כמו ברזים, חשמל, צנרת ואיטום.
פריט אהוב: אחד הפריטים האהובים עלינו הוא יהושע הדב, שהוא כרית דב ממולאת בקלקר. הוא מורכב מבד שחור ועליו רקמה בשלושה צבעים. נתקלנו בו בחנות עיצוב לבית כשהיינו בטיול בטייוואן ולא יכולנו לוותר עליו. מובן שלא היתה דרך להעלות דבר כל כך גדול למטוס, אז רוקנו אותו מקלקר לעיני המוכרת ההמומה, סחבנו אותו שטוח ומילאנו אותו שוב בארץ. אסור לשבת עליו ואסור להעיר אותו, הוא מצחיק אותנו בכל פעם מחדש וישן כבר קרוב לארבע שנים.
עיצוב: מיקי מוטס וזיו מלצר
במדור הקודם: קנו בית להשקעה אך לא הצליחו להיפרד ממנו
לכל הכתבות במדור בשיפוץ