"למעשה, הדירה כבר היתה מוכנה לכניסה, אבל הדיירים רצו לבצע כמה שינויים כדי להפוך אותה לפרקטית יותר עבורם", מספרות מעצבות הפנים השותפות לוסי ויקנין וליטל רוזנשטיין על פרויקט עיצובה של הדירה, השוכנת בבניין בוטיק חדש במרכז תל אביב. מלאכת העיצוב הופקדה בידן במסגרת פרויקט "מנטורינג" הנהוג עם תום לימודי עיצוב פנים בסטודיו 6B, שבמסגרתו זוכים בוגרים נבחרים לעבור את טבילת האש בשטח עם ליווי של מוריהם, שבמקרה זה היה אדריכל אמיר נבון.
כך או אחרת, גם אם מדובר בפרויקט המוגדר כמנטורינג, פרויקט רציני ראשון הוא תמיד פרויקט ראשון. "ההזדמנות שמחכים לה - לעשות את המיטב ולהוכיח את היכולות", אומרות השתיים. ואמנם, התוכנית שגיבשו עבור הדירה, האלמנטים שעיצבו עבורה, כולל כל עבודות הנגרות, והפתרונות שהגו לניצול מיטבי של שטחה וכמענה לבקשות שהוגדרו, זכו לגיבוי מלא והתקבלו על ידי הדיירים, ש"סמכו עלינו לחלוטין, וזה ממש לא מובן מאליו", הן מוסיפות.
עוד באתר לעיצוב הבית:
חום מודרני
הדירה, ששטחה משתרע על 120 מ"ר + מרפסת גדולה, שייכת למשפחה צעירה עם שני ילדים קטנים, שהגדירו את רצונם בחלל מודרני, אך חם ולא מינימליסטי, ובעיקר פונקציונלי עם דגש רב על אחסון. על מנת לממש את בקשות הדיירים טוו לוסי ולירון תוכנית חדשה לחלוקת שטחה. בתוך כך הוסרו כל מחיצות הפנים שהיו בה, למעט הממ"ד. במסגרת זו נוספו לחלל חדר ושירותי אורחים, מיקומי חדרים הוחלפו תוך הרחבת/צמצום שטחים, וזרימתו הנוכחית מאופיינת כשלושה צירים אורכיים: ציר חלל ציבורי שמכיל מטבח+פינת אוכל כאזור רציף וסלון עם פתח יציאה למרפסת, ציר חדרים שמקביל אליו ומכיל את יחידת ההורים ואת הממ"ד, וציר שמחבר ביניהם וזורם כחלל מעבר שלאורכו ממוקמים חדר הרחצה של הילדים, שירותי האורחים והחדר החדש שנוספו לחלל, ובסופו, כמו בנקודת המפגש עם ציר החדרים, שוכן חדר הילדים.
במופעו החדש של החלל, הכניסה אליו עוברת דרך מעין מבואה קטנטנה שהתקבלה כתוצר של עומק עבודות נגרות התוחמות אותה, ובגונה הכהה, אפילו דרמטי משהו, היא מייצרת סוג של ציפייה לבאות. ואכן, החלל הנפרש נכחה מפתיע במעבר החד שהוא מספק: היישר מול המבואה ניצבת ספרייה בצהוב עז, והמרחב כולו עוטה תחושה אוורירית מרחפת "הקונספט הרעיוני הושתת על רעיון של ריחוף, כדי לשוות לחלל מקצב קליל ואוורירי שהודגש גם באמצעות תקרות צפות מנותקות", אומרות ליטל ולוסי על מה שתורגם על ידן למוטיב של במות החוזר ומופיע בגרסאות שונות, אם במישור אסתטי של עניין צורני, ואם כשהוא מנוצל יצירתית לצרכים פונקציונליים. כך, למשל, שירותי האורחים שתכנונם כקובייה מרחפת הוא תוצר של חיבור בין הקונספט העיצובי לאילוץ. לוסי וליטל: "אחת הבקשות של הדיירים היתה לשלב שירותי אורחים שלא נכללו בדירה כפי שהיתה במקור, ולצורך יצירתם נגסנו מעט משטח פתוח של המרחב הציבורי. אבל היות שבאזור זה לא היתה תשתית אינסטלציה נאלצנו להתקינה ולמשוך לשם צינור 4 צול, כך שהריחוף היה פתרון שחבר מצוין גם לקונספט".
כחול כהה מבחוץ ומבפנים
הקובייה המקורית הודגשה על ידי צביעה בגוון כחול כהה (הן בחוץ והן בפנים), ושילוב תאורה נסתרת המופצת ממרווחי הניתוק בינה לבין הרצפה והתקרה. מרווח הניתוק נמשך פנימה אל תוך ציר המעבר והופך גם את החדר הצמוד אליה (החלל החדש שנוסף לדירה ועתה משמש כחדר משחקים) למרחף, תוך העצמת הרעיון העיצובי והעשרת חזותו של החלל האורכי.
לריצוף החלל משמש פרקט עץ טבעי, וממד הקלילות מגובה במופע בהיר בעיקרו, אשר בה בעת שזור במוקדי צבע המעניקים לו חמימות. פלטת החומרים משלבת עץ ובטון, ונבחרת הגוונים כוללת גוני לבן ואפור בהיר לצד גוני גרפיט וכחול כהה, עם שיבוץ מינימלי של צבעוניות עזה, דוגמת הספרייה הצהובה, כיסא מטבח בוורוד עז כקריצה יחידה בין כיסאות שחורים, או כריות ססגוניות על הספה הכהה שעוצבו עבור חדר הילדים.
ציר החלל הציבורי מהווה את לב הבית. במת בטון תחתונה ומרחפת הנמשכת לכל אורכו קושרת את אזוריו לכדי מרחב רציף. הבמה מתחילה במטבח, שם היא נקראת כעין מדף פתוח מתחת ליחידת כיור ארוכה ומרחפת; ממשיכה כבסיס שעליו ניצבת הספרייה הצהובה; ומסתיימת בסוף הסלון, ומעליה מרחפת יחידת נגרות המשמשת לאחסון מערך הבידור. יחידת הנגרות, כמו גם יחידת הכיור, עוטות גוון אפור גרפיט, ולחיפוי יחידת הכיור משמש משטח בטון אפור המחפה גם את חזית מדיח הכלים הצמוד ומתכתב עם הבמה התחתונה. בעברו השני של המטבח מכסה את פני שטחו של הקיר יחידת אחסון לבנה, שבתוכה משתלבים מכשירי החשמל, ובתווך, כשהיא מייצרת שתי שדרות נוחות לתנועה משני עבריה, ניצבת יחידת אי גדולה שחופתה בקוריאן לבן. שולחן שהוצמד אליה מהווה פינת אוכל לא מוצהרת, ובגונו הזהה הוא חובר אליה כהמשך ישיר, המדגיש אגב כך את ממד האורך שזוכה לתגבור גם ממעל - שישה גופי תאורה המשתלשלים מעל יחידת האי ומלווים אותה, ושתי תעלות תאורה שחורות הזורמות לכל אורכו של המרחב הציבורי. בצדו השני של מרחב זה ממוקם הסלון, המשמר את החזות האוורירית עם פינת הישיבה המסתפקת בספה פינתית כהה שעליה פזורות כריות צבעוניות, בשני שולחנות קפה מסוגננים, ובמנורת עמידה גדולה שכמו מתכופפת לעברם.
דיגום של משחק טטריס
פונקציית האחסון, שהוגדרה כמרכזית בפרוגראמה, טופלה ברוב שימת לב, ולמעשה, כמעט כל קירות החלל מגויסים לטובתה, ובתוך כך גם קירות המבואה (שנוצרה, כאמור, הודות ליחידות נגרות סמוכות של המטבח ושל חלל המעבר) המנוצלים לאחסון זמין גם בשטחה. הארונות תוכננו בקפידה ייעודית שחושבה עד אחרון הסנטימטרים, וחזיתותיהם עוצבו בדיגום המזכיר משחק טטריס שמרכך את חזותם, מונע תחושת מסה כבדה, ויותר מכל מייצר עניין ויזואלי שונה. בציר המעבר הם עוצבו בגוון אפור, ובחדר הילדים והמשחקים בגוון לבן עם פרט חינני במיוחד המשתלב בתוכם: דלת סתרים מותאמת במידתה לגילם הרך שמוטמעת בתוך החזיתות כחלק בלתי נפרד מהן, אך למעשה מצניעה מאחוריה פתח מעבר מחדר לחדר שמזמין למשחק כיד הדמיון הטובה.
עיצובה של יחידת ההורים, שמיקומה בדירה הוחלף עם זה של חדר הילדים, מגלם פתרונות יצירתיים לצרכים וניצול שטח מיטבי. היות שהחלל אינו גדול והארון שניצב בו לא סיפק את כל צורכי האחסון, תוכננה יחידת אחסון נוספת שמשתלבת באורח מקורי במרכז הקיר המפריד בינו לבין חדר הילדים: בחלל החדר היא כמעט ומתיישרת בקו אפס עם הקיר ואינה נוטלת מנפחו היקר, ובחדר הילדים היא מגיחה כאלמנט עיצובי בלבד המשמש אותם לתליית ציוריהם. פתרון מקורי נוסף שננקט בחלל מפגיש את הצרכים עם קונספט הבמות: חלקו האחורי של החדר הוגבה באמצעות במת בטון שמקלה את הגישה לקוביית האחסון, ובתוכה משתלבות מגירות נוחות והיא משמשת גם כשולחנות צד משני עברי המיטה. חלל הרחצה של היחידה עוצב ברוח מינימליסטית. הוא משלב חיפוי שמדמה מראה בטון, יחידת כיור מרחפת מחופה קוריאן ומקלחון שקוף מרוצף במדרך עץ איפאה וספסל תואם. התקרה הצפה משלימה את עיצוב חלל הרחצה, ולמעשה, מהדקת את קונספט הריחוף של הדירה כולה עד אחרון פרטיו.
ריהוט סלון: פיטרו הכט; כריות ופרטי טקסטיל: רנבי; פרקט: אלוני; תאורה: דורי קמחי; יחידות האי והקיר: מטבחי דאדא; דלתות: אלבד מבית קליין; אריחי חיפוי ואביזרים סניטריים: ויה ארקדיה.
במדור הקודם: מנגרייה ומכולות לבית מגורים מודרני
לכל הבתים של בית ונוי