בשנים האחרונות הצמחונות והטבעונות הפכו מתחום שמעניין אנשים מעטים לסוגייה פורצת גבולות, במיוחד בישראל שבה אחוז הטבעונים הוא מהגבוהים בעולם. למרות זאת, היהדות עצמה אינה מזוהה עם צמחונות. תפיסת העולם המתנגדת לאכילת בשר כאידיאולוגיה נקשרת בדרך כלל לחוגים חילונים וליברלים, אף שכיום הדור הצעיר במגזר הדתי הרבה יותר מודע לנושא ומוכן לאמץ אותו כדרך חיים. עם זאת, במקורות היהודים ישנה התייחסות נרחבת לצמחונות ואף השקפה של "צמחונות יהודית".

ההבדל בין ציווי להיתר

אדם הראשון, שחי בגן עדן, הורשה לאכול אך ורק מפירות הגן, ולא בעלי חיים. ההיתר לאכול בעלי חיים הופיע בתקופת נוח ובניו לאחר המבול, ומאוחר יותר לבני ישראל במדבר.

הסיבות, בין היתר, הן צורך תזונתי, משום שבשר מכיל מרכיבים תזונתיים חשובים כמו חלבון וויטמינים, וגם צורך מוסרי – לצמצם את יצר ההריגה והטרף של בני האדם, ולכוונו לבעלי חיים ולא לבני האנוש הסובבים אותם. יש מי שרצו לומר שהעובדה שנוח ובניו היו הראשונים שקיבלו היתר לאכול בעלי חיים, אולי מצביעה על כך שהאישור ניתן רק למי שהינם בדרגת "צדיקים גמורים". כלומר, לא מדובר בהיתר גורף לכולם. 

כשבוחנים את כל הטיעונים המצדיקים אכילת בשר, נגיע למסקנה שחלקם אינם תקפים בימינו. הצורך התזונתי לרוב איננו קיים - למעשה, תזונה צמחונית נקשרת לא פעם לבריאות משופרת (אף שהדעות חלוקות בקשר לכך). בנוסף, רמת המוסריות והרגישות האנושית נמצאת בעלייה, ורובנו איננו בדרגה של "צדיקים גמורים". ומעבר לכך, באותם ימים לא הייתה תעשיית בשר כל כך נרחבת, עם כל המשמעויות שכרוכות בכך מבחינת צער בעלי חיים ונזק לבני האדם ולכדור הארץ.

התורה דורשת הקרבת קורבנות ודנה בדיני כשרות

אם הזכרנו תפיסה מורכבת, אי אפשר להתעלם מכך שהמקרא מלא בתיאורים של קורבנות מן החי. במקרים רבים, קיום אורח חיים יהודי כרוך בשחיטה ואכילה של בשר. למשל, הפעילות המרכזית בבית המקדש הייתה הקרבת קורבנות שרובם נאכלו על ידי הכוהנים או על ידי בני ישראל. יש מצווה לאכול בשר בשבת וחג, וגם בליל הסדר אנחנו מניחים זרוע וביצה בקערת הסדר וישנה חובה לאכול מקורבן החג.

צמצום אכילת בשר ולא הימנעות

אז איך מיישבים בין שתי התפיסות? נראה כי אכילת בשר במשורה מתאימה יותר ליהדות, ומתיישבת עם העובדה שאין לנו כעת בית מקדש בו צריך להקריב קורבנות. גם הביטוי" אין שמחה אלא בבשר ויין", שנאמר בתלמוד, מתייחס בעיקר לחג ולשבת. האר"י הקדוש ורבי יצחק קארו, מחבר ספר ההלכה "שולחן ערוך", שניהם ראו באכילת בשר דבר שיש להפחית ממנו ולמקד אותו רק בזמנים מיוחדים.

זה לא הכול: מאמר מכונן של הרב קוק בשם "חזון הצמחונות והשלום" תומך בצמחונות ודן בה לעומק. הרב קוק קובע שלבעלי החיים נגרם עוול בכך שהם נדרשים לספק את צרכיהם של בני האדם, ומתחבר לרעיון לפיו באכילת בשר יש משום תאווה המעוררת חוסר נחת. לכן התורה קבעה מצוות מסוימות, כמו "כיסוי הדם" – החובה לכסות את הדם לאחר השחיטה, כאילו אנו אומרים שיש בכך משהו לא לגיטימי שצריך להסתיר. הדגש איננו רק על אכילת בשר, אלא גם על תוצרים מן החי. החלב נתפס כרכוש בעל החיים ונטילתו היא בבחינת גזל. דיני הכשרות והאיסור של אכילת ובישול חלב עם בשר, "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ'", באו למנוע את הגזל הכפול של הרכוש עם הנפש של בעל החיים, וכדי ליצור אצלנו מודעות שלילית כלפי העניין.

יחד עם זאת, כאשר בעלי החיים נאכלים בקדושה ומועלים כקורבן, זהו חלק מתהליך התפתחות תרבותי, מוסרי ורוחני של בני האדם. אם תרצו, אכילת בשר היא "התרומה" של בעלי החיים לקידמה.

אך נראה שהנקודה המעניינת ביותר בדבריו היא שהאידיאולוגיה הצמחונית עלולה להביא את האדם למקום של יוהרה, לתחושה מדומה של מוסריות ולכלי להשקטת המצפון. הדאגה והחמלה לבעלי חיים עלולה להשכיח ממנו ערכים כמו חמלה לבני האדם. קל יותר להרגיש מוסרי כלפי מי שיש לך עליונות עליו – כמו בעלי חיים, מאשר למי שהוא באותה דרגה כמו שלך. בהיסטוריה ישנן דוגמאות לקבוצות שאחזו באידיאולוגיה הצמחונית ולא היו רחומות כלל כלפי בני אדם, ביניהם היהודים.

איסור צער בעלי חיים

בהקשר זה, כדאי גם לציין את הוויכוח סביב השחיטה היהודית. אף שיש מי שטוענים שהיא איננה מסבה סבל עודף לחיה ביחס לשחיטות אחרות, העובדה כי היא קשה לעיכול מבחינה רגשית עשויה להצביע על כך שגם צריכת הבשר צריכה להיות בהשאלה "קשה לעיכול" ומשהו שאין לעשות כלאחר יד. העובדה שהרוב המוחלט של אנשים לא נתקל בשחיטת בעלי חיים ביומיום, לא מסירה מאיתנו את האחריות כלפיהם.  

לסיכום, הגישה היהודית אומרת שצמחונות לא יכולה לעמוד כאידיאולוגיה בפני עצמה, והיא חלק ממכלול ערכים חשובים שנקשרים זה בזה ויש לאזן ביניהם. תפיסת העולם הצמחונית איננה אמורה להעניק לנו תחושת עליונות מוסרית, אלא אחריות מוסרית.

היהדות רואה במציאות שבה לא אוכלים בשר כמצב מתוקן, אך אנחנו עדיין לא במדרגה הזאת. לכן, אכילת בשר מותרת כעת, אך היא איננה מצווה או הכרח. אם אתם בוחרים בצמחונות, עשו זאת מהמניעים הנכונים.