במעגל החיים, משפחות עוברות שינויים רבים, חלקם הינם מעברים גיאוגרפיים, אשר להם השפעה על כל המערך הרגשי, חווייתי וחברתי של בני המשפחה. מעברים אלה משפיעים על כל אחד בפני עצמו וכן ,על מערכות היחסים בין בני הבית, בין אם השינוי חל על כל המשפחה (כמו מעבר דירה, מעבר לעיר או מדינה אחרת, מעבר בעקבות שינויים בתוך המשפחה) ובין אם חל על אחד מבני המשפחה (מעבר בית ספר, מעבר כיתה וכדומה). משפחות ואנשים עוברים שינויים רבים אחרים, שלא כרוכים במעברים פיזיים, והינם עוצמתיים מאד. החומר בו נעסוק כאן יכול לחול גם על התמודדויות אחרות שהנכם פוגשים.

אם אתם שואלים את עצמכם לגבי היכולת שלכם (של המבוגרים והילדים כאחד) להשפיע על האופן בו נחווה את השינוי, אזי, כן, יש לנו יכולת השפעה רבה מאד. הנה כמה נקודות למחשבה וליישום, שיסייעו לכם בהכנה לקראת השינוי ועיבודו בהמשך.

משפחה מאושרת (אילוסטרציה: thinkstock)
זה לא מיד יראה כמו בחלומות | אילוסטרציה: thinkstock

שלב הגילוי כשלב מתוכנן

אתם בוודאי מכירים את התופעה, שאתם נזכרים באירוע משמעותי שהתרחש וקשור אליכם, ויכולים לתאר בבהירות כיצד נודע לכם המקרה או המצב. כיצד הגיעה אליכם ההודעה, מי מסר אותה וכיצד. בין אם מדובר בזיכרון נעים, משמח או מעורר תחושה קשה, רגע הגילוי נחרת בזכרוננו פעמים רבות, כרגע מכונן. את רגע הגילוי ככזה שיוכל להכיל את מה שיעלה מבני המשפחה: את היתרונות והחסרונות בשינוי, את הטוב ואת הקושי. בספרי, מרחק שנת אור, המיועד לילדים ונוער (ויכול לעניין גם אתכם), מאור ומשפחתו עוברים רגע גילוי כזה, בו על ילדי המשפחה להתמודד עם המורכבות של שינוי שעתיד להתרחש. כיצד הוריו של מאור מתמודדים עם הגילוי?

  1. שימוש בהסברים פשוטים וברורים לגבי השינוי. הסבר הגיוני, ללא הבעת דעות אישיות אשר יכתיבו לשומעים מה עליהם לחוש, למשמע הבשורה – הינו חשוב מאד. אם הידיעה נאמרת תוך חוות דעת סובייקטיבית, אנו יכולים לחסום את הילדים מלהביע את מה שעובר עליהם. זה לא ימנע מהם להרגיש, זה עלול למנוע מאיתנו לדעת מה עובר עליהם. על כן, הסבר פשוט ופתוח שומר על תקשורת טובה עמם.
  2. הגילוי וההסברים לו ניתנים כאשר ישנם עוגנים ברורים, להבדיל מידיעה עמומה ללא אחיזה. לדוגמה, בספרי, הוריו של מאור, מספרים לו ולאחותו על מעבר צפוי של משפחתם, רק כאשר המעבר המתוכנן כבר מגובש, וכבר ידועים להורים פרטים כמו היכן יגורו, כיצד נראה הבית והיכן בדיוק הילדים ילמדו. כך, אל מול הערפול המתעורר אצל הילדים, מתוך פחדים ואי ודאות, הם יכולים להיעזר בנתונים ובידיעות המאפשרים תחושת אחיזה בקרקע ותחושת בטחון כללית.

לאחר שלב הגילוי הראשוני

  1. חשוב לשמור על מרחב לעיבוד הרגשי והמילולי של ההזדמנויות אל מול הקשיים הצפויים, העלולים לעלות. כהורים או מבוגרים, אם נוכל להוות מיכל מספיק רחב עבור הילד, בו הוא יוכל להביא את ההשערות, השאלות, והפחדים, נרוויח גם מהידיעה וגם מההזדמנות לסייע לו לעבד את מה שעובר עליו. גם אם מחשבותיו ורגשותיו שונים משלנו ולעתים מפתיעים עבורנו. זהו תהליך העיבוד של הילד עצמו, שהוא תהליך נפרד משלנו, ושיכול להתקיים בתמיכתנו. כך, הילד לומד את המורכבות של הטוב עם הפחות, מורכבות הטמונה בכל סיטואציה או מעבר.
  2. האטה, סבלנות, אורך רוח. עיבוד שינויים מצריך זמן, בו מתווספות שכבות של הבנה וקבלה של הדברים. בספרי מרחק שנת אור, אפשר לראות את תקופת ההסתגלות כארוכה ורצופת עליות ומורדות, ונערכת מספר רב של חודשים, עד עיבודו של מאור את מקומו כישראלי, המתגורר במדינה אחרת. אין צורך ויכולת להאיץ את תהליך ההשלמה עם המצב, אלא להמשיך ולפעול מתוך תמיכה, בקצב הנכון. תחושת השלמה אצל הילד, בכל מעבר או שינוי, עשויה להתקיים כאשר צרכיו יתמלאו, כאשר יפגוש את רגשותיו, ולא מתוך קצב מוכתב מראש.
  3. מתמודדים ביחד ומפיגים את הבדידות. מעברים ושינויים נחווים באופן קל יותר כאשר ישנה תחושת אחווה. אם לא נתכנן את התקשורת הפתוחה והמודעות להתמודדות, עלולות להיווצר אצל הילד תחושת בדידות באתגר ההסתגלות, לדוגמה, מתוך מחשבה של הילד שהוא לא מובן, שלא מקבלים את הפחד שלו או מקטינים את החששות שלו ("שטויות, זה יעבור"), וכאשר לא משוחחים כלל על השינוי. על כן, חשוב לייצר חוויה אמיתית של שותפות, אחווה, עזרה.

כיצד נעשה זאת:

  1. תכנון תהליך פרידה משמעותי ממעגלי החיים של בני המשפחה. הפרידה מאפשרת לסובבים לשמוח, לאחל, לחזק, ולטעת תחושות חיוביות של שייכות. הפרידה מאפשרת לשמוע ולחוש מעגלים ברורים של תמיכה, שגם לאחר השינוי יוכלו להוות משענת רגשית.
  2. עזרה ביצירת קשר עם בני השווים והוריהם (במקום החדש על מנת לסייע ביצירת מעגל חברתי, במקום הקודם והמוכר כתמיכה במעבר, לאחר מחלה וכדומה).
  3. תיווך שפתי, תרבותי, גם אם מדובר בעיר אחרת. (מה הילדים פה נוהגים לעשות, אילו תנועות נוער נמצאות כאן, היכן התחביבים שלך יוכלו לבוא לידי ביטוי כאן). במדינה זרה, התיווך השפתי אף רב יותר, לדוגמה, הבנת הנאמר במסגרות החינוך, שימוש במשפטי עזרה מוכנים, ועוד עזרים (אלה מפורטים בספר, באם יש בכך צורך).
    תיווך אוריינטציה גיאוגרפית (לאן הנוער יוצא, מה נמצא סביב שכונת המגורים, כיצד מגיעים וכו).
  4. תיווך לימודי / תיווך תחומי עניין שהיו קיימים קודם.
  5. התמודדות בחוץ ובפנים, בתוך המשפחה: במעברים, תחושת ההזדמנות והטלטלה של השוני, העוברים על אחד מבני המשפחה או על כולה, יכולים להתבטא גם בבית. בין אחיזת יתר ורצון להיות רק עם ההורים או האחים, ובין אם בעלייה ברמות המתח והקונפליקט בין בני הבית, אלה תופעות שכיחות הקשורות בהתמודדות של הילד עם המעבר, ועם חוויה פנימית עוצמתית. עצם הידיעה שכך המצב, יכולה להשרות רגיעה, ולהסיט את השיח ממקום של האשמה למקום של הבנה.
  6. מעברים בחיים יכולים להיחוות על הרצף שבין טלטלה משתקת והזדמנות להתמודדות בתחושת אחווה וביחד. תחושת "יחד" והפגת הבדידות הם המפתח להתמודדות המיטבית עם האתגרים הצפויים ולעזרה לילדינו ולכל בני המשפחה.
    ספרה של עדית רונן-סתר (צילום: יחסי ציבור)
    ספרה של עדית רונן-סתר | צילום: יחסי ציבור

עדית רונן-סתר היא מטפלת זוגית ומשפחתית, הממוקדת בצמיחה מיטבית של משפחות. זהו ספרה השלישי לילדים. לרכישת הספר באתר ההוצאה. באופן אישי – עברה עדית מעברי מגורים בין מדינות, הן בילדות והן בתקופת בגרות והורות. | אלינה גורבן היא מאיירת נודדת שנולדה במולדובה, גדלה בפתח תקווה וכרגע מתגוררת בניו יורק וכ"נודדת" מנוסה בין מדינות העולם.