סם ברון הוא מעצב משוחרר, כזה שלא חושש לעצב בשנות ה-2000 שידות הנראות כאילו יובאו משנות ה-70, אבל גם אחד שלא פשוט לאפיין ולזהות קו אחיד בעבודות שלו, מה שעשוי להיות בעייתי בעולם העיצוב המותגיסטי של ימינו. ומצד שני, דווקא בשל היותו מעצב אקלקטי, מסקרן ומרענן לראות את פועלו.
יחס קליל בין חומר לצורה | צילום:
Sam Baron
אובייקטים מרחפים
לאחרונה הציג ברון תערוכת יחיד מרשימה במסגרת פסטיבל העיצוב הפריזאי Designer's Days. תחת הנושא "זהות" יצר ברון סדרה של עמודי טוטם, המייצגים את ההיסטוריה של מוזיאון הקרמיקה בפריז. העמודים – המורכבים מצלחות ואגרטלים, כשבראשם חלקי פסלים פיגורטיוביים – יוצרים ניגוד מרתק לצורניות הנאיבווית המאפיינת טוטמים אינדיאניים.
יוקרתיות? תלוי את מי שואלים | צילום:
Sam Baron
אובייקטים כמו מרחפים | צילום:
Sam Baron
באחד מעמודי הטוטם היותר יפים בתערוכה יצר ברון אובייקטים כמו-מרחפים. עמוד הטוטם מורכב מצלחת רחבת שוליים ומאגרטל, שמעליהם קערה רחבה בעלת רגל צרה ואלגנטית, ומעליה מעין עלי כותרת המאזכרים סצנה מתוחה מתוך סרט קונג פו.
ניגוד מרתק לצורניות נאיבית | צילום:
Sam Baron
וזיקה לשנות ה-70 היפות | צילום:
Sam Baron
עוד פרויקט של ברון שאי אפשר להתעלם ממנו: Gold Vase – שבו הוא בוחן את היחס הפשטני שלנו ליוקרתיות, או נקניקיות הזכוכית המשעשעות, שבוחנות את היחס בין חומריות לבין צורה באופן הקליל ביותר.
במדור הקודם: המעצב הספרדי רוגר ארקר עושה את החיים קלים יותר
רוצים לקרוא עוד אייטמים בנושאי עיצוב? היכנסו ל-reDesign
הזדהתם עם העיצובים? שתפו בפייסבוק
