פרשת בחוקותיי היא הפרשה העשירית והאחרונה של ספר ויקרא. באופן סימלי, בספר שבו ניתנים המון חוקים ומצוות יש עשר פרשות, כמו עשרת הדיברות (בכלל, בתורה יש עניין של מספרים מסוימים שחוזרים על עצמם ולא בכדי).

הפרשה נפתחת בנאום מרשים ובו מצהיר אלוהים מהם כל הברכות, השפע והשלום בהם יזכו בני ישראל באם ילכו בחוקים, ישמרו את המצוות ויעשו אתם.

"אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְו‍ֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם" (ויקרא כ"ו, א').

שכר מכובד לכל הדעות ושלל ברכות לעם ההולך בדרכי אלוהים, שומר ועושה. אף שהכל נפתח בשלב זה על דרך החיוב, בהמשך הנאום משתנה.

לא מפתיע שתיאוריות רבות מעודדות אותנו גם כיום להתחיל במשוב חיובי. להתייחס אל הטוב בדברים או באדם שמולנו, לפני שמתעסקים ברע.

על מטרות והגשמתן, שפע והשגתו

כשיש לנו דרך ואנחנו הולכים בה, תורה ומתודולוגיה להצלחה עליה אנו שומרים ולפיה אנו פועלים, רוב הסיכויים שנזכה להצלחה, ברכה ושפע. ליבול מבורך ופירות טובים. אך מה קורה אם אנחנו לא עושים מה שצריך או לא מאמינים?

בפרשת בחוקותיי ניתנת גם לזה התשובה:

"וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַֽעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כָּל־הַמִּצְוֹ֖ת הָאֵֽלֶּה:.. אַף־אֲנִ֞י אֶֽעֱשֶׂה־זֹּ֣את לָכֶ֗ם" (ויקרא כ"ו, י"ד-ט"ו)

כן, ממש כמו בחיים. אם לא עושים מה שצריך הדברים מסתבכים. אלוהים ממטיר עונשים, סנקציות ושלל פעולות על עם שלא נשאר נאמן לו.

ומה לגבי המטרות, השאיפות והרצונות שלנו בחיים? אותו הדבר. אם לא נתמיד, אם נפר את מה שצריך להיעשות, אם ננטוש את האמונה או נסטה מהדרך – נתרחק מהשגת המטרות שלנו.

אני תמיד אומרת לאימהות שאני פוגשת שיזכרו: אנחנו בני אדם, לא מלאכים. סביר להניח שתהיינה לנו מעידות. לילדים אני מסבירה שכולנו טועים, כולנו סוטים מהדרך לפעמים. וכן, לפעמים זה עולה לנו ביוקר, לפעמים פחות, אבל אלה החיים.

הברית הנצחית והאפשרות לתקן

בסיום נאום התוכחה והעונשים, אנחנו זוכים לאמירה עוצמתית מאין-כמותה שמעניקה המון שקט. אלוהים מצהיר שהוא תמיד זוכר את בריתו והוא לעולם לא ימחה ולא יכלה את העם. כן, אף על פי כן ולמרות הכול, אלוהים אוהב אותנו.

"וְאַף גַּם־זֹאת בִּֽהְיוֹתָ֞ם בְּאֶ֣רֶץ אֹֽיְבֵיהֶ֗ם לֹֽא־מְאַסְתִּ֤ים וְלֹֽא־גְעַלְתִּים֙ לְכַלֹּתָ֔ם" (ויקרא כ"ו, מ"ד)

כלומר, גם כשאנחנו סוטים מהדרך, נופלים, חווים קשיים ואתגרים, אלוהים מקיים ברית איתנו, ומאפשר לנו תמיד לתקן ולחזור לדרך המלך, לארץ המובטחת שלנו.

אם בצלמו נבראנו, והוא יכול למחול ולשמור על בריתו איתנו, גם אנחנו יכולים למחול למי שפגע בנו או עשה לנו רע ולעזור לו לחזור למוטב.

מה הקשר בין ל"ג בעומר לפרשת בחוקותיי?

יש אומרים של"ג בעומר נחגג בעקבות מאורעות שקרו: הפסקת המגיפה בקרב תלמידי רבי עקיבא וניצחון מרד בר כוכבא. שניהם מסמלים את הפסקת מנהגי האבלות הנהוגים בספירת העומר. שני המאורעות מזכירים לנו שאלוהים תמיד שומר עלינו וזוכר את בריתו.

את המדורות אנו נוהגים להדליק בעקבות הלפידים שנישאו לציון יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, הרשב"י, לו מיוחסת כתיבת ספר הזוהר הקדוש. עוד מצב סמלי בו יום פטירת צדיק נחשב יום הילולה ומאורע חיובי בפני עצמו.

לחזור לדרך הנכונה

לסיום, אני רוצה לתת לכם טיפ קטן מעולם ההתפתחות האישית וה-NLP:

יהיו לנו קשיים והתמודדויות, נפילות ויציאה מ"הדרך הנכונה", מעידות באמונה ועוד. בעיניי, אחד הדברים החשובים ביותר שבונים את החוסן האמיתי שלנו בחיים הוא לזכור שאנחנו בני אדם, לקבל את זה ולחזור כמה שיותר מהר לדרך הנכונה. כל פעם קצת יותר מהר.

איך עושים זאת? כנראה בשילוב של החלטה, כלים נכונים, ליווי אישי כלשהו, קורס מעצים, כל אחד ודרכו הוא. וכמובן, לזכור שיש לנו אבא בשמיים, אלוהים שתמיד כאן, בברית עולם.