לאחר שבקמפיין הבחירות האחרון מפלגת הליכוד הבטיחה לבוחריה חינוך חינם מגיל אפס עד 3, בשבוע האחרון אושרה בממשלה תוכנית צנועה יותר לחינוך חינם מגיל שנתיים. מה זה בעצם אומר? אם זה נשמע לחלקינו כאילו בספטמבר הבא נוכל לרשום את הילדים לגן ציבורי בחינם, המציאות רחוקה מכך.

"מדובר בהשקעה תקציבית עצומה והמשמעות היא בנייה של המון גני ילדים ציבוריים. מאיזה כסף?", תוהה פרופ' יזהר אופלטקה, מומחה למנהל ולמדיניות חינוך בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב, "מדובר בהוצאה תקציבית לבינוי, גיוס גננות בשכר וכבר היום יש מחסור בגננות ובסייעות בסקטור הציבורי כשהעיריות לא מצליחות למלא את המכסות של. מאיפה הן יגיעו? המשמעות היא בעצם להוריד את איכות הצוות". 

כרגע, שר החינוך יואב קיש ביקש מהדרג המקצועי במשרדו לבנות מספר מודלים שיאפשרו ליישם את התוכנית. אחת האפשרויות היא מימון באמצעות ואוצ'רים, במסגרתה הורים יוכלו לממש תקציב שיקבלו במוסד לפי רצונם. אפשרות אחרת היא העברת סכומי כסף לרשויות המקומיות או למנהלי המעונות.

"החלטה יפה שתיגמר בוועדה"

עד שיבחר המודל, כבר ניתן לאתר מספר אתגרים מרכזיים. ההערכות הן שייקחו שנים ארוכות עד שיבנו מספיק גנים, וגם אם ימצא תקציב והבנייה תושלם, עדיין לא ייפתר משבר כוח האדם בתחום. כיום, בלמ״ס מדווחים של-31% מהילדים בגילאי 3-0 אין מסגרת, ויותר מ־40% מהילדים בגילאי 3-0 נמצאים במסגרות פרטיות. ״אין כוח אדם, אין כסף לבינוי ובשטח צריך להוסיף עוד 20 אחוז לפחות של גני ילדים בכל עיר. זה ייקח לפחות כמה שנים. זה לא קורה בבום אחד. עם המצב הכלכלי המדרדר, מאיפה ימצאו תקציב? העלות היא במיליארדים. איך ימצאו כוח אדם איכותי?״, אומר פרופ׳ אופלטקה.

"עם המצב הכלכלי המדרדר, מאיפה ימצאו תקציב? העלות היא במיליארדים. איך ימצאו כוח אדם איכותי?"

פרופ' יזהר אופלטקה

לדבריו, הדבר כנראה ייטיב בעיקר עם הציבור החרדי. ״עם קצב הילודה הגבוה, כנראה שהציבור החילוני והדתי לאומי ימשיכו לשלם, והורים חרדים וחלק מהמסורתיים הם אלו שישלמו פחות. אין איך לממש את כל ההבטחות לציבור הכללי. על החוסר בשטחי גנים יוכלו להתגבר במהירות רק בחינוך החרדי, משום ששם יש יכולות היערכות מהירה באמצעות לימודים בקרוואנים או בכיתות שנשכרות על ידי עמותות. בחינוך הממלכתי אני לא רואה הורים שיהיה מוכנים שהילדים ילמדו בקרוואנים, במחסנים או בדירות פרטיות וייקח זמן רב לבנות גנים מסודרים. העיריות יגידו שהן לא עומדות בזה. זו פשוט עוד דרך לתת לחרדים תקציבים ציבוריים על חשבון כל השאר".

פרופ׳ אופלטקה התנדב בעיריית גבעתיים כמחזיק תיק החינוך בזמן שהסבסוד עבר מגילאי 4 ו-5 לגיל 3, והוא זוכר היטב עד כמה האתגרים לא פשוטים. "המעבר להוראה בגיל 3 לקח כמה שנים והוא חייב את העיריות לבנות אין סוף גני ילדים, כשחלקן שילשו את המספר. העיריות נאלצו לבנות מבנים ציבוריים רבים״, הוא נזכר ואומר, "להוריד עוד שנה זה לא דבר שקורה ברגע, זה אומר לבנות עוד גני ילדים ובמקומות רבים אין מקום, כמו בגוש דן. המשמעות של לבנות עוד ועוד גנים היא למעשה לבנות לגובה".  

לסיכום, עם כל ההבטחות השאפתניות, הוא לא רואה היתכנות ממשית ליישומן. "זו החלטה יפה שתגמר בוועדה ואולי תסייע לחרדים. הציבור הכללי לא יראה בזה הרבה", הוא מדגיש.