הדיירים: אורנה ברקת 52, מתן 22, אלמוג 17
איך הגעתי לתחום: נולדתי בתל אביב ולמדתי מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב ועבדתי בהייטק משנת 1984 ועד 2001 בחברות רבות בתפקידים מגוונים. משך שנים ארוכות עבדתי כמתכנתת מחשבים בלי לדמיין שבתוך תוכי מסתתרת מעצבת פנים. לפני שש שנים הבנתי את הייעוד שלי וחיי השתנו. כמו בסיפורים הכי טובים, זה קרה לגמרי במקרה – לאחר ששיפצתי את ביתי, שמתי לב שזה מקצוע שמתאים לי. וכשהתחלתי לעבוד ראיתי שהוא גם מורכב יותר ממה שחשבתי. אני אוהבת את האתגר שהוא טומן בחובו ומגיעה ממקום של שליחות. עיצוב טוב משרה אנרגיה טובה והנאה ומכניס שמחה לחיים.
בתחילת שנות התשעים עברתי לגור ביפן לשנתיים במסגרת עבודתו של בעלי לשעבר. מצאתי את עצמי בטוקיו עם תינוק בן שלושה חודשים. למדתי שם קליגרפיה, ציירתי תמונות וסידור פרחים יפני (איקבנה).
מהמגורים ביפן הבאתי איתי את היכולת לראות את ה"ספייס", את המרווחים ולא רק את ה"יש". לדוגמה, מעצים יבשים ופרח או שניים אפשר לעשות סידור פרחים תלת ממדי ומדהים שמתכתב עם החלל ואי אפשר להגיע לתוצאה זו מזר פרחים המורכב מ-20 פרחים יקרים ככל שיהיו.
בחמש השנים האחרונות אני מתרכזת בעיצוב פנים אותו למדתי ב-ברזין שוהם וגם עשיתי 2 קורסים של הום סטייליניג ואופיס סטייליניג וקורס פאנג-שוואי. אני אוהבת לעשות הכל- גם בתים וגם משרדים אבל המשרדים מוציאים ממני יותר. אני אוהבת להיות מעורבת בתהליך המעבר ויצירת מקום עבודה שעושה לאנשים טוב וגורם לאנשים להגיע בחיוך ולתת יותר מעצמם. הקו העיצובי שלי הוא קודם כל פונקציונלי. אבל כל תכנון אפשר לעשות גם מעניין ולהוסיף קצת דרמה. בשנים האחרונות עיצבתי את המשרדים לעיתון ה "ג'רוזלם פוסט" בתל אביב ובירושלים לצד עיצוב משרדים לחברות היי-טק. מלבד עיסוקי כמעצבת פנים, אני גם חברת הנהלה במוזיאון העיצוב בחולון.
עוד בערוץ לעיצוב הבית:
המעצב הצעיר השקיע 20 אלף שקלים בדירתו השכורה. תראו איך יצא
מים ושעשועים: 14 פארקי המים היפים בעולם
שתזכו לשנה הבאה: 20 נרות יומולדת מקוריים במיוחד
על הבית: הבית נבנה מהתחלה על שטח אדמה גדול במושב רמות השבים. במקור היה עליו בית קטן שנבנה כשהוקם הישוב. שטח הבית 360 מ"ר. הבית עצמו נבנה בארבעה מפלסים של חצי קומה, אבל בעצם רובו בנוי במפלס הכניסה ורק חדרי הבנים וחדר המשפחה לא נמצאים במפלס זה. טביעת האצבע שלי נמצאת על כל אבן וכל פריט או בחירה בבית, כשלמעשה לא היה לי עם מי להתייעץ. היום, זה עושה לי טוב כי אני אוהבת ושלמה עם הבחירות שלי. הייתי צריכה תוך כדי לעצב דברים שממש לא למדתי לעשות כמו תאורה או פרטי מרפסת וקונסטרוקציות מורכבות.
פילוסופית העיצוב שלי: רציתי בית שלא יהיה מנוכר לסביבה. שיהיה מרווח אבל חם ומזמין. שיהיו בו אנרגיות טובות ומשרות שמחה ושתהיה בו גם קצת דרמה. והאמת שממש לא ידעתי מה זה אומר ואיך עושים את זה. בתהליך ההתגבשות, הייתי פחות או יותר לבד. אני מחליטה מהר אבל אם אני לא שלמה עם ההחלטה אני לא מוותרת ומחפשת את התשובה. תמונות מהאינטרנט עזרו לי רבות וגם קורס ההום סטייליניג שעשיתי. כחלק מפרויקט הגמר בקורס, הכנתי מצגת של איך הבית יראה גם מבחינת סגנון, צבעים, רצפה ועוד והתוצאה הסופית די דומה. היו לי הרבה לבטים גם אחרי שהמצגת הסתיימה, כי הבחירה מאוד מגוונת וגם לא היה לי הרבה ניסיון אבל הצלחתי להגיע לתוצאה די מושלמת מבחינת ההתאמה למטרה שהצבתי לעצמי ובכלל.
את ההשראה לקונספט האדריכלי שאבתי מבית אחר במושב שתוכנן על ידי יונתן מונג'ק. חברתי לאדריכל המוכשר עדי זכאי שהיה מוכן לתת לי לעשות את הבית עם עזרה שלו ונתן לי חופש פעולה מלא. המפקח אלישע יעקובי ראוי לציון מיוחד משום שעזר לי לבחור בעלי מקצוע טובים ונעימים ונתן מנשמתו להצלחת הפרויקט בהרבה סבלנות. כדי להתגבר על הטופוגרפיה, הציע אדריכל הנוף, שי הלוי, לעשות נחל מאבנים שיאפשר למים לזרום החוצה בימי גשם. אני בחרתי באבני בזלת שזו השפעה מהתקופה שגרתי ביפן.
הנוף הינו חלק מהחלל הציבורי של הבית וחלונות גדולים נמצאים בכל החזית הצפונית של הבית. הבריכה נמצאת מרוחקת מהבית וקצת נחבאת מהסיבה שרציתי שהיא תיטמע בשטח ולא תבלוט.
השטח הציבורי של הבית כולל מבואה, סלון עם אח עצים, שני חדרי עבודה, מטבח מרווח ומזווה. לצד האח בסלון יש בר מוחבא כי לא הצלחתי למצוא מקום לשים בר עם ויטרינה. מהסלון מאחורי המדרגות יש פטיו בסגנון יפני שרואים אותו מהשירותים ומהקלחת של הסוויטה. זה עושה לי כף כל הזמן.
אנשים שנכנסים לבית ממש מתאהבים בו. יושבים ולא רוצים ללכת. היה לי מאוד חשוב שהבית יהיה כזה. יש בו צבעוניות נעימה שזורמת מהתמונה שבסלון לכורסא המחודשת משנות ה-50, דרך כסאות האוכל הצבעוניים שבמטבח ועד הטפטים בחדרי הרחצה. יש בבית אקלקטיות נעימה. במקום שיש ריהוט מודרני יש מנורת קריסטל ולהיפך. הייתה לי זכות לרהט את הבית מהתחלה ועד הסוף. התגרשתי באותה שנה ויכולתי לבחור הכל לפי טעמי. הבית הוא בית משפחתי, שיכול בקלות לארח הרבה אנשים, כי לזה הייתי רגילה. הכנסתי בסוף גם קצת וילונות בשביל האווירה וכמה יצירות אומנות בשביל הנשמה.
היה לי חשוב שחדרי הרחצה יהיו מעניינים. בכל חדרי הרחצה, במזווה ובחדר השינה יש טפטים ולא קרמיקה. באזורים הרטובים נצבעו הקירות בצבע שמן. הרצפה עשויה מגרניט פורצלן עם רובה צבעונית. למעט חדר הרחצה שלי, כל חדרי הרחצה הם בריצוף גרניט פורצלן מחורץ, וסתימה של רובה צבעונית. התוצאה היא רצפה ללא חיתוכים של אריחים. לקירות האמבטיות בחרתי חמישה טפטים שונים בצבעים של חרדל/חמרה. כשהגיעו הטפטים נתתי לכל ילד לבחור מה הוא אוהב. בכל חדרי הרחצה הטפט מגיע עד גובה של 1.20 ומסתיים בפס גימור צבוע באפור. כששטח הטפט לא גדול אפשר להתפרע יותר.
אני מאמינה שתאורה הינה מרכיב חשוב בבית. חשוב שתהיה גמישות לתאורת אירוח וסתם יום שלא יהיה ממש חשוך. בכל חדרי השינה יש תאורת אווירה אדומה שאני ממליצה להכניס בכל בית שאני עושה. היה חשוב לי שהתאורה תהיה חסכונית. הכנסתי בבית גופים יצוקים מגבס שבהם פסי לד שקועים. רוב המנורות הם בצבע פליז וגם הברזים בקומת הכניסה. גופי התאורה שעשו עבורי בחנות התאורה ברגמן ברשפון. הם גם יפים וגם חסכוניים. היום הם מוכרים את הפסים שאני עיצבתי לאחרים.
המיטות מביתילי. כשהרבה מריהוט נעשה על ידי נגר פרטי. חלק מהריהוט ומהמנורות הבאתי מחול מחברה בשם FLAMANT שמצאתי שם מגוון טוב של ריהוט בסגנון המתאים וגם תאורה וריהוט גינה. זה חסך לי הרבה הסתובבות וכסף. את ריהוט הסלון קניתי בקסטיאל As-Is.
מה את הכי אוהבת בבית: היצירה של אפרת פלג שהינה בעצם מראה שיש בה תבליט עץ שהוא בעצם מחצית מהאותיות W H Y וכשמסכלים יש השתקפות של החלל ושל המילה WHY. את פינת האוכל עם הכיסאות הצבעוניים ואת המטבח עם האי הירוק והחלונות הענקיים. ואני אוהבת במיוחד את שירותי הסוויטה ואת המקלחון שהפטיו נשקף מחלונם.
מה היית משנה בבית: כלום. באמת. אני אוהבת הכל. ומה שלא אז שיניתי. לדוגמה כשנכנסתי החלונות באמבטיה היו חלביים ולא ראו מהם את הפטיו אז החלפתי את הזכוכית איפה שהיה אפשר.
חלום להמשך: החלום שלי הוא שאנשים יבינו שכדאי להם להשקיע בשביל לקבל יותר. מבחינתי זו שליחות. לקוחות שיהיו מוכנים להעז ולקחת סיכון בעיצוב כי בלי זה אי אפשר להצליח. להיות מוכנים להשקיע חלק מהתקציב על סטייליניג ואומנות.
טיפים: לעשות סדר ולהיפטר מדברים מיותרים.
הילה עפרי וסיון איינהורן, מעצבות פנים בעלות סטודיו לעיצוב H a n d S, לדף הפייסבוק של הילה וסיון
במדור הקודם: "אני הייתי הלקוחה הראשונה שלי" - בית המעצבת בנופית
לכל המדורים של "קופצות לביקור"