באחת השכונות הוותיקות של יישוב עירוני במרכז הארץ, ברחוב שקט שבו נוכחות הים מורגשת אך אינה נראית, ניצב הבית, שהמים משמשים בו מוטיב מרכזי. נתוני השטח היו המידות הלא שגרתיות של המגרש והכורח לבנות רק קומה אחת כדי לא להסתיר את הנוף לשכנים, ואלה אפשרו דיאלוג מעניין בין חלקי הבית לבין החצר.
הסלון הגדול מוצף תאורה טבעית | צילום:
מושי גיטלס
והספות עושות חשק להתרווח | צילום:
מושי גיטלס
המעטפת הפנימית של הבית מזכוכיות, החיצונית מאבן גסה | צילום:
מושי גיטלס
משחק המים והשמיים
החצר המרכזית שבה ממוקמת בריכת השחייה, היא בעצם לב הבית, זהו חלל חוץ המשמש את דיירי הבית רוב ימות השנה. כל החללים המשותפים – חללי האירוח, הסלון, חדר האוכל, חדר המשפחה, המטבח ויחידת ההורים – מקיפים את הבריכה, וכך נוצרת חצר פרטית, המוקפת בשלוש צלעות.
תעלות מים מקיפות חלק מהבית וקושרות בין בריכת נוי בחזית הכניסה לבריכת נוי אחרת בחצר פנימית צידית, ליד המטבח. הבית נגלה בשלבים דרך ויטרינות הזכוכית היוצרות השתקפויות חוזרות עם המים. הבית והשמיים מכפילים את עצמם בהשתקפותם בבריכת השחייה, והאור חודר דרך הפתחים ויוצר משחקים בתוך הבית, בין הגלוי לנסתר.
תעלת מים מקיפה את הבית | צילום:
מושי גיטלס
ועושה לנו חשק להשיט סירות קטנות | צילום:
מושי גיטלס
וליהנות מהשתקפויות של אור וצל | צילום:
מושי גיטלס
נפגשים במטבח בסופי שבוע
המשפחה הגרעינית הגדולה אוהבת להיפגש בעיקר בסופי השבוע, שעה שכולם מתפנים מעיסוקיהם. עיקר הבילוי מתרחש במטבח, שבו חולקים בני המשפחה חיבה משותפת לבישול והנאה מהחברותא האינטימית. כיוון שכך, המטבח תוכנן בלב הבית והוענק לו מרחב גדול ומשמעותי, עם מקום נדיב לעבודה ולאכילה. כדי לעורר השראה, אי הבישול מוקם מול חזית שקופה של ויטרינות גדולות, כך שהוא צופה אל בריכת השחייה והים.
את חלל חצר הבריכה מגדירות הדפנות של כל חללי הבית המשקיפים אליו. מדובר בדפנות שקופות בעיקרן – זכוכית ממוסגרת באבן. כדי לייצר המשכיות בין הפנים לחוץ נבחר חיפוי האבן בעיבוד עדין ורך, לעומת המעטפת החיצונית של הבית, שבעיקרה עשויה אבן בעיבוד גס ומשדרת נוכחות ועמידות.
על האי המלבני הענק מבשלים ואוכלים וגם משקיפים לבריכה | צילום:
מושי גיטלס
או סתם מדמיינים מה יש בתוך המקרר | צילום:
מושי גיטלס
אחרי זה אפשר לנמנם קצת על הערסל. אל תדאגו, נעיר אתכם כשנלך | צילום:
מושי גיטלס
מכניסים את החוץ פנימה
מענה לצורה הלא שגרתית של המגרש ניתן באמצעות משחק גיאומטרי בזוויות הבית, אשר יצר את הגריד הבסיסי שלו, שלפיו הוא תוכנן מהכלל אל הפרט. פרישת הבית על שטח ניכר מהמגרש אפשרה את משחק המסות בין הבנוי לפתוח. החוץ נכנס פנימה באמצעות כמה חצרות – חצר שהיא בריכת נוי, חצר עיקרית, בריכת השחייה וחלל הבילוי שסביבה ופטיו אינטימי. המעטפת מחוררת ויוצרת קשר בין חוץ לפנים, מבטים קרובים ומבטים רחוקים, המשווים לכול תחושה של זרימה ופתיחות.
אבל לפני כן נציץ על פינת האוכל | צילום:
מושי גיטלס
ונתרשם מהשטיח היפה | צילום:
מושי גיטלס
תודה על האירוח. היה מרענן | צילום:
מושי גיטלס
אדריכלות ועיצוב פנים: שולי ביימל
צילום: מושי גיטלס
פתחים: פ.א כוכב
התמונות מתוך ספר בתים של אורלי רובינזון, הוצאת מודן.
היכנסו לאתר הבית של אורלי רובינזון
