הכירו את הגברת הראשונה של ירושלים

שר האוצר של ירושלים חובש כיסוי ראש. כלומר, חובשת. את המזוודה עם הדולרים – התפקיד הכי גברי ברשויות מקומיות – מחזיקה בעיר הנצח דווקא אישה. חגית משה נולדה בבאר שבע ומאז שנישאה לאיציק והפכה ירושלמית, נשאבה לפעילות ציבורית בעיר הבירה.

"יש להם מזל שהם נולדו לתוך העיר הזאת"

כך אומרת משה, אם כי מבחינת ילדיה הזכות הזאת באה עם חובה. כשאימא שלך אשת ציבור היא פחות בבית: "תמיד עבדתי קשה ואף פעם לא הגעתי הביתה בארבע אחר הצהריים. התפקידים שלי תמיד היו תובעניים, ולשמחתי המשפחה מכילה את זה וכולם מרגישים שותפים".

חגית עם העזר כנגדה, איציק | צילום: יחסי ציבור

הגדול שלך בן 23, הקטנה בת 8. בשכונה דתית הם בטח היו היחידים בצהרון.

"זה שונה בנוף שלנו אבל יש התגייסות. לא הייתי מצליחה בלי בעלי שתמיד זמין לכול ותמיד שומר על הבית. תראי, אני רואה את האחיות והמשפחה ותמיד יש ייסורי מצפון אבל לא נפלתי לענייני המצפון האלה. כשאת יודעת מה את רוצה לעשות, הסביבה תומכת ומתגבשת למען המטרה יחד איתך. הילדים קיבלו המון בזכות זה שהם מאוד מעורבים. כולם מנהלים קטנים בבתי הספר ובתנועות הנוער, כל אחד מאוד משמעותי בתחום שלו. יש גם צד חיובי בלהתעסק בצורכי ציבור".

600 שקלים בשנה הנחות בארנונה

תיק הכספים הוא כאמור מרכזי בחשיבותו. כל התקציבים וכל המאבקים על הפניית המשאבים עוברים דרך משה. אם העירייה רוצה לעשות תב"ע למקום חדש היא תאשר את המימון, אם רוצים להקים כיתות גן היא תחדד את סדרי העדיפויות. בהפגנות הגדולות שלוו בהשבתות דרמטיות לפני חודשים אחדים, לקחה משה חלק פעיל לצד ראש העיריה ניר ברקת, מאבק שזיכה את העירייה במענק ממשלתי של 700 מיליון שקלים – הצלחה יוצאת דופן. בעיני משה זה המובן מאליו: " לכל עיר מגיע מענק קיזוז שזו נגזרת של ארנונה ותשלומים שמקבלים מול צרכים של כל עיר. יש נוסחה ברורה של מענקי איזון. ירושלים עיר בירה ודווקא לה אין מענק איזון! תחשבי מה זה עיר של 850 אלף תושבים. זו העיר עם הכי הרבה תושבים חרדים בארץ והכי הרבה תושבים ערבים. העיר שקלטה את מספר העולים הגדול ביותר.

צילום: חדשות 2

"אנחנו נותנים 600 מיליון ש"ח בשנה הנחות ארנונה. לכל העמותות והאברכים והערבים שעל פי חוק אנחנו מחויבים לתת. זה משאיר אותנו בלי כסף לגידול הטבעי של העיר – בלי כסף למבני ציבור ולפני העיר. לכן המענק היה הכרחי".

יש רושם שזאת עירייה מאוד פוליטית

"ירושלים מאוד גדולה ופוליטית אבל ההחלטות שמתקבלות הן מקצועיות. העיר עצמה מאתגרת ומגוונת הרבה יותר מערים אחרות. יש חרדים ושמאל וימין וצעירים. אולי בעיר אחרת יש פחות קוטביות אז יש פחות התעסקות, אך על הכול מנצח הדרג המקצועי".

היית חברת מועצה בתקופה פרשיות הולילנד?

"לא. ברוך השם לא, עבדתי אז בעירייה אבל לא בדרג הפוליטי. הסיפור של הולילנד גרם נזק גדול מאוד לעובדי העירייה. בסך הכול עובדים כאן אנשים קשה מאוד, וימי חקירות הולילנד הדביקו לכולנו תדמית של מושחתים, לא נאמנים וקומבינטורים. וזה כל כך לא נכון. פרשיית הולילנד הוציאה לנו שם רע".

צילום: חדשות 2

קשה לשכוח את זה כשהמבנה עדיין מתנוסס

"אני חושבת שגם אם המגדל היה שטוח העבירות שם היו נחקקות בזיכרוננו. הסיפור הוא לא הגובה שצורם, אלא השחיתות עצמה. האופן המרתיח שבו התקבלו החלטות. צריך להמשיך לנהוג ביד קשה עם כל אחד שהתעסק בפרשייה. אני מקווה שיזכרו באותה חדות גם את הדברים הטובים שעושים בעיר".

אני פה בגלל בעלי

"התחלנו את הפעילות הפוליטית כשהתחתנו. בעלי היה מאוד פעיל בתחומי חברה ונוער ובמשך הרבה שנים הייתי עוזרת של חברי מועצה. הייתי כל הזמן ליד הפוליטיקה והתעסקתי מבחינה מקצועית בתחום החינוך. זה היה לידי קרוב מאוד, לא חשבתי לקפוץ למים. אני האישה הראשונה בתפקיד".

ולא מקנאים בך?

"לא פשוט לחלק מהגברים לעכל את זה אבל אני שם ואני עושה את העבודה טוב. החרדים במועצה, באחת מישיבות הכספים הראשונות, אמרו ביניהם: 'הנה גברת תאצ'ר שלנו'. גם גברים מעריכים נשים חזקות שלא מתביישות להתחיל יוזמות, לקדם תהליכים ולהתעקש על הערכים שלהן. סך הכול אני זוכה לשיתוף פעולה מכולם".

שני סמלים ירושלמים בתמונה אחת... | יח``צ: שרון עזרן, mako יהדות

מהי התגובה הכי מוזרה שקיבלת?

"של אימא שלי. כשסיפרתי לה שאני הולכת להיות מחזיקת תיק הכספים היא אמרה: 'תגידי, ניר ברקת בדק את חשבון הבנק שלך? את בכלל מבינה במספרים?'.
"אני לא באה מתחום של מספרים אלא מתחום החינוך, ואני לוקחת את התחום הזה צעד אחד קדימה. כי גם כסף יש מאחוריו סיפור ומשמעות ואני מסתכלת גם לאן הולך הכסף. בשבילי זה לא רק מספרים. יש גזבר ויש צוות גדול של כלכלנים שעושים את העבודה המספרית. אני בעיקר רואה את מה שמעבר, וזה הערך המוסף שיש לנשים. גם בשאלות שאני שואלת וגם בדברים שאני רוצה להשפיע עליהם.
"גם אם התפקיד גברי, אנחנו בתור נשים עושות הכול אחרת. אולי אם נשים היו שרות ביטחון החיים כאן היו שונים. יש פחות אגו ופחות כוחניות, ההתנהלות לא מצ'ואיסטית. כששואלים אותי שאלות אני בוחנת דברים כפשוטם בלי מניעים אישיים. את התפקיד של הכספים הפכתי לאנושי מאוד".