הבית: הבית נבנה בפרויקט ההרחבה בקיבוץ כפר עזה שבעוטף. מתוך דגמי הקבלן (הדגמים תוכננו על ידי האדריכלית נטלי סלצקי מ"א.ב. תכנון" בשער הנגב, והעבודה על השינויים התבצעה מולה) בחרנו דגם של קומה אחת בן 170 מ"ר ועליו תכננתי שינויים כדי שיתאים לצרכים שלנו ולשלב הבא של חיינו. הדגם הנבחר כלל יחידת הורים, שלושה חדרי שינה שאחד מהם ממ"ד, מקלחת ילדים, חדר כביסה ושרותי אורחים, חלל ציבורי ובו סלון ופינת טלוויזיה, פינת אוכל ומטבח.
החזון: החלום שלנו היה בית שידבר עיצוב ויופי ובו זמנית יהיה פרקטי, נוח ופונקציונלי ושיהיו בו המון מקומות אחסון. בית שיתאים בראש ובראשונה לנו, אך עם זאת שירגיש בית גם לשני הילדים הגדולים עזבו את הקן, בני/בנות זוגם והנכד. בית עם חלל מרכזי נדיב להתכנסויות משפחתיות, אך גם עם חדרים נוחים שיספקו פרטיות למארחים ולמתארחים. בית עם גינה נעימה ותנאים לאירוח בחוץ. בית שיגביר את תחושת המוגנות ככל שניתן בשל מיקומו הגאוגרפי הרגיש.
האילוצים: בהיותנו משפחה ראשונה של חברי הקיבוץ המבקשים לעבור מתוך הקיבוץ אל ההרחבה התמודדנו בליווי עו"ד טל שפרנט עם ניסוח חוזה המותאם לחברי קיבוץ שבונים בהרחבה ועם מכירת הבית ששויך לנו בתוך הקיבוץ, תוך התניה למכור למי שעובר תהליך קבלה לחברות (כחברי קיבוץ, אסור להחזיק בשני נכסים). שתי מהמורות אלה לא היו פשוטות אך עברנו אותן בהצלחה. למרות ההעדפה שלנו לבנות בנייה עצמאית, נאלצנו להתפשר על בנייה בפרויקט הקיבוצי עם היזם והקבלן שהקיבוץ בחר, להסתמך על דגם נתון ולבצע בו התאמות במסגרת האפשרויות שניתנו לנו.
משך השיפוץ: התהליך נמשך מעל שנתיים, משלב חתימת החוזה, דרך התכנון, השינויים וההתאמות, ההמתנה להיתר, הבנייה וההתקנות לאחר קבלת המפתח. הבנייה עצמה ערכה קצת יותר משנה.
עלות השיפוץ: התקציב היה נדיב אך לא בלתי מוגבל וחלקו העיקרי הסתמך על מכירת הבית שלנו, שהתבצעה בשלב מתקדם של הבנייה, כך שהיינו צריכים להיות זהירים ומחושבים. עלות הבנייה כללה את התשתיות השכונתיות, שינויי התכנון, עלות הבנייה, הוספת ממ"ד וקיר בטון אדריכלי, המטבח, הנגרות, המזגנים, פיתוח המגרש, הקמת גינה, פרגולות ומחסן, תאורה והשלמות ריהוט.
מספר החללים והחדרים נשאר זהה אך שונו דברים מהותיים, הן מבחינת הפונקציה והן מבחינת העיצוב, ובשל כך הדגם גדל קצת ונמתח עד ל-173 מ"ר. השינוי המשמעותי והיקר ביותר היה המרת אחד מחדרי השינה שבתוכנית המקור לממ"ד נוסף ויציקת האזור הנמצא בין שני הממ"דים, כולל מקלחת הילדים וחדר הכביסה בבטון מזוין כמו של הממ"דים, קירות ותקרה. נוסף לכך, הפכתי את קיר ההדף שנמצא במרכז הבית, של הממ"ד הנוסף, לאלמנט עיצובי משמעותי בחלל על ידי תכנונו כיציקת בטון אדריכלי חשוף ועיצובו בקורות המונחות לאורך כדי להדגיש את גובה התקרה בחלל המרכזי, 340 סנטימטרים.
הותקנה בבית בסיוע יועץ מהתחום מערכת בית חכם בתכנוני, הכוללת מתגים חכמים, שליטה על תריסים חשמליים, דלת הכניסה, מיזוג אוויר, קמין, מערכת שמע בחלל הציבורי ובשתי המקלחות ומצלמות בהיקף.
פשרות: כיוון שלא היינו מוכנים לוותר על השדרוגים שנבעו מהאילוץ הביטחוני, עשינו ויתורים במקומות אחרים שבהם היו לי פנטזיות: ויתרתי על בטון מוחלק ועשיתי ריצוף 120 ס"מ בחלל הציבורי בלבד ובחדרים אותו אריח אך ב-60 ס"מ. לחיפוי קירות המקלחות נשארתי עם האריח הקבלני 30/60 ס"מ, לא עשיתי פנל שקוע, בחרתי שיש למטבח ולמקלחות מדגמי הבסיס, עשיתי לחלונות (מלבד המטבח ופינת האוכל) קופינג סטנדרט משיש חברוני, התפשרנו על מזגן מיני מרכזי שהוא לא מיצובישי, לא הותקן עדיין טוחן אשפה, נעשה שימוש חוזר והתאמה של פרטי ריהוט שהיו ברשותנו וחלק אף נרכשו ביד 2, גופי התאורה הטכניים הוזמנו כולם בעלי אקספרס וגם ברז המטבח, ההלבשה בכל הבית נעשתה ועדיין, באופן הדרגתי.
האזור הציבורי
עם פתיחת דלת הכניסה רואים את הקמין הנשען על קיר בטון וממול את הסטודיו שלי. משמאל לדלת הכניסה נגרות בתכנון שלי - ארון כניסה שחציו משמש כארון מעילים ותיקים וחציו מסתיר את ארון החשמל. מימין לדלת הכניסה שירותי האורחים.
בחדר הסטודיו, העברתי את הכניסה מהמסדרון לכיוון דלת הכניסה הראשית ובמקום דלת הותקנה ויטרינה, כך שכל מי שנכנס רואה אותי וגם אני רואה את כל מי שמגיע. הריצוף בסטודיו שונה משאר הבית כדי לייצר עניין ולייחד אותו כחדר שמשמש עסק הפועל בתוך הבית. רבים שאלו למה לא עשיתי לחדר זה כניסה מבחוץ, ואני מסבירה שהבית הוא כרטיס הביקור שלי, הוא משקף את הטעם והסגנון האישי שלי ומשמש אותי כאמצעי המחשה ללקוחות.
בחדר גם ספה נפתחת ובצד הפנימי של הוויטרינה וילון אטום, כך שבזמן אירוח החדר עובר הסבה מהירה לחדר שינה נוסף.
בצד השמאלי של הבית נמצא החלל הציבורי הכולל מטבח, פינת אוכל וסלון, וממנו יוצאים דרך ויטרינה גדולה לפרגולה שתוכננה ונבנתה יחד עם פרגולת הכניסה, פרגולת השירות והמחסן על ידי הבן שלי.
המטבח: את המטבח עיצבתי בעצמי והוא יוצר על ידי "מבו מטבחים". שולחן פינת האוכל והכיסאות עברו איתנו מהבית הקודם וישודרגו בהמשך.
הסלון: האלמנט הדומיננטי בסלון הוא ספה גדולה ונוחה מקטיפה בגון צהוב חרדלי עם ניחוח וינטג'. השטיח הוא שטיח וינטג' שמצאתי במרקט פלייס במצב חדש ובסכום מצחיק, השולחן והמזנון גם הם מבית אמי ועברו תחת ידי צביעה לשחור. את כורסת הווינטג' קיבלתי לפני שנים מחבר של הורי והיא עברה רסטורציה וריפוד. עם השנים הריפוד דהה ואני ציירתי עליו במכחול וצבעי אקריליק את דוגמת הלימונים.
קיר הדף במרכז הבית, אילוץ שהתמודדתי אתו בעקבות הוספת הממ"ד, הוביל אותי לתכנון האלמנט המרכזי בחלל. מתוך המשיכה שלי לחומר, החלטתי להותיר אותו כקיר בטון חשוף ולעצב אותו בטקסטורה של קורות אנכיות להדגשת גובה התקרה. הגדלתי אותו לקיר בצורת ח' שלו תפקידים רבים: הוא מבטל את אלמנט המסדרון באזור החדרים ובהיותו אלמנט שהולכים סביבו, הוא מיטיב את הזרימה בבית. הוא משמש כחציצה בין החלל הציבורי לפרטי ומסתיר את דלתות מקלחת הילדים וחדר הכביסה. בצד הפונה לחלל הציבורי הוא משמש כגב לקמין ובצד הפונה לחלל הפרטי הותקנה בו פינת עבודה המשמשת את שאר בני המשפחה.
האזור הפרטי
מאסטר ההורים: ממוקם בקצה השמאלי של האזור הפרטי. החדר גדול ומפנק, ובו אזור השינה עם מיטת קינג סייז מתכווננת, שידת מגירות - נגרות בתכנון שלי, מתלים ומראה. הארון ניצב במעבר לחדר המקלחת, אליה נכנסים דרך דלת אסם מוגנת מים. חדר המקלחת חולק לאזור יבש ובו האסלה והכיור ולאזור רטוב הכולל קיר מדף ואמבט פרי סטנדינג לצד מקלחת עם ראש גשם מהתקרה.
חדר הבת הצעירה: ממוקם בקצה הימני. חדר זה הוא הממ"ד שהוספנו, וגם בו ארון נגרות בתכנוני. שאר הפריטים עברו איתנו מהבית הקודם, וחלקם עברו שדרוג.
חדר שינה חליפי: הממ"ד השני נמצא בצמוד ליחידת ההורים, ומשמש לנו כחדר שינה חליפי בשעת חירום וחדר אורחים לילדינו הבוגרים בשגרה. גם פה הריהוט עבר איתנו מהבית הקודם וחלקו עבר שדרוג.
מקלחת הילדים: בין שני הממ"דים נמצאים מקלחת הילדים ובה הנגרות בתכנון שלי, הכיור, אסלה והמקלחון שבו נישה לבקבוקים, ספסל מרחף, ראש גשם מהתקרה ומקלחון מותאם.
חדר שירות: ובו מכונת הכביסה והמייבש, ארון התקשורת וארון לאחסון נוסף. דרך חדר השירות ישנה יציאה לאזור שירות מקורה ובו המחסן ופרגולה נוספת.
בשירותים ובשני חדרי המקלחת שבבית תכננתי חלונות גדולים ולא סטנדרטיים המכניסים אור רב ואוורור מקסימלי ובנוסף בשתי המקלחות הותקן רמקול מובנה בתקרה, שאליו יכול כל אחד להתחבר מהנייד ולנגן פלייליסט לבחירתו.
הבית כאמור, עבר התאמות להגברת תחושת הביטחון – כמעט כל צד הבית שפונה לאזור האיום הוא יציקת בטון.
החלונות בכל הבית הם טריפלקס 4/4 מ"מ (במקום 3/3 מ"מ במקובל) להגברת העמידות ולבידוד מיטבי של רעשי רקע. התקנו מצלמות בהיקף הבית, תריסים חשמליים בכל החלונות (מלבד במקלחות) ונעילה חשמלית לדלת הכניסה, כולם נשלטים דרך מערכת הבית החכם.
כל הפתחים בבית שונו והוגדלו מהתכנון המקורי, ומשלבים מסגרות שחורות ותריסים לבנים (כוכב אלומיניום). האור שעובר דרך הפתחים, משחקי הקרניים מהחוץ לפנים בבוקר ואחר הצהרים והגינה בהתהוות שמציצה מהם הם האמנות האמיתית, המשמחת והמפתיעה אותנו כל יום מחדש.
גופי התאורה בעיצוב מינימליסטי מודרני בכל הבית, המשלבים זכוכיות וינטג' שאספתי עם השנים, תוככנו על ידי ויוצרו על ידי גיא לביא מאדיסון – בית של תאורה בקריית גת.
דבר המעצבת: בנייה היא חוויה מורכבת ועוברים במהלכה שלל תחושות קצה. אחרי התלבטויות אינסופיות בשלב התכנון וההמתנה האינסופית להיתר הבניה, רגע יציקת היסודות לווה בהתרגשות גדולה ומשם התהליך היה ארוך ומייגע מצד אחד ואינטנסיבי ומרגש מצד שני. במהלך הבנייה נדרשתי להחליט עשרות אם לא מאות החלטות קטנות כגדולות תוך התחשבות באינספור גורמים: היזם, הקבלן המבצע, הבעל, הרצונות העיצוביים והתקציב. צריך לשמור על קור רוח ונשימה ארוכה כדי לעמוד בזה וצריך גם יכולת לנתח כל החלטה שכזו באופן אובייקטיבי, להעריך עד כמה היא תשפיע על איכות הבנייה, על איכות החיים שלנו בעתיד ועל התקציב, ויוצא מכך על הבחירות וההחלטות בהמשך. זה גם המקום להודות לחברותי מעצבות הפנים, שעזרו לי בכל התלבטות והעניקו לי מהידע שלהן: אורלי מאונטנר, יעלה צורף, שרונה קסלר ושרון מגן אזולאי.
טיפ: רוב הלקוחות שלי הם חברי ותושבי קיבוצים סביבי, הרבה מהם זוגות צעירים בתחילת דרכם הכלכלית ולרוב, התקציב שלהם מוגבל עד מוגבל מאוד. מתוך כך גיבשתי עבורם ואף עבורי 5 כללי זהב. את חלקם גיבשתי כמעצבת ואת חלקם מתוך חוויית הבנייה, שנתנה לי יתרון עצום בהבנת צורכי הלקוח:
1. לברור את מה שהכי חשוב לנו ואנו לא מוכנים להתפשר עליו מול מה שניתן לחיות איתו בהרמוניה ושם לשים דגש תקציבי ועיצובי.
2. להעדיף נייח מנייד. כל אלמנט שקשור לבנייה עצמה יהיה הרבה יותר קשה לשנות או לשדרג בהמשך לעומת הלבשה או אבזור שאפשר לשדרג ולהוסיף.
3. להשקיע במפקח בנייה מקצועי, אמין, יסודי ובעל יכולת תמרון בקונפליקטים (כי תמיד יש). יחד עם המעצב/ת מתקבל צוות שמייצר שקט וזרימה בתהליך כולו.
4. לא להתבייש לשאול בעלי מקצוע בכל התלבטות, לקרוא באון ליין, להתייעץ ורק אז לנתח את כלל השיקולים ולהחליט. כל בית וכל לקוח שונים, ומכלול השיקולים יוביל להחלטה המתאימה.
5. בכל תקציב, להשאיר סכום בהתאם ליכולות לשינויים ושדרוגים הכרחיים ולסוף התהליך סכום להלבשה – מאמנות ועד טקסטיל (אפילו סכום קטן אם לחוצים).
פריט אהוב: אחד מיני רבים – הארון הירקרק בכניסה, שהיה שייך לאמי ומשמש לאחסון ציוד אמנות ועבודות היד שלי וחלקו הפתוח לתצוגת חפצים אהובים עם ניחוח נוסטלגי. הוא הגיע מהבית שגדלתי בו ונרכש בסוף שנות השבעים. במקור הוא היה חלק מזוג, אך את חציו השני שחררתי עם המעבר לבית. הארון היה אדום כהה בגלגולו הראשון, ועבר (עם עוד כמה פריטים) חידוש וצביעה על ידי יפעת זוהר.
רשימת מכולת:
מיטה מתכווננת חכמה – 24,000 שקל, סוויס סיסטם, ראשון לציון.
קמין – 14,000 שקל, פיל - פתרונות ירוקים, מושב אמונים.
מקלחונים ומראות – 10,000 שקל, גלאס גרופ - עבודות זכוכית, באר שבע.
הספה בסלון – 8,500 שקל, ד"ר קאוצ', ראשון לציון.
כיסאות לאי – 500 שקל לכיסא, יונייטד סיטס, תל אביב.
בחצר – גלריה לעיצוב הבית, אקססוריז ליום צילומים.
עיצוב פנים והום סטיילינג: ליאורה בוקובזה
אדריכלות: נטלי סלצקי מא.ב. תכנון שער הנגב
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן