דיירי הבית: נטע (33), גיא (37), ואיה (3.5) לוינגר-ברבי
רקע כללי: "תמיד ידעתי שאעסוק בתחום העיצוב ובעיצוב פנים בפרט. התחום דיבר אלי כבר בגיל צעיר. הגעתי מבית שהאסתטיקה והחשיבה על הפרטים והפריטים הקטנים מאוד חשובה וניכרת לעין. אמא שלי דאגה כל הזמן לחדש ולהתחדש. לרענן את הבית תמיד ולשלב בין החדש לישן. תמיד דאגה לא למלא את המזוודות כאשר טסה לחו"ל כדי שתוכל להעמיס עליהן כל טוב של טקסטיל, כלי חרס ועוד אקססוריז אותנטיים מהמקום שבו ביקרה. את הלימודים המקצועיים עשיתי ב-HIT חולון וכבר שש שנים שאני עוסקת בתחום העיצוב".
עוד באתר לעיצוב הבית:
ארוחות ל-15 איש
על הבית: "שטח הבית הוא 40 מ"ר. צורתו מאורכת. הבית הוא בן 50 שנה לערך. עוד מימיה הראשונים של מגדיאל (היום שכונה גדולה ומרכזית בהוד השרון). הוא שייך לסבתא וסבא ז"ל של גיא בעלי, טובה ודוד. הבית הוא מבנה רכבת ועומד על שטח שבמהלך השנים הבאות כנראה יעבור פרויקט פינוי בינוי. סבתא וסבא של גיא, עולים מרומניה, היו אנשים מאוד צנועים וגרו בבית הזה (שהיה מתוכנן אחרת לחלוטין) עם בנם היחיד, איציק, אבא של גיא.
"הבית הוא בית קרקע. קירותיו גובלים עם בתים אחרים. כדי להגדיל את שטחו ולהתאים את החלל לצורכנו (אז, זוג סטודנטים צעירים, היום, אנשי קריירה והורים בתחילת דרכם), שינינו את מערך הבית ואת הסידור הפנימי שלו. המטבח החליף את חדר הרחצה ולהפך, נפתחה ויטרינה גדולה לכיוון הגינה, תקרת רביץ הוסרה וחשפה את קורות העץ, מה שאפשר לנו לבנות גלריה המשמשת כחדר שינה".
פילוסופיית העיצוב של הבית: "הרעיון מאחורי העיצוב היה לשמור על האותנטיות של מי שגר בבית בעבר ומי שגר כיום ולנצל באופן מקסימלי את שטח הדירה עד לסנטימטר האחרון. ליצור נישות שישמשו לארונות אחסון, שתהיה גישה קלה ולא מסורבלת בתוך דירה קטנה וארוכה שצורתה מאתגרת. נוסף לכך ביקשנו ליצור חללים נוחים ומעניינים. למעשה, הרהיטים הם שהגדירו את פונקציית החלל ולא קירות. כאשר תכננו את הבית, היינו סטודנטים ורצינו לחסוך כל אגורה, ולכן גיא ביצע את עבודת השיפוץ בעזרת חברים שמבינים דבר או שניים בבנייה. תכנון מחדש של אינסטלציה, חשמל, תאורה וכמובן נגרות. את המטבח בנה נגר. במטבח הקטן הזה יכולנו להכין ארוחות ל-15 איש.
"היה לי חשוב לתלות את גוף התאורה הכתום/חום שהיה שייך לסבתא ולסבא של גיא והיה תלוי בדירה הזו כאשר הם גרו בה, ובכלל להכניס קצת נפח היסטורי וקצת מהסיפור שלהם (היום קוראים לזה רטרו). אחותי מצאה שת כורסאות ברחוב ומיד העמיסה אותן על האוטו. גיא ואני שיפצנו אותן. שייפנו, צבענו. קניתי בד מאיקאה, ואיתו נסענו לרפד המקומי. מאוד שמחנו בתוצאה.
"מעבר לתכנון הפנים, אנחנו גם מאוד אוהבים אקססוריז. מראת עץ שצבועה בצבע זהב שקיבלתי בירושה מדוד מגרמניה. ארגז הצעצועים שהיה הארגז שלי כשהייתי ילדה והיום משמש כארגז תחפושות של בתנו איה. אוסף הקופסאות שלנו מכיל קופסאות מכל העולם וגם כאלה מהסופר הקרוב. פמוטים תלויים שהבאנו מטורקיה, שלטים מפח שהבאנו מארצות הברית, מראה וכוסות שהבאתי ממרוקו, כריות מגולף אנד קו, שטיח אפגני, שולחן מאיקאה, פמוט ממקסיקו, סלים מספרד, סרוויס מסבתא עוד ועוד".
בית שעובר תהפוכות כל הזמן
מה את הכי אוהבת בבית: "כל הבית מורכב מפינות חמד כאלה ואחרות. כל פינה קיבלה התייחסות ואהבה. שתי פינות אהובות עלי במיוחד בבית הן המטבח- שלמרות שהוא קטנצ'יק, הוא מכיל המון פריטים. בישלתי בו המון (בישול זה לא הצד החזק של גיא). ארוחות אינטימיות קטנות וגם ארוחות חג גדולות במיוחד. פינה נוספת אהובה מאוד היא הפינה שיצרנו עבור איה כאשר נולדה. למעשה זהו בית דינמי, שעובר תהפוכות כל הזמן עם כל שינוי שאנחנו עוברים. כשאיה נולדה, היינו צריכים להפוך את הבית מבית של סטודנטים לבית של משפחה. ולשם כך מיקמנו את ה"פינה של איה" בכניסה לחדר הרחצה. פינה מתוקה שבה מוקמה שידת ההחתלה שלה".
מה היית משנה בבית: "הייתי מגדילה אותו אם זה רק היה אפשרי. תוספת של חדר שינה אחד היתה מאפשרת לנו להישאר לגור בו ולהרחיב בו את המשפחה. מגורים בבית הזה מלווים בתחושה של חופשה תמידית. הרבה אורחים, חברים, משפחה ושמחה למרות אתגר הגודל. נאלצנו לעבור דירה בעקבות תוספת קטנה וחמודה למשפחה".
חלום להמשך: "החלומות שלי כמעצבת צנועים מאוד. אני נהנית מהעבודה שלי, נהנית ליצור והכי נהנית לקבל פידבקים חיוביים מהלקוחות, ולכן החלום הוא להמשיך לעשות את מה שאני אוהבת ולעסוק במה שאני טובה בו".
טיפים: "כמה טיפים שיכולים להועיל בתכנון חללים ולחללים קטנים בפרט:
לשחרר: באמת שאני טיפוס של אקססוריז ושל פריטים כאלו ואחרים, על אחת כמה וכמה אם יש סיפור שעומד מאחוריהם או אם הם בעלי ערך סנטימנטלי כזה או אחר. אך לא כל פריט ראוי לשמירה. מתנה שתקועות בארון או שמונחות בלי התייחסות ושבעל הבית בכלל לא יודע איך ומאיפה הגיעה אליו - זה סימן שאפשר ורצוי לשחרר אותה. אין צורך להעמיס ולתת מקום כבוד לכל פריט.
פינות מסתור: גילוי פינות מסתור או יצירתן הכרחי לתכנון חלל. אפשר לנצל את הפינות הללו לאחסון ארגזים נאים, קולב על רגל או אפילו לבנות נגרות המתאימה במידותיה. אפשר גם להבליט את הפינה ולתת לה נופח חדש ומרענן.
צבע רקע: אם יש הרבה אקססוריז ופריטים צבעוניים, רצוי שצבע הרקע יהיה אחיד ושקט. בבית הזה למשל צבעים רגועים - צבע עץ של הרצפה, אפור בהיר שעל הקיר, ומטבח ירקרק ופינת אוכל לבנה. הצבעוניות באה לידי ביטוי בטקסטיל ובשאר הפריטים.
חלוקה ויחס של חללים וחשיבותם: אם אוהבים לבשל והמטבח קטנטן, לפחות שיהיה דינמי ונוח. חשוב שהמטבח יספק פתרונות נוחים לבישול וכמובן גישה נוחה לכל הכלים, המצרכים והמכשור הנדרשים להכנת הארוחה.
רהיטים שיכולים לשנות פונקציה: בדירות קטנות חשוב לנצל כל סנטימטר, ולכן יש חשיבות רבה לבחירת הרהיטים. רצוי לבחור רהיטים שיכולים לשנות פונקציות בהתאם לסיטואציות שלנו בחיים. למשל, שידת הבגדים מאיקאה הפכה לשידת החתלה שמזרן נתפר למידותיה, ולאחר מכן לשידת בובות.
קחו מעצב פנים: היום זה כבר לא נחשב למותרות. קנייה או שיפוץ של דירה זה פרויקט גדול ורציני. הרבה אנשים לא יודעים מאיפה ובמה להתחיל. דבר מתערבב עם דבר, ניהול של לו"ז צפוף מול הילדים, העבודה והקבלן,ולכן מעבר לצד האמנותי והיצירתי יש צד קריטי בכל תהליך התכנון והעיצוב והוא היעילות, שבאה לידי ביטוי בהתמקדות, בחיסכון של זמן (שהרי זמן זה כסף), חיסכון עצום בתקציב, יעילות בבחירת החומרים הנכונים, יעילות בבחירת אנשי המקצוע, וכמובן אינדיבידואליות וייחודיות".
עיצוב פנים: נטע לוינגר
הילה עפרי וסיון איינהורן, מעצבות פנים בעלות סטודיו לעיצוב H a n d S
לדף הפייסבוק של הילה וסיון
במדור הקודם: הבית שמשקיף על הממלכה הקודמת
לכל המדורים של "קופצות לביקור"