המון בלבול נסוב סביב חג שבועות, שרבים אימצו כחג של מוצרי חלב, פסטות, עוגות גבינה, ותו לא. אבל שבועות הוא הרבה יותר מכך. זהו חג של יבול האדמה, יום ציון לרגע המכונן ביותר בהיסטוריה של העם ואירוע בו כל אחד מאיתנו יכול למצוא רוחניות וברכה גדולה.

מדוע קוראים לחג "שבועות" ומה חוגגים?

אין מקום טוב יותר להתחיל בו מאשר משם החג "שבועות" – שמציין את שבעת השבועות של ספירת העומר - מהיום שאחרי חג פסח הראשון שהינו ראשית הקציר - ולמשך 49 ימים. ביום ה-50 חל חג שבועות. לחג שבועות יש משמעות חקלאית מפורשת מהתורה, ולכן הפך להיות גם חגיגה לטבע ולעבודת האדמה אותם מציינים כיום גם בטקסי ביכורים מודרניים.

למה מכנים את שבועות חג הביכורים ומהם ביכורי קציר חטים?

חג השבועות הוא אחד משלושת הרגלים, מועד בו היו עולים בני-ישראל אל בית המקדש בירושלים. מראשית הקציר (בפסח), עם ישראל היה מביא לבית המקדש ביכורי קציר שעורים במידת נפח של "עומר". רק בשבועות ניתן היה להקריב את מנחת "שתי הלחם" מקציר חיטים, כלומר מחיטה, וכן ביכורים מפירות הארץ.

"וְחַ֤ג שָׁבֻעֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לְךָ֔ בִּכּוּרֵ֖י קְצִ֣יר חִטִּ֑ים" (שמות, פרק ל"ד, פסוק כ"ב).

מה הקשר של חג שבועות למעמד הר סיני?

חג שבועות הוא גם חג מתן תורה, על פי המסורת ביום זה בסיוון נערך מעמד הר סיני וכריתת הברית בין אלוהים לבני ישראל. החג מציין את הרגע המכונן שבו מתגלה אלוהים, נותן לבני ישראל את התורה ומצווה להם את עשרת הדיברות היישר מפיו.

מהם מנהגי שבועות ומדוע אוכלים בחג מוצרי חלב?

אכילת מוצרי חלב איננה מצווה של חג שבועות. מדובר במנהג שהחל ככל הנראה ביהדות צרפת ואשכנז של שלהי ימי הביניים והפך לנפוץ בישראל. למנהג ניתנו הסברים שונים, הבולט שבהם הוא שעל פי חז"ל, מאכלי חלב ודבש נמשלו לתורה: "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים, פרק ד', פסוק י"א).

מנהג "מלחמות המים", לעומת זאת, מגיע מיהודי צפון אפריקה ומקורו במדרש בו נמשלה התורה למים, ולזכר טל התחיה שהיה יורד על בני ישראל בהר סיני, יום מתן תורה.

בחג שבועות נהוג לקרוא במגילת רות, משום שסיפור המגילה התרחש במועד קציר החיטים וכן בשל הסמליות של רות, גיורת מואביה וסבתא רבתא של דוד המלך, שקיבלה על עצמה את התורה.

מהו תיקון ליל שבועות?

בליל חג שבועות נוהגים להישאר ערים עד עלות השחר וללמוד בתורה - ספר הספרים שאיחד את כולנו. תיקון ליל שבועות מוזכר לראשונה בספר הזוהר. המנהג הונהג תחילה בצפת של המאה ה-16 על ידי חוגי המקובלים של רבי יוסף קארו, מחבר "שולחן ערוך", ורבי שלמה אלקבץ, והתפשט בהמשך בכל התפוצות.

מה צריך "לתקן" בתיקון ליל שבועות?

על פי חלק מהפירושים, התיקון הוא על חטאם של בני ישראל שלא התעוררו בזמן למתן התורה ומשה היה צריך לעבור ביניהם ולעורר אותם.

למילה "תיקון" ישנם פירושים נוספים. בתרגום מארמית תיקון הוא קישוט, ומי שאומרים את התיקון הם השושבינים המקשטים את הכלה-התורה. יש גם מי שממשילים את נשמות עם ישראל לכלה, אשר מתקדשת עם החתן, הלא הוא אלוהים, ויחד הם כורתים ברית נישואין.

לתיקון, מלשון התקנה, יש גם פירוש של הכנה לקראת שימוש, ובמקרה שלנו, הכנה לקראת קבלת התורה.

מה מיוחד בתיקון ליל שבועות?

על פי המקובלים, בחג השבועות יורד אור לעולם הדומה לאור שירד בעת מתן תורה, ולכן כל אדם יכול לזכות ממנו בעת הלימוד.

ללימוד התורה בליל שבועות מייחסים סגולות רוחניות גדולות, והסברה היא שיש בכוחו להשפיע על איכות הלימוד במהלך כל השנה שאחריה.

על פי האר"י הקדוש, ההבטחה של ליל התיקון אף גדולה יותר: "אדם שיושב ועוסק בתורה כל הלילה, לא מתנמנם לרגע ולא מדבר דיבורים בטלים - מובטח לו שישלים שנתו ולא ימות באותה שנה". סנוסף, בזוהר נכתב: "כל אלו שמתקנים התיקון בלילה הזאת ושמחים בו, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזיכרונות, והקדוש ברוך הוא מברך אותם בשבעים ברכות וכתרים של עולם העליון".

איך משתתפים בתיקון ליל שבועות?

אינכם חייבים ללכת לבית הכנסת כדי להשתתף בתיקון ליל שבועות. ערבי תיקון מתקיימים מדי שנה בשלל מקומות ברחבי הארץ. כל אחד יכול לקרוא בסידור מיוחד לשבועות הכולל התחלות וסיומים של פרקי התורה (וכן טקסטים מהמשנה, התלמוד, המדרשים וספרי הקבלה) ולהיחשב כאילו למד את התורה כולה. גם מי שאינם בקיאים בקריאה, מוזמנים בלילה זה לפתוח את הספר העתיק בעולם ולהרגיש מחוברים אליו באופן בלתי אמצעי. שימו לב שעיקר החוויה היא רוחנית ולא אינטלקטואלית.

כמאמר ה"חזון איש": "וכל הלבבות דורשים ה', ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוונו ליבם לשמים. והעיקר הגדול הוא שלא לזלזל אחד במנהגו של חברו".