העיר סיאול שבדרום קוריאה היא עיר מונומנטאלית וייצוגית, המתאפיינת בנוף של בתים נמוכי קומה. לפני כ-20 שנה החליטה העירייה להקים במחוז GangNam שבעיר מתחם שלם, שתכנונו הופקד בידי מספר משרדי אדריכלים מובילים באותה תקופה, שכל אחד מהם תכנן חלק אחר. המשימה שעמדה בפני האדריכלים הייתה לשמר את רוח הבניה המסורתית של העיר כולה אך יחד עם זאת לתכנן בית עכשווי שיתאים לבקשות הלקוח.
עוד באתר לעיצוב הבית:
- אדריכל ספרדי תכנן בית חלומות על מצוק
- מי צריך קירות? הבית העירום בקוסמוי
- גורד שחקים ירוק ועתידני בסרי לנקה
משרד האדריכלים IROJE KHM קיבל לידיו חלקה בשם “GaOnJai”, שעליה ניצב בית ישן שנהרס במסגרת התכנון המחודש. בעליו החדשים החליט להקים במקומו בית משפחה המתאים לצרכיו, והגדיר את רצונותיו לגבי אופיו וחזותו: בית מואר מאוד ומוקף שטחים ירוקים רבים ככל האפשר, תוך ניצול מקסימאלי של השטח (650 מ"ר) - מאפיינים אשר לא באו לידי ביטוי בבית הקודם. לגבי תכנון חלל הפנים, הגדיר הלקוח את רצונו לשמור על רמה גבוהה של פרטיות וביטחון, לחסום ולמנוע חדירת רעשים וזיהום אוויר מבחוץ, וכן שהסלון ישקף ויחשוף את הנוף המרהיב המקיף את הבית.
המעטפת החיצונית של הבית עשויה מבטון חשוף, לוחות אבץ וטיח לבן, כאשר הקיר האובאלי המקיף אותו ועשוי מבטון מדוגם מהווה גרסה מודרנית של קירות האבן המסורתיים ומתכתב עמם. הגג המתעקל והצף- “Cheoma”, נועד להגן על המבנה ממזג אוויר סוער מחד, ולספק הצללה והגנה מפני שמש חזקה מאידך. שטח הפנים שנפרש על פני 320 מ"ר תוכנן סביב ה- “Madang”, - חצר פנימית האופיינית לבנייה הקוריאנית המסורתית, כפיתרון לפרטיות המבוקשת, ואילו בנושא הנוף תוכנן הציר המרכזי של הבית אל מול נוף פסגות ההרים הסובבים אותו. בתוך כך, שטחה הנדיב מאד של החצר אכן מוסיף נוף, ובה בעת מייצר חלל פנימי מבודד לדייריו, אשר הדגישו במיוחד את האסתטיקה הירוקה החשובה להם.
החצר הפנימית, כמו הבית, תוכננו במספר מפלסים בהתאמה לתנאים הטופוגרפיים של השטח המשופע, והתוכנית כולה מצטיינת בריבוי מוקדי עניין במרחב כולו, שזורם כמסלול מעגלי- מסלול העושה שימוש בקווים אנכיים ואופקיים, בחללים פנימיים וחיצוניים, וכן בחצאי מפלסים וקירות נמוכים ומחולקים המרמזים על חלל שנמצא מאחוריהם. בכל חדר מחדרי הבית ישנו פתח יציאה אל החוץ- בין אם באמצעות קירות זכוכית הניתנים להזזה ובין אם דרך מערכת מדרגות המובילות לחצר הפנימית, תוך קיום קשר רציף והמשכי בין שני המרחבים. המעבר מחלל אחד לשני חושף את הדיירים לצורות, לנופים ולחומרים חדשים: חומריות הפנים נשענת על לוחות מתכת מחוררים, קירות לבנים וריצוף עץ חמים; התקרה המשופעת מתנשאת לגבהים שונים, והפתחים הגדולים עוטים צורות גיאומטריות שונות. שפת העיצוב מינימליסטית מאד, מאופיינת במרחב ופתיחות המשמרים קשרי עין ישירים, ומשלבת תאורה שקועה בתקרות ובקירות וחזות מעודכנת הבאה לידי ביטוי בכל הפריטים והאלמנטים (ריהוט, כלים סניטאריים וכד').
החצר המעוצבת מהווה חלק בלתי נפרד מההתנהלות הביתית, כשהגישה הנוחה אליה מכל חלל מחללי הבית מאפשרת לדיירים לנוע באופן חופשי וטבעי בין הפנים והחוץ. מעבר לכך, אופן עיצובה המפולס מספק ממד מעורר עניין המזמן להם סוג של "מסלול טיול", ובמסגרת זו עונה גם לצרכים שימושיים. ככלל, החיבור וההתאמה לתנאי הקרקע ולטבע היו מאז ומעולם מרכיבים בסיסיים בתרבות האדריכלית של קוריאה, וכאן בבית הם מוצאים את ביטויים המלא, כשהם משתלבים בו זמנית עם מקורות מסורתיים ועם רוח עכשווית.
הכתבה פורסמה במגזין "בית ונוי"