למשל, אישה חולה שחשה מיחושי לב - הרופא יגיד לה: "קחי אקמול ותירגעי", בעוד שגבר במצב דומה - מיד יחברו לכל המכשירים.
חוסר השיוויון מתבטא גם בשכר, במעמד הפוליטי בכל תחומי החיים בארץ. למרות שיש החלטת או"ם שלפיה באזורים מרובים בקונפליקטים מדיניים נשים חייבות לקחת חלק בשיח המדיני, זה ממש לא כך.
נשים גם יותר חשופות להטרדה מינית ולפיטורים על רקע הריון ולידה.
ולכן מגיע לנו לציין את יום האם. כי כל עוד מצבנו בחברה הישראלית אינו שווה, יש מקום לחנך וללמד, להסביר ולדבר על הסוגיות הללו.
ביום המשפחה ההערכה מתפזרת
בתוך המשפחה אנחנו רואות שינויים בעשור האחרון: יותר גברים ואבות צעירים רוצים להיות קצת יותר בבית, לקחת את הילד פעם בשבוע מהגן. כמה חבל שברוב המקרים, רק כשההורים מתגרשים פתאום רואים את האבות בגן או בבית הספר.
כן, גם בתוך המשפחה יש עדיין מוסכמות סטריאוטיפיות שצריך לטפל בהן, ואולי זה נורא יפה לחגוג את יום המשפחה, את הביחד. אבל עדיין לאם בתוך המשפחה יש הרבה מאוד תפקידים והרבה מאוד אחריות שהתא המשפחתי מטיל עליה, בלי שום פרופורציה לשאר בני המשפחה.
חלק מהמהות של שינוי חברתי, זה להנציח עוולות ואי שוויון. ואיך נשנה את המצב אם לא נשים את אם המשפחה במרכז, אם לא נדבר על המכאובים שלה, על חוסר הסימטריה, על אי הצדק שמרחף מעל חייה של כל אם?
|
מה מתסכל נשים?
זה לא חייב להתבטא במשהו חומרי, מספיקים אהבה, חיבוק ותודה שיוכיחו לאם המשפחה שהיא לא מובנת מאליה.
רינה בר-טל היא יו"ר שדולת הנשים בישראל







חדשות



= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון
















