השמיעה הינה תהליך בו הצליל נע דרך אוזניו של התינוק עד שמגיע אל המוח השמיעתי לצורך פענוח, פירוש והבנה. במידה והמוח אינו מקבל או מקבל חלקית את הגירוי השמיעתי מתרחש תהליך שנקרא "חסך שמיעתי", שעלול לעכב את התפתחות הדיבור, השפה, היכולות התפיסתיות, התקשורתיות והחברתיות-רגשיות.
השנים הראשונות בחיי התינוק הינן משמעותיות וקריטיות ביותר להתפתחות הכישורים התקשורתיים הראשוניים, התפתחות השפה והדיבור. לכן, ישנה חשיבות עצומה לאבחון וטיפול מוקדם בירידה בשמיעה כבר בחודשים הראשוניים לחיי התינוק, כך שההתערבות המוקדמת מעניקה את ההזדמנות לתינוק לממש את מלוא הפוטנציאל ההתפתחותי שלו.
ככל שהאבחון מוקדם - כך סיכויי ההצלחה של הטיפול עולים
לירידת שמיעה שאינה מאובחנת או מטופלת ישנן השלכות על ההתפתחות בתחומים רבים: תקשורת, שפה ודיבור, התפתחות חברתית רגשית ולמידה. לירידת שמיעה ישנה השפעה משמעותית על התפתחות השפה והדיבור שכן הילדים מחקים את השפה והדיבור מהסביבה ובכך מפתחים כישורי שפה ודיבור. ירידת שמיעה עלולה להשפיע גם כן על ההתפתחות החברתית תקשורתית, ילד עם ירידת שמיעה עלול להיות מעורב פחות בסיטואציות חברתיות ומשחקים משותפים הדורשים שיח רב משתתפים ובעקבות כך עלול לפתח קשיים רגשיים והתנהגותיים. יתר על כן, החסך השמיעתי מונע מהילד ללמוד באופן ספונטני תוך האזנה חופשית דבר שעלול לפגוע ביכולת הלימודית שלו.
מחקרים מעידים כי ככל שהאבחון והטיפול בירידה בשמיעה מוקדמים יותר (לפני גיל 6 חודשים), כך גדלים הסיכויים להצלחת השיקום ולכך שהילד יוכל להתגבר על ההשלכות של ירידת השמיעה ויתפתח בקצב הדומה לבני גילו בעלי שמיעה תקינה, מאחר ובחודשים הראשוניים הפלסטיות המוחית נמצאת בשיאה.
מהם הסימנים המחשידים לקיום ירידה בשמיעה ושמצדיקים לנקוט את הצעדים הראשוניים בהליך האבחון השמיעתי?
- התינוק אינו מגיב לצלילים ורעשים בסביבה
- התינוק אינו מגיב לרעשים חזקים או פתאומיים (תגובות של בהלה, מצמוץ וכו')
- התינוק אינו מראה תגובות של חיפוש מקור הקול סביב גיל שישה חודשים
- התינוק אינו מתנסה בהפקת צלילים ואינו מרבה להשתמש בקולו סביב גיל 9-10 חודשים
- התינוק אינו מפתח יכולות שפתיות בהתאם למצופה מגילו
אחד מהסימנים או יותר כן קיימים אצל תינוקכם. מה עושים?
השלב הראשון הוא לפנות אל רופא הילדים או רופא אף אוזן גרון ולספר לו על חששותיכם וחשדותיכם. הרופא עשוי לבדוק את אוזניו של התינוק ולהמליץ על בדיקת שמיעה.
התינוק אובחן עם ירידת שמיעה. מה הצעד הבא?
אם התינוק אובחן עם ירידה בשמיעה המחייבת התערבות, מומלץ לפנות בהקדם למרכז המתמחה בשיקום ילדים עם ירידה בשמיעה בכדי להתחיל בתהליך השיקומי. זכרו כי שיקום מוקדם ככל האפשר מאפשר לילד כבד שמיעה להנות מחיים מלאים צלילים, דיבור, שירה, מוזיקה ולממש את מלוא הפוטנציאל שלו.
מטרת ההתערבות הטיפולית המוקדמת הינה לפתח ולהעצים את היכולות התפיסתיות, התקשורתיות שפתיות של הילד. אופן השיקום משתנה בהתאם לפרופיל התפקודי הספציפי של הילד ולכן, הוא אינו אחיד עבור כל הילדים אלא מותאם אישית עבור כל ילד.
כיום, ניכרת התקדמות עצומה בטכנולוגיות השיקומיות. קיימים עזרים שמיעתיים כגון: מכשירי שמיעה המגבירים את הצלילים ומאפשרים תפיסה שמיעתית טובה יותר וכך התינוק מפצה על הירידה בשמיעה. בנוסף למכשירי שמיעה, קיימים עזרי שמיעה המושתלים כירורגית, אשר מוצעים במקרים בהם מכשיר שמיעה אינו יעיל מספיק. אסטרטגיות נוספות כגון שימוש בשפת סימנים וקריאת דיבור עשויות אף הן לסייע לילד לחיות עם הירידה בשמיעה, להתגבר ולהתמודד עם השלכותיה כבדות המשקל.
זכרו כי גם לכם כהורים ישנו תפקיד חיוני בהליך השיקומי. היו מודעים לזכותכם המלאה להיות שותפים בהליך השיקומי כבר מהשלבים הראשוניים, להיות שותפים בבחירת האפשרות השיקומית ולהיות מעורבים בקבלת ההחלטות בנוגע לשיקום תינוקכם. יש לכם את כל הזכות לקבל מידע, הדרכה, תמיכה ומעורבות מלאה בתוכנית הטיפולית, מטרות הטיפול ודרכי ההתערבות.
לסיכום, מעבודתי ומניסיוני הקליני עם ילדים כבדי שמיעה, גילוי מוקדם זהו המפתח. גילוי מוקדם של ירידה בשמיעה מאפשר התערבות מוקדמת לפני גיל ששה חודשים, אשר עשויה להביא להצלחות מרביות של ילדים כבדי שמיעה, לשפר את איכות חייהם ולגרום להם להיות פעילים ושותפים בחברה בעתיד.
הכותבת היא קלינאית תקשורת במכבי שירותי בריאות מחוז צפון.