הדיירים/המעצבים: דני אבשלום (41), בוגר המחלקה לאמנות בבצלאל ולימודי קרמיקה אצל האומנית Delores Fortuna בשיקגו. כיום מעצב ומנהל אומנותי בהפקות קולנוע וסדרות טלוויזיה, עוסק ביצירת חללים ובניסוח שפה ויזואלית.
אביגיל אבשלום-דהן (40), בוגרת בית ספר לקולנוע ולטלוויזיה, סם שפיגל. כיום עורכת סרטים וסדרות טלוויזיה.
אביגיל: "פגשתי את דני לפני שש שנים בערך, באותם ימים הוא גר ביאכטה מפרשית בגודל 12 מטרים שעגנה בנמל יפו. דני שיפץ אותה והסב אותה מסירה מוזנחת לכלי שיט חזק שיכול להפליג בכל רחבי העולם. התאהבנו ודני הציע לי לעבור לגור איתו. לא יצאתי במחולות, כי קצת קשה לדחוס גרדרובה של בחורה תל אביבית לארון בגודל של לוקר בחדר כושר, אבל להפתעתי נהניתי מתקופת המגורים שלנו בספינת האהבה. במאי 2010, עם תינוק קטן בבטן, חתמנו על חוזה הרכישה של הדירה שלנו".
דיירים צעירים: תומר עוז (3) ויעל (6 חודשים)
עוד באתר לעיצוב הבית:
- הכירו: הטרנד שכבש את עולם עיצוב הבית
- מהנמל לעמק: הזוג שבנה בית מדהים מארבע מכולות
- הכל זה מלמטה: הבית המשגע של המעצבת בהוד השרון
הבית: דירת שלושה חדרים ברחוב יהודה הימית ביפו. המבנה שימש במקור לצרכי תעשייה, אבל מכיוון שמדובר בבניין באוהאוס משנות ה-30 הוא זכה להכלל בפרוייקט לשימור מטעם העירייה. ייחודו בחלל הפנימי הגדול (כ-100 מ"ר) ובתקרות הגבוהות.
"הבניין שימש בעברו כבית משרדים לצבא הבריטי", מספרים בני הזוג, "לאחר קום המדינה הפך למשרדי הבטחון ומשרד החקלאות. במהלך פרוייקט השימור, כשדני קפץ לביקור הוא נתקל בערימה עצומה של מרצפות מצוירות שחיכתה לפינוי לאשפה. היזם החליט לוותר עליהן וזו היתה הזדמנות פז עבורנו. ביקשנו אותן וקיבלנו, הרגשנו שזכינו בלוטו כי יכולנו לבחור ריצוף לדירה שלנו מבין כל הדוגמאות. אחרי שהתלהבנו, התברר שזה לא כל כך פשוט לביצוע, כי מתחת לכל מרצפת היתה דבוקה שכבת בטון, והיה צריך לשייף וללטש אותן לריבוע מושלם. במשך שבוע דני ניקה ומיין 2,500 מרצפות בעזרת פועל. לי היה פטור כי הייתי בהריון".
אבל אם חשבתם שבזאת הסתיים סיפור האהבה של הזוג עם האריחים, אתם טועים, המציאה הראשונה הייתה יריעת הפתיחה: "בשלב כלשהו, סוחר משוק הפשפשים עניין אותנו במרצפות מפירוק של מבנה בגליל. דני מיד נסע וגילה שם דוגמאות גיאומטריות מהממות. שוב פירקנו והובלנו וניקינו ומיינו, כלומר דני, כי אני עדיין הייתי בהריון.
"אחר כך ישבנו עם האדריכל והמעצב תומר ראובן, ותכננו את הריצוף ברחבי הבית. לאחר מכן ניגשנו לבית החרושת של מרצפות רחובות, וביחד עם הבעלים, יהודה, התאמנו את הגוון המדויק של המרצפות החלקות שיתאים לשטיחים המצוירים בכל חלל. בסופו של דבר הבית רוצף בשבעה שטיחי מרצפות מצוירות אותנטיות, רובן פורקו מהמבנה המקורי בתהליך השיפוץ, ושתיים שנוספו מהגליל.
"במשך שלוש השנים שנמשך השיפוץ ליקטנו את פריטי הריהוט שלנו, רובם ככולם פריטי וינטג' בתקציב נמוך, עם דגש על בתי מלאכה ישראלים כמו שומרת הזורע ונעמן לפיד. המטבח נבנה מפורמייקה בגווני ירוק וכתום, בסגנון של דירה ישראלית-עממית-עירונית."
פילוסופיית העיצוב של הבית: "בשנים הרבות שבהן אנו גרים ביפו, תמיד התחברנו לאדריכלות המיוחדת ובעיקר לשטיחי המרצפות המצוירות המעטרים מבנים רבים בעיר. שנינו מאד אוהבים פריטי וינטג', והיה ברור לנו שזה יהיה סגנון העיצוב.
"גם היאכטה, גם המרצפות וגם רוב הריהוט בדירה שלנו, יכולים להיכנס תחת הקטגוריה של גרוטאות וג'אנק, ויכלו בקלות להיזרק. במקום ללכת בדרך המהירה ולרכוש משהו חדש ועכשוי ואחיד, שלמען האמת גם לא יכולנו מבחינה תקציבית, העדפנו לחשוב מחוץ לקופסה והעזנו לשמר את הישן, והתוצאות מדברות בעד עצמן: הדירה משופעת בחומרים טבעיים ובאיכות הכי טובה שיש. מעבר לכך, ברמה האידיאולוגית, שנינו מאמינים בפשטות, צניעות ושורשיות. אנחנו מעריכים ואוהבים את העבר ורצינו לחבר אותו עם ההווה שלנו.
"רק אחרי שעשינו את הפעולה הזו של הפירוק והשימור, הבנו עד כמה מדובר במהלך לא שגרתי. רוב המרצפות המצוירות בארץ נזרקות או אפילו גרוע מכך, מדביקים עליהם גרניט פורצלן או פרקט, מה שהורס אותן לעד. כמה חבל למחוק את היופי הנדיר הזה ,שהוא חלק כה משמעותי בתרבות החומרית בארץ ואחת המלאכות העתיקות הנפוצות של המאה הקודמת. אלו מרצפות ששובצו כמעט בכל בניין ביפו, ת"א, חיפה וירושלים בין שנות העשרים לשנות השישים. האיכות שלהן טמונה בטכניקות מסורתיות ובעבודת יד מקצועית, וזה לצערנו כבר לא מתקיים היום.
"וכך, בעקבות השיפוץ של הדירה הקמנו עסק משפחתי, מקורי וייחודי. העסק שלנו הוא מרצפות מצוירות עתיקות, שמקורן בפירוק של מבנים בארץ ובעולם. הוא הוקם מתוך אהבה והערכה לתעשייה שלמה שפרחה כאן בארץ בעבר, אך התחלפה זה מכבר בייצור תעשייתי המוני. אנחנו מוקירים ומעריכים את התרבות החומרית שהתקיימה כאן בעבר ומאמינים שלא צריך למחוק אותה אלא להבריש ממנה את האבק ולנסות לשלב אותו עם ההווה".
מפלפלים צהובים לדירה ביפו
הסלון: "החלל שבו אנחנו מארחים, הוא מאד צבעוני ויחד עם זאת הרמוני. הצבעים של הריהוט מתחברים למרצפות ואפילו לפסיפס בשולחן, מכיוון שהכל בסופו של דבר מאותה משפחה של צבעי אדמה. מצד אחד חגיגה לעיניים ומצד שני האפקט הכללי נותן את אותו הטון. דני מצא את שתי הכורסאות במחיר מציאה של 300 שקלים (לשתיהן!). מדף הספרים התלוי הוא בעיצובו של תומר ראובן, מעצב מוכשר וחבר יקר שלנו. המדפים הם מפירוק של שידה ישנה והם נתלו בצורה חכמה. הכורסא שניצבת ליד מדף הספרים היא האהובה על דני, שהוא תולעת ספרים ותמיד קורא ארבעה חמישה ספרים במקביל. ליד הכורסה עומד גוף תאורה שדני הרכיב עבור הסדרה 'פלפלים צהובים'. אביגיל נוהגת להניק את יעל על הכורסא הצבעונית שממול, ותומר מנצל את יתר החלל כמגרש משחקים, דמיונות והדגמת יכולות רכיבה מופלאות".
המטבח: "ארונות המטבח מינימליסטים, מצופים פורמייקה בצבע ירקרק עם קונטור כתום בשוליים שנותן הילה ועומק למראה הכללי. את הידיות מצאנו בסלסילת קש אצל סוחר ותיק בשוק הפשפשים.
"האלמנט המרכזי במטבח הוא המדף התלוי, גם הוא בעיצובו של תומר ראובן. המדף עשוי מתכת מכופפת ותלוי על חוטי ברזל בשתי נקודות. העציץ, כמו כל העציצים שבבית - מתנה מאמא של דני. חיפוי הקרמיקה במטבח הגיע מפירוק של מטבח באחד הסטים שדני עיצב לסדרת טלוויזיה, והנברשות נקנו מחבר לעבודה, שהראה לדני גופי תאורה עתיקים שאמא שלו אספה במשך השנים. זו הייתה אהבה ממבט ראשון - קנינו שישה ב-1,000 שקלים".
פינת אוכל: "אנחנו משפחה שמאוד מאוד אוהבת לארח. רצינו שבבית שלנו יהיו שולחן גדול והרבה כיסאות להרבה אורחים. השולחן והכיסאות הם סט במצב חדש מתוצרת שומרת הזורע. כשמגיעים אורחים השולחן נפתח ונוספים לו כסאות שאנחנו מאחסנים במרפסת. כרקע לפינת האוכל הצבנו את מעמד התצוגה של מרצפות אבשלום, העסק המשפחתי שלנו, שמוסיף כאן חן וצבע".
ממה אתם הכי מרוצים בבית ומה בדיעבד הייתם משנים בבית: "ללא שום ספק, אנחנו הכי מרוצים משטיחי המרצפות המצוירות. במחשבה לאחור היינו צריכים לייצר מקומות אחסון נוספים".
הפנטזיה העיצובית שלכם: "היינו רוצים בעתיד לעצב ולגור בבית אבן עתיק בבית לחם הגלילית. אנחנו חולמים על בית מחומרים טבעיים, הרבה אבן ועץ, וכמה שפחות פלסטיק. לבית הזה תהיה חצר משק בה נוכל לגדל את מזונותינו – ירקות, פירות וצמחי תבלין, ולייצר לחם, גבינות וזיתים".
טיפ אחד הכי חשוב למי שמעצב בית: "אנחנו כמובן תומכים בשימוש בקיים. יש כל כך הרבה דברים מסביב שנזרקים ככה סתם, אנשים תמיד רוצים הכל חדש, ולא משקיעים מחשבה במה שישן – הוא פשוט נזרק וזה חבל. יש המון דברים יפים שעם קצת השקעה יוכלו להמשיך ולשמש אתכם בבית. כשאתם משפצים או מעצבים דירה, תחשבו איך לשלב את מה שכבר יש".
לעסק של דני ואביגיל, מרצפות אבשלום
הילה עפרי וסיון איינהורן, מעצבות פנים בעלות סטודיו לעיצוב H a n d S
לדף הפייסבוק של הילה וסיון
במדור הקודם: כשיש כזה מרכז לא פלא שהוא מרכז הבית
לכל הכתבות במדור "קופצים לביקור"