פחד הוא רגש טבעי ומולד, יש לו משמעות הישרדותית של שימור עצמי ואנחנו זקוקים לרמת חרדה מסוימת על מנת לבצע ולתפקד. ניתן לראות ביטויים טבעיים של פחד אצל תינוקות מגיל מאוד צעיר, מה שמעיד על הבנה של מקור סיכון.
לאורך ההתפתחות בגיל הרך ניתן לראות שינויים טבעיים ברמות החרדה, כאשר חרדה עשויה להיות מוגברת בעת שינויים חיצוניים בסביבה או שינויים פנימיים בהתפתחות. הביטויים ההתנהגותיים משתנים בין ילדים ועשויים לבוא לידי ביטוי למשל בהיצמדות מוגברת, קושי מפרידה, קושי להירדם או יקיצות מרובות, שינויים באכילה, שינויים בהרגלי הגמילה ועוד. בנוסף לכך, בתקופות מסוימות מתפתחות בגיל הרך חרדות נורמטיביות מובחנות, המעידות בין היתר גם על התפתחות קוגניטיבית, למשל בתחומי הבנה ותפיסה.
-
חרדת זרים
חרדת זרים הוא מאורע התפתחותי צפוי, שבדרך כלל מתרחש בגיל 7-9 חודשים, עוצמתו המלאה היא כחודש לאחר הופעתו. לחרדת זרים יש ערך הישרדותי משמעותי - הבחנה בין המטפלים העיקריים לאחרים. ישנה שונות רבה בין התינוקות בהתפתחות חרדת זרים, ונצפו הבדלים אינדיבידואלים רבים ותגובות שונות של התינוקות הקטנים לזרים. הפחד מזרים יתבטא למשל בהיצמדות מוגברת להורה, בכי מוגבר, שינויים בשינה ובאכילה ובפרט לנוכחות זרים, או לדמויות שרואים בתדירות נמוכה.
השונות עשויה לנבוע בעיקר בשל הבדלי טמפרמנט בין הילדים, אך היא תיתכן גם מהיעדר חשיפה או במאפיינים בקשרים עם הסביבה. להבדיל מחרדת נטישה, פחד מזרים מופיע מוקדם יותר בהתפתחות וגם בא לידי ביטוי בנוכחות ההורה. אם חוויתם אצל תינוקכם שינויים בהתנהגות בזמן זה דעו שזה חולף עם הזמן ותפקיד ההורה הוא לספק נוכחות בטוחה ומרגיעה ככל הניתן וללמד בהתנהגותכם במי לתת אמון וממי להימנע.
- פחד מפרידה
פחד זה מבטא חשש של התינוק שאין מי שיטפל בו ויענה לו בזמן סביר שניתן לשאת. פחד זה הופך מוגבר סביב גילי 8-10 חודשים, כמו גם לקראת גיל שנתיים. חשוב לדעת שהשונות בין תינוקות בנקודות שונות בהתפתחות אדירה. בניגוד לפרויד שטען שזהו פחד נוירוטי שאין לו בסיס במציאות, בולבי, מייסד תיאוריית ההתקשרות, טען כי החרדה מאובדן ההורה היא מאוד תפקודית בראייה הישרדותית. - פחד מפגיעה בגוף
פעוטות פוחדים לאבד חלקים מגופם. כבר מגיל מאוד צעיר, נראה למשל קושי בגזירת ציפורניים, גזירת שיערות ואפילו בתהליך הגמילה יתכן קושי, למשל כי הפעוט חווה את הקקי כחלק מגופו שנעלם ונשטף. בנים צעירים יתכן שיפתחו פחד שאין להם פין או לאבדו. בנים לעתים משווים למי יש מה- ההשוואות הם גם הדרך שלהם לקבל הגיון של מה הוא הגוף. פחד מפגיעה בגוף הוא לגיטימי ויש להתייחס אליו ולתת לו מקום ורצוי ללמד את ילדינו אודות גופם ושמירה על גופם מגיל צעיר. - פחד מפני אובדן אהבת ההורה
פחד זה הופך להיות פחד מרכזי לקראת סוף השנה השנייה לחיים ובמהלך השנה השלישית. ילדים מפחדים לא בלבד לאבד את הנוכחות הפיזית של ההורה, אלא גם מפחדים לאבד את האישור של ההורה. כאשר המודעות של הילד הצעיר לרגשות עולה, לאחר התפתחות רגשות מורכבים הוא נעשה רגיש ביחס לרגש של כעס (כעס של ההורה וכעס שלו עצמו), והאם כעס יוביל לנטישה ולאובדן. הפעוט אינו מסוגל לתפוס שניתן לחוות אהבה וכעס באותו הזמן, וכתוצאה מכך הוא חושש שההורה לא אוהב אותו בזמן שהוא כועס עליו. האינטגרציה בין רגשות חיוביים לשליליים והיישוב הפנימי עם האמביוולנטיות מתרחש בהדרגה מאמצע השנה השנייה לחיים ועד השנים הרביעית והחמישית. ביטויים של כך ניתן לראות בתחושות אשמה ובושה מוגברים ואמירות המקשרות בין כעס להיעדר אהבה. יש לזכור שגם כעס הוא רגש טבעי ולתת גם לו מקום לביטוי שאינו פוגע באחר. גם כשאנחנו ההורים כועסים רצוי להזכיר לאחר מכן שאנחנו תמיד אוהבים ולזכור זאת בעצמנו כשילדינו כועסים וטרם מסוגלים לתפוס את מורכבות החוויה.
כאשר הילד חש פחד או חרדה בכל גיל הוא זקוק לדמות מטפלת מווסתת, שתעניק ביטחון, תיתן פשר מותאם גיל ומצב ולעתים רק הרגעה ולסייע לעבור הלאה. במילים פשוטות, כאשר נראה שינויים טבעיים במהלך ההתפתחות ברמות החרדה רצוי לא להיבהל, להישאר רגועים ככל הניתן, ללמד על עצמם והסביבה ולהזכיר שההורים תמיד שומרים. עם סביבה בטוחה נצפה שרמות חרדה מוגברות יפחתו בהדרגה. במידה ולא נראה הטבה לאורך זמן ממושך או לחלופין החמרה במצב, כך שיש פגיעה בתפקוד הילד, ההורה או הקשר ביניהם, רצוי לפנות לייעוץ עם גורם מקצועי מוסמך בתחום בריאות הנפש, פסיכולוג או פסיכיאטר מומחה לגיל הרך.
יש לזכור שעולמם הנפשי של ילדים רכים דינאמי ומשתנה ומצריך מאיתנו ההורים וויסות מוגבר לאורך ההתפתחות וקשיבות למתרחש בכאן ועכשיו. בכדי שאלו יוכלו להתקיים רצוי שהורים יפתחו התבוננות עצמית חומלת ויגייסו תמיכה מהסביבה ככל הניתן בגידול הילדים.
הכותבת היא פסיכולוגית התפתחותית מומחית במכון להתפתחות הילד, מרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית.