איפה בחיים שלכם היה רגע של "הגיעו מים עד נפש"? רגע שיא בו לא הסכמתם יותר להמשיך באותה דרך. יציאת מצרים היא חוויה עוצמתית ומשמעותית מאוד לעם שלם אך יש לה גם הקשרים לחיים של כל אדם ואינדיבידואל.

מה זה אומר לצאת ממצרים?

לא פעם אנו מדברים בסמליות על יציאת מצרים כאקט של יציאה מהמצרים שלנו - המקום הצר שקיים בתוכנו. ביהדות אנו מתייחסים לשלושת רבדים: מחשבה, דיבור ומעשה. איך נוכל לשחרר ולצאת, ולו קצת, מהמיצר של המחשבה שלנו וכיצד הדיבור והמעשה יכולים לעזור לנו בכך.

מחשבה: כאן הכל מתחיל

המחשבות שלנו מעלות אצלנו רגש, שמוביל למילים, לדיבורים ואז למעשים. אם למשל נחשוב שבן.ת הזוג שלנו אוהבים אותנו, זה יעלה בנו רגש של אהבה או שמחה ופעולה של הבעת אהבה. אבל, זה עובד גם לכיוון השני.

המחשבות שמתרוצצות במוחנו יכולות גם לצמצם אותנו הרבה פעמים ולעורר בנו רגשות קשים ושליליים – אף לגבי עצמנו. למשל, מחשבות כמו: אתה לא יכול, לא תצליח או אתה לא מספיק טוב. כולנו חווינו מחשבות כאלה במהלך בחיים. השאלה היא, מה עושים?

בשלב ראשון כדאי לעצור ולהבין שזו רק מחשבה. מחשבה צרה ומגבילה מאוד. עוד אנרגיה.

בשלב שני אנחנו בודקים כמה כוח אנחנו נותנים למחשבה הזו והאם היא מייצגת את "האמת".

בשלב שלישי אנחנו מבצעים את הבחירה המודעת לצאת מהמצרים של המחשבה הזו. לשחרר אותה ולהתנתק מהמגבלה. לא, זה לא תמיד קל. וכן, זה דורש אימון. אבל זה אפשרי.

האם הייתם בוחרים לצאת ממצרים לו ניתנה לכם האפשרות?

ביציאת מצרים יש המון פסיכולוגיה. אלוהים מוכיח לעם פעם אחר פעם כמה הוא החזק מכל, כמה הוא טוב ומיטיב וכמה הוא רוצה להוציא אותם מעבדות לחירות. זה נראה לנו מובן מאליו שהעם כולו ירצה לצאת מעבדות לחירות, מי הרי יסרב להצעה שכזאת, אבל המציאות, מסתבר, שונה מאוד.

לפי חלק מהפרשנויות, רק כ-20% מעם ישראל יצאו ממצרים. רק 20% היו אמיצים מספיק להאמין בכל לבם ונפשם שאכן אפשר לצאת לחופשי. הנתון הזה נשמע לנו לא הגיוני, אבל כמו שאנחנו חווים קושי להשתחרר ממחשבות מגבילות ומורידות, כך גם עם ישראל אז, שעבר ייסורים איומים וקשים שבעתיים.

האם אנחנו מוכנים לשנות את המחשבות שלנו?

עם יד על הלב, כמה פעמים עולות בכם מחשבות מורידות, מחלישות ומגבילות? אני יכולה לשתף שמחשבות כאלה פוגשות אותי כל יום. בחלק מהמקרים אני משנה אותן מהר ובמקרים אחרים זה לא כל כך קל. דרושה עבודת מודעות וגם הבנה וחמלה שאנחנו אנושיים.

המורה הרוחנית ימימה אומרת שפסח = פה סח. משמע, מה שהפה שלנו סח. ולכן, למילים יש כוח גדול והן משתלבות גם עם המחשבות וגם עם המעשים.

הנה כמה כלים לשימוש בדיבורים ומעשים לעזרתנו. הם יוכלו גם לעזור לילדים שלנו אם נבחר ללמד אותם את הכלים השימושיים.

לצאת ממחשבות מצרות

  • כשעולה מחשבה מורידה, מיד אימרו בקול מילה טובה: אהבה, שמחה, אושר, ברכה, הצלחה, בריאות, שפע, חיבוק.
  • למילה הוסיפו צליל מצחיק, מבודח, אפילו חחחח יכול לעבוד. פשוט נסו לצחוק על זה.
  • קומו ושנו את הפיזיולוגיה שלכם – הזדקפו, היו בתנועה, תנו חיבוק לעצמכם.
  • אם יש לידכם מישהו אהוב, תנו לו חיבוק, נשיקה, חיוך או מילה טובה.
  •  צאו מעצמכם וחפשו למי אתם יכולים לעזור וכיצד תוכלו להרבות בטוב במעגלים הקטנים והגדולים בחייכם.
  • ביחרו את המילה האחת שלכם, התנועה, הפעולה, הצליל המגוחך – ותחזרו עליה או עליו כמה פעמים. כך תעגנו אותה. 

"זכר ליציאת מצריים כי בנו בחרת"

לא סתם יציאת מצרים מוזכרת כאמור בכל ערב שישי בבתים רבים. בין אתם אם שומרים שבת או לא. ולא משנה אם אתם אוהבים לקיים ארוחת שישי עם קידוש לשם המסורת, בשביל הילדים, או בשם הניצוץ היהודי שקיים בכל אחד ואחת מאיתנו. יציאת מצרים היא תזכורת לכל אחד ואחת מאיתנו. אלוהים הוציא אותנו ממצרים אז, ויכול לסייע לנו לצאת ממצרים הפרטי שלנו בכל יום ויום.