אמנם רק בעוד כשישה חדשים, כשיסיים את לימודיו במחלקה לאדריכלות בויצ"ו חיפה ויגיש את פרויקט הגמר יצטרף ליאור בן שטרית באופן רשמי לקהילת האדריכלים, אך באמתחתו כבר מצויים מספר פרויקטים מוצלחים.
תקציב מוגבל, פתרונות מקוריים
מודעות חברתית גבוהה הובילה אותו כבר לפני כשנתיים להצטרף ליוזמה של קרן סיוע הומניטארית ולהרחיק עד אנגולה, שם תכנן בבית יתומים גן אקולוגי, ועכשיו הוא עשה זאת שוב. הפעם אמנם בארץ, אך המהות לא השתנתה: הגוון ההתנדבותי - חברתי מתקיים גם בפרויקט כיתת הקיץ שתכנן במרכז המדעים "גילוי" בבית פוסטר בהרצליה, ואף נטל חלק פעיל בבנייתה. עם תקציב מוגבל, שלדבריו אינו עולה על זה שנדרש לבניית פרגולה סטנדרטית, ותוך ניצול מזג האוויר הנוח בארץ, הפך בן שטרית מרפסת-חצר ששטחה 30 מ"ר לכיתת לימוד מסוג אחר - חלל למידה אינטראקטיבי וא-פורמאלי שהינו גם חלל משחקים, המבקש להעצים את מעמדו של הילד ולהעניק לו שליטה במרחב.
עוד באתר לעיצוב הבית:
הפרויקט, שבעיצובו טמון רובד אקולוגי, התבסס על הקיים במקום - חצר בוסתן וארגזי חול בהיקף השטח הנתון: "הכיתה" נתחמה במעטפת גמישה הנרקמת מתריסי עץ מפירוק ונתמכת על ידי קונסטרוקציה קלה של מסגרות עץ, ולקירויה משמשת יריעת מתיחה. "התקציב המוגבל", אומר בן שטרית, "הוביל לפתרונות מקוריים, כמו השימוש בתריסים הישנים, שמעבר לפתרון הפיזי תורם גם ערך חינוכי מקיים. מצאתי אותם אחרי כיתות רגליים רציני בטירה נטושה בחיפה, שמשמשת כמחסן של אדם שכל עיסוקו מתמצה בכך, וזו הייתה חוויה בפני עצמה".
תריסי העץ, שחלקם משמשים כחלונות וחלקם כדלתות, הותקנו כעין קולאז' של צבעים וסוגים שונים תוך הבטחת היבטי בטיחות נדרשים, והותאמו לקנה המידה הילדותי שנשאב מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי ממדי גופם של ילדים בגילאי 6-8. בתוך כך, כשהיא מותאמת להפעלה על ידי הילדים מייצרת המערכת קשר מיידי לגן ההיקפי ומזמנת הזדמנויות תנועה חדשות אל מחוץ המבנה, למתחם חיצוני המספק חוויית למידה מאתגרת.
התכנים הלימודיים מובנים, למעשה, בתוך הכיתה, ונסמכים על יצר הסקרנות והגילוי של המשתמשים הקטנים החווים אותם ממקור ראשון תוך עירוב החושים, כאשר ממד ההשתנות והשינויים המתרחשים בשטח משמשים גם ככלי לימוד. כך, לדוגמה, עמודי בטון שהיו קיימים במקום משמשים כאלמנט תומך לצמח הגפנית, שנבחר בשל גון עליו המשתנה עם עונות השנה, ואגב כך הופך להיות כלי מסייע העומד לרשות המורה בעת למידה על הנושא, או קיר חוצץ מקורות במבוק, אשר לצד משחק ביניהן מאפשר לעמוד על סגולותיו החומריות של הצמח, אשר אף נשתל במקום. בעיצוב המרחב שולבו צבעי יסוד עליזים, כמו, למשל, בצינורות פי.וי.סי המסתעפים בחצר ומספקים חוויית לימוד/משחק של תקשורת באמצעות גלי קול, והסביבה כולה היא מרחב המזמין את הילדים לחקור תופעות, לצפות בהן וללמוד אותן דרך החוויה האישית.
וכשתוהים באשר לחוויה האישית של מי שאו-טו-טו ייצא לשטח כאדריכל מן השורה, תשובתו של בן שטרית קצרה וקולעת "הבנתי שבחרתי בכיוון הנכון עבורי. שהארכיטקטורה יכולה לספק לי כלים לממש ולהגשים הרבה יוזמות שחשובות לי, חברתיות ואחרות".
הכתבה פורסמה במגזין "בית ונוי"