"זה בטח לא יפתיע אף הורה שבתור מטפלת כבר 18 שנה יצא לי לראות לא מעט טנטרומים", מספרת נאני שארז, מטפלת מנוסה, מאמנת הורים ומומחית לטיפול בילדים. "אבל בדרך גם למדתי דבר חשוב: אמנם לפעמים ההתפרצויות האלה הן בלתי נמנעות, אבל הן ממש לא חייבות להסלים ולגרום לכולם כל כך הרבה לחץ וכעס. במהלך השנים, למדתי כמה שיטות בדוקות שעזרו לכם לעצור את הטנטרום כשהוא מגיע, ואפילו לעצור אותו עוד לפני שהוא מתפרץ", כותבת שארז ואנחנו הבאנו לפניכם את עיקרי הדברים:
למדו את שפת הנחמה של הילדים שלכם
"כשהילדים שלנו מתוסכלים מאוד או נאבקים ברגשות עוצמתיים אחרים, חשוב מאוד שנדע להעניק להם אהבה או נחמה - אבל לא כל הילדים רוצים לקבל נחמה באותה צורה: חלקם זקוקים נואשות לחיבוק טוב, בעוד שאחרים לא ירצו בכלל שיגעו בהם כשהם בעיצומו של התקף זעם. המפתח הוא להבין את מה שאני מכנה 'שפת הנחמה' של ילדיכם. בדומה לרעיון חמש שפות האהבה (שמגיעות בצורות שונות כמו מילות חיבה, זמן איכות, מגע פיזי ומתנות), זיהוי התגובה הכי מרגיעה עבור ילדיכם יכולה לעשות את כל ההבדל, כי כך תוכלו לנחם אותם מיד בצורה שהם מבינים".
"פעם טיפלתי בילד קטן שמאוד אהב לשחק בלגו, אבל כשהדברים לא הלכו חלק, הוא היה כועס ונהיה מתוסכל מאוד. ניסיתי להיות חיובית ולעודד אותו לנסות שוב, אבל זה לא עבד. מהר מאוד הבנתי ששפת הנחמה שלו היא מגע פיזי. אז הנחתי את הידיים על הכתפיים שלו ואמרתי משהו כמו: "אני מבינה שאתה מנסה ומשתדל מאוד, עשית עבודה ממש טובה, אתה רוצה שאני אעזור לך עכשיו?". מיד יכולתי להרגיש איך המתח פשוט עוזב את הגוף שלו, וראיתי בבירור שזה עוזר לו להירגע ולחזור לעצמו. כדי להבין את שפת הנחמה של ילדיכם, נסו לנחם אותם בדרכים שונות. הדרך הכי טובה ללמוד היא בעזרת ניסוי וטעייה".
ניתוב מחדש ותחושת עצמאות
"בינינו, אפשר לראות טנטרום מתבשל אצל הילדים ממרחק של קילומטר: ההתנשפויות, המתח בגוף שלהם, הפנים האדומות המכווצות. לעצור את הטנטרום עוד לפני שהוא מתחיל זאת כמובן האפשרות הכי טובה - אבל חשוב לעשות את זה בעדינות. השיטה שאני הכי אוהבת היא ניתוב מחדש - כלומר, פשוט להעביר את תשומת הלב שלהם לפעילות אחרת. זאת אסטרטגיה של הסחת דעת - הרעיון הוא שהם כל כך יישאבו פנימה, שהם ישכחו את מה שהרגיז אותם".
"הדרך הכי טובה לעשות את זה היא להציע לילדים את האפשרות לבחור. זה מעניק להם תחושת עצמאות ומעצים אותם, ומקטין את הסיכוי שהם שוב יגיעו למצב של תסכול או אפילו טנטרום. כדי לא לבלבל אותם, מומלץ להציג בפניהם רק שתי אפשרויות: "אנחנו יכולים לאפות עוגות, או שאנחנו יכולים ללכת לשחק בגינה".
סופרים עד עשר, נושמים והכל בסדר
"לפעמים, עוד לפני שהספקתם לשים לב בכלל, הילדים כבר עמוק בתוך הטנטרום, וחלון ההזדמנויות שלכם לנתב את תשומת הלב שלהם מחדש כבר נעלם. ברגעים כאלו חשוב לזכור שלכעוס ולהיכנס לתסכול בעצמכם זה הדבר הכי גרוע שאתם יכולים לעשות - למרות שזאת תגובה מובנת לחלוטין. אם תצעקו או תנזפו בהם, זה רק יחמיר את המצב. לעומת זאת, אם תמשלו ברגשות שלכם ותישארו רגועים ככל האפשר, תוכלו לשנות את האווירה. לילדים יש יכולת הסתגלות יוצאת דופן, וכשאתם מציגים התנהגות שונה משלהם, אתם מראים להם בעצם שגם להם יש אפשרות אחרת".
"לאחר מכן, נסו להביא אותם לקחת דוגמה מההתנהגות שלכם. כדי לעשות את זה, בקשו מהם לספור ביחד איתכם לאט עד עשר, או להגיד ביחד את אותיות האלפבית, תוך כדי שאתם לוקחים נשימות גדולות ועמוקות בין כל המספרים או האותיות. גם אם הם מתפרעים ומשתוללים - הישארו רגועים: ספרו לאט-לאט, ונשמו פנימה והחוצה. לעתים קרובות הילדים מצטרפים אליי בספירה בשלב מסוים, ולפעמים הם פשוט מטפסים על הברכיים שלי לחיבוק. כך או כך, ברגע שתיקחו שליטה על מצב הרוח, תצליחו להרגיע אותם. השמירה שלכם על קור רוח משדרת לילדים גם שהם לא עשו שום דבר רע בכך שהם התרגזו - הם פשוט נאבקים ברגשות עוצמתיים שהם עדיין לא יודעים איך להתמודד איתם".