הדיירים: אם לשתי בנות, בת 20 ובת 10. האם החלה פרק ב' בחייה ובמהלך שיפוץ הבית החליטה לעשות הסבה מקצועית ליועצת הום סטיילינג.
הדירה: דירת גן בת ארבעה חדרים בשטח של כ-110 מ"ר. הדירה היא חלק מקומפלקס של בניינים שנבנה לפני כ-13 שנה בהרצליה, והיא מוקפת בחצר היקפית מקורה בחלקה.
החזון: הדיירת ביקשה לעצב בית שייפצה על כל המשקעים והחסכים שהיו לה בעבר, מה שהכתיב את קו העיצוב הצבעוני והשמח. החזון היה לעצב בית שיישדר אווירה של חנות ממתקים גם בצבעוניות וגם בפריטים - בדיוק ההיפך מתקופת ילדותה, בה נאסר עליה לאכול ממתקים.
כמו כן, היא ביקשה לפצות את עצמה על חוויות שחוותה במערכת יחסים שהסתיימה עם בן זוג שמרני ופדנט. בין השורות, זיהיתי את הצימאון שלה לפרוק כל חוקיות בעיצוב הבית - להעז ולעשות בית ללא גבולות עיצובים.
עלות השיפוץ: כ-140 אלף שקלים. 70 אלף שקלים כללו חיפויים, פרקט, צביעת ארונות המטבח וקירות הבית, קורות בתקרה ושבירת קיר במטבח. 70 אלף שקלים נוספים עבור פריטי הריהוט השונים.
תיאור כללי של השיפוץ: הדירה הייתה דירת גן סטנדרטית שדרשה שדרוג כללי וזהות. הדירה היא צפונית ולכן היא הייתה חשוכה המטבח היה סגור ומחניק, וקיר שהפריד בין המטבח לסלון נפתח ויצר קשר עין שאר החללים. כמו כן, נוספו חיפויי קיר בסלון, קורות עץ לתקרה והריצוף בכל הבית הוחלף בפרקט עץ צבוע.
קורות עץ בתקרה, פרקט ברצפה
הסלון: הצעד הראשון היה לחפות את קיר הטלוויזיה בלבנים מפירוק. כדי שזה ייראה מיוחד ושונה הקיר חופה בלבנים אבל בצורת קשת. בתקרת חלל המגורים הותקנו קורות עץ מאסיביות שנצבעו בווש לבן. כל חלל הבית רוצף בפרקט לבן בגוון וושי, מה שהעניק אור וחיות לדירה.
למרות שהעיצוב הכללי של חלל המגורים נטה לעיצוב כפרי פרובנסי הוחלט על קניית תמונת קנבס ענקית משובצת אבני סברובסקי, שעליה מתנוססת בר רפאלי בשער מגזין "ווג". מבחינה עיצובית התמונה לא הייתה קשורה לקו הכללי, אבל היא השתלבה נהדר בחלל וביטאה את האמירה של הלקוחה: "שבבית הזה אין חוקים".
בנוסף, כל רהיט ופריט נבחרו בקפידה. הספה המאסיבית בחלל נקנתה אצל אריק בן שמחון תמורת 47 אלף שקלים. ההדום המיוחד נקנה ב"לאופרד". הפוף הענק נקנה בניו יורק וארונות הוויטרינה (בכל הבית) נקנו ב"מארקו קהירי".
המטבח: המטבח הסטנדרטי היווה גם כן אתגר. בכדי להימנע מעלויות גבוהות, דלתות הארונות נצבעו בצבע לבן ווש והוחלפו בהן הידיות. כמו כן, הדיירת שהיא אמנית בנפשה, יצרה את קיר הפסיפס מעל הכיריים.
בחיפושיה אחר חפצים מיוחדים, היא מצאה בשוק הפשפשים שולחן שנצבע בצבע תכלת והותקנו עליו גלגלים מעגלת סופר ישנה. השולחן הפך לשמש כבר במטבח. בארונות הוויטרינה שבפינת האוכל הונחו צנצנות שמתמלאות מדי שבוע בממתקים צבעוניים.
חדר השינה: גם חדר השינה מתעלם מחוקים ומוסכמות: למרות גודלו של החלל, הקיר שמאחורי המיטה חופה בלבני סיליקט שנצבעו לאחר מכן בסיד לבן. לצד הקיר הוצב ארון ויטרינה חדש שמכיל את כל החפצים הקטנים והאישיים שגורמים לדיירת להרגיש בבית.
חדר הילדה: קירות החדר נצבעו בגוון סגלגל לבקשת הילדה ועל החלון נתלו וילונות דמויי תחרה. המיטה והשולחן הינם בסגנון פרובנסי.
החצר: בחלק המקורה של החצר פינת אוכל חיצונית. הדק נצבע בצבע לבן והוא עשוי מאותן קורות שמצפות את תקרת הסלון ולמעשה ממשיכות את פנים הבית החוצה. בעלת הבית מצאה גרם מדרגות ישן שנצבע וחודש, והפך לכוננית לעציצים ואדניות.
דבר המעצבת: פרויקט מאתגר מאוד. מהרגע שנכנסתי לראש של המעצבת והבנתי את הרצונות שלה, התפקיד שלי היה לעזור לה להגשים את כל החלומות שלה. זאת תוך שחרור מכבלים של מוסכמות בעיצוב. לעיתים, פחדתי שזה לא יהיה מקצועי כי יש קווים אדומים גם במקצוע יצירתי שכזה, אבל התוצאות הן יפות ומשביעות רצון. הפרויקט גם העניק לי סיפוק וחופש להיפטר ממגבלות וחוקים וליצור בית שהוא לא נראה כמו כולם או עוצב לפי הספר.
כמו כן, זה לא מובן מאליו לזכות לאמון שכזה מצד הלקוחה ובכל מהלך השיפוץ היה שיתוף פעולה מלא ומפרגן בינינו וזה סוד הצלחת הפרויקט. אני שמחה מאוד ששיפוץ הבית הוציא מהלקוחה את האמנית שבה.
אדריכלית ועיצוב פנים: נדה ניסני
צילום: יניב כהן, דינמיקה סטודיו
במדור הקודם: "אם אוהבים, לא צפוף"
לכל הכתבות במדור בשיפוץ
מעצבים ודיירים, יש לכם בית שעבר שיפוץ ואתם רוצים להציג אותו במדור? כתבו