עיצוב פנים: בית קרקע בכרכור

הדיירת המעצבת: לבנה לירם (42), בוגרת מגמת אדריכלות ברופין.

"עסקתי בתחום במשך תקופה, אבל היה לי קשה עם העבודה השחורה, בעיקר שרטוט, לא הרגשתי שיש בזה יצירתיות. את הבן השני שלי ילדתי בבית מתוך בחירה. זו היתה חוויה מאוד טובה שלאחריה התחלתי ללמוד והפכתי דולה, מדריכת הכנה ללידה ומטפלת בשיאצו ודיקור, הכל מתוך רצון שכמה שיותר נשים יחוו לידות טובות. בתחילת הדרך לימדתי 'במרכז הישראלי לחינוך ללידה', ולפני חמש שנים פתחתי עם טלי קאופמן השותפה שלי בית ספר להכשרת דולות ומדריכות ללידה, 'בשבילה', בתל אביב.

לפני ארבע שנים התחלנו לבנות את הבית שלנו בכרכור, ולמרות שיש לי ניסיון נעזרתי באדריכלית לתכנון המבנה, כי לא עסקתי בזה המון שנים. אני התמקדתי בעיקר בעיצוב הפנים ודרך זה התאהבתי מחדש בתחום. אחרי שסיימנו את הבית פתאום חברים ביקשו עזרה ואז חברים של חברים, וככה זה רץ. כיום אני משלבת את הכל יחד - עדיין מטפלת, עדיין מנהלת את בית הספר ומכשירה נשות מקצוע, וגם מעצבת".

דיירים נוספים: רון, איש הייטק (46), אורי (15), מעיין (11), ושתי החתולות ליצ'י ושדו.

לבנה לירם (צילום: לבנה לירם) — יושבים, מקשקשים ומשחקים משחקי קופסה | צילום: לבנה לירם

לבנה לירם (צילום: נעה זני) — לבנה לירם. משלבת את הכל יחד | צילום: נעה זני

עוד באתר לעיצוב הבית:

מקשקשים ומשחקים משחקי קופסה בסלון

הבית: צמוד קרקע בכרכור, 180 מ"ר בשני מפלסים - למטה החלל הציבורי, חדר ההורים וחדרי העבודה, ולמעלה ממלכת הילדים. המשפחה מתגוררת בו כארבע שנים.

"כשנכנסים אלינו ישר רואים את המטבח ופינת האוכל. האדריכלית היתה נגד כי בדרך כלל שם מצטבר כל הבלגן, אבל אני נורא מסודרת. זה גם החלק בבית שבו מבשלים, אוכלים, עושים שיעורים ומנהלים שיחות עם הבנים המתבגרים.

"הסלון הופך להיות מרכז הבית בחורף, בגלל הקמין, ושם אנחנו יושבים, מקשקשים ומשחקים משחקי קופסה. מתישהו פרסמתי בפייסבוק שאני מחפשת כורסאות וינטג' משנות ה-60 ולא קיבלתי תגובות, ואז פתאום אחרי כמה חודשים מישהי פנתה ואמרה שזרוקות אצלה במרפסת שתיים כאלה, אז הקפצתי את רון באמצע הלילה להביא אותן מהרצליה, שיפצתי וריפדתי אותן מחדש בבד פרחוני והיום הן יושבות אצלנו בסלון. ליד הכורסאות יש שני שולחנות, אחד מצאתי בחניה של אמא של רון, השני נלקח ממרפסת של חברה, את שניהם שיפצתי והם משמשים אותנו.

"אנחנו רואים מעט טלוויזיה אבל קוראים הרבה ספרים, לכן החלל הציבורי של הבית נבנה סביב כוורת הספרים. הספרייה והקמין היו לי חשובים מאוד, ולא הייתי מוכנה לוותר על שני הדברים האלה בכל מחיר. לא מזמן צבעתי את הכוורת וגם הדבקתי טפט, אני מחדשת די הרבה. אני לא מפחדת מצבעים וממליצה לכולם כי צבע מוסיף המון, רק שימו לב שלצבעים יש תדרים: צהוב הוא צבע מעורר ולכן הוא מתאים יותר לחללים מרכזיים ולא לחדרי שינה לדוגמה".

לבנה לירם, פ. אוכל (צילום: לבנה לירם) — פינת האוכל. האדריכלית היתה נגד | צילום: לבנה לירם

גינת ירק עם ירקות עונתיים

"חדר השינה הוא המפלט שלנו, ומחוברת אליו גם אמבטיה ענקית. הוא ממוקם למטה בכוונה, היה חשוב לי שהחדר לא יהיה קרוב למדרגות או לדלת הכניסה כדי לא להפריע למנוחה שלנו, זו היתה המחשבה בשלב התכנון. לקירות בחרתי צבע תכלת מעושן שאני מאוד אוהבת, את הכיסא מצאתי בחניה של אמא של רון, צבעתי, ריפדתי ותפרתי את הכריות בהתאמה.

"בעיקרון יכולנו לבנות את הבית כחד קומתי, השטח הוא חצי דונם ויש מקום, אבל רצינו להשאיר הרבה מרחב גינתי ולכן הילדים הועלו לקומה השנייה. את הטיפול בגינה עשינו לגמרי בעצמנו, שתלנו עצים, הנחנו מרבדי דשא, שתלנו גינת ירק עם ירקות עונתיים, בחרנו בקפידה את זני הצמחים ואנחנו מטפלים בהם בעצמנו כי זו האדמה שלנו. הגינה מצד אחד מסודרת אבל יש בה משהו פראי. מיקמנו פינות ישיבה בשני מקומות כדי שבכל עונה ובכל שעה יהיה אפשר למצוא פינה מוצלת או שמשית.

"את החדרים של הבנים שיפצתי עם אחותי כשהם בילו שלושה ימים באילת. רצינו לעשות משהו כזה הרבה זמן, וכשהם חזרו חיכתה להם הפתעה.

"החדר עם הספה הצהובה הוא של אורי. אורי מאוד אמנותי, הוא מצייר ובונה והוא צריך מרחב עבודה ומדפי תצוגה. הים הוא חלק גדול מהחיים שלנו , ולכן בכל הבית חוזרים הרבה מוטיבים של ים, וכשתפרתי את הווילונות לחדר שלו חשבתי על מפרשים של ספינה. בחדר של מעיין פירקנו את הספרייה הקיימת והפכנו אותה לשולחן ומדפים תלויים, אני תמיד בעד לעבוד עם מה שיש ולמחזר, ואם עושים את זה נכון אז אפשר גם לחסוך בעלויות. למעיין היה חשוב להציג את הגביעים שהוא זכה בהם כגולש רוח. הוא בחר בעצמו את הבד לכריות בדוגמת קומיקס, ובכלל, החלום שלו זה טפט קומיקס על כל הקיר, ואולי באמת נעשה את זה יום אחד. בחדרים של שני הבנים תלויות מגירות שמצאנו והפכנו למדפונים תלויים, הבנים בעצמם בחרו את הצבעוניות והסגנון של הפרויקט הזה".

לבנה לירם, שינה גובה (צילום: לבנה לירם) — ממוקם למטה בכוונה כדי שלא יפריעו | צילום: לבנה לירם

לא מייצרת לפי תבנית

פילוסופיית העיצוב של הבית: "אני מאמינה בפרקטיות לצד יצירתיות - הבית צריך להיות קודם כל בית. ישhouse , שזה רק המבנה, ואחרי שנכנסים בו החמימות, הנוחות והנעימות הוא הופך ל-home.

"כשאני מעצבת חשוב לי להיפגש עם כל בני המשפחה ולשמוע מה כל אחד אוהב, ולעבוד עם החומרים שהם מביאים. רק ככה אפשר להגיע להעצמה אישית של החלל. הבתים שאני מעצבת משקפים את האנשים שגרים בהם ולא אותי, אני לא אוהבת לקבל החלטות בשביל לקוחות, אני לא מנחיתה עליהם את דעתי, ואני לא מייצרת לפי תבנית".

לבנה לירם, ילדים (צילום: לבנה לירם) — כשחזרו מאילת חיכתה להם הפתעה | צילום: לבנה לירם

לבנה לירם, עבודה (צילום: לבנה לירם) — צילום: לבנה לירם

ממה את מרוצה בעיצוב הבית שלך? "האווירה פה מאוד נינוחה ונעימה, אנשים שבאים תמיד אומרים שמשהו נרפה בהם כבר עם הכניסה. אני מניחה שזה קשור לצבעוניות ולשילובים, שהופכים את הכניסה, הסלון והמטבח למזמינים ומכילים".

מה היית משנה? "בסלון השארנו את התקרה גבוהה, כלומר יש חלל גבוה שחוצה ומחבר את שתי הקומות. בדיעבד, וכנראה שנעשה את זה בעתיד, נראה לי שננמיך את התקרה וניצור חלל פנאי לילדים למעלה. זה הגיוני גם מבחינה אקוסטית, כי אנחנו לא רוצים לשמוע למטה רעש מהחדרים שלהם".

לבנה לירם, כיסא (צילום: לבנה לירם) — הכיסא נמצא בחניה של הסבתא | צילום: לבנה לירם

לא להתחשב בטרנדים

מהי הפנטזיה העיצובית שלך? "מתחשק לי לקבל לידיים בית עם תקציב ענק ופשוט להתפרע. הייתי עושה משהו שקרוב לטבע ומחובר לטבע, למשל, אם המבנה נמצא בתוך חורש טבעי, הייתי מחברת את החוץ והפנים. חלק גדול מההשראה שלי הוא תמיד מהטבע, גם אצלנו בבית".

טיפ חשוב למעצבים חובבים: "אני ממליצה ללכת עם מה שאוהבים ולא להתחשב בטרנדים כי הם תמיד מתחלפים בסוף. הבתים היום נורא דומים, עוד בריקים ועוד בריקים, ובעוד כמה שנים זה יימאס על כולם. לכן חשוב לבחור מה שאוהבים ולא מה ש'הולך', אלא אם אתם יכולים להרשות לעצמכם להחליף עיצוב כל חמש שנים.

"באותו עניין, כדאי לא לקבל החלטות לפי מה שיש בבתים של חברים ושכנים, כי הבחירות שמתאימות להם לא בהכרח מתאימות לסגנון החיים שלכם, למרות שזה עלול להיראות כמו רעיון טוב, בסוף סתם מוציאים הרבה כסף על גחמה.

"דבר נוסף הוא שבית צריך להיות בית ולא מוזיאון. למשל, היו לי לקוחות עם שלושה ילדים שנורא רצו ספה לבנה בסלון, אבל שכנעתי אותם שזה לא פרקטי ביחס למצב המשפחתי שלהם וחבל על ההשקעה".