"אי אפשר לדעת איך הציורים יצאו"
ג׳ובאניטי, שמתגורר עם אשתו ושני ילדיו, פרדי, 8, וסופיה, 6 בדלאוור, נאלץ לבלות עשרה ימים מכל חודש בלאס וגאס, הרחק ממשפחתו, בסטודיו לקעקועים, ונסיעות אלה יכולות להיות קשות ומלאות געגועים. הוא גילה שהטיסות עוברות לו הרבה יותר בכיף כאשר הוא מבקש מילדיו שיציירו לו ציורים לצביעה במטוס. הוא גילה שהפעילות הצבעונית מקלה על הפרידות הארוכות ויוצרת קשר מיוחד בינו לבין הילדים, שממתינים בסבלנות שישוב עם המוצר המוגמר בחיקו.
"מצאתי שזו דרך אחת להישאר קרוב אל הילדים כשאני נמצא רחוק", מספר ג׳ובאניטי. "אני נורא אוהב לצייר ולצבוע, ובציורים האלה, אף פעם אין דרך לדעת איך הם יצאו. לפעמים אני מוצא את עצמי צוחק בקול רם בלי שליטה בזמן הצביעה, והתהליך לא מפסיק לשעשע אותי. זה יותר טוב מלראות סרט בטיסה מבחינתי. אני מת על זה".
כל העסק התחיל, כמו רוב הדברים המוצלחים באמת, כטעות. כאמן, ג׳ובאניטי מסתובב תמיד עם מחברת ציורים משלו, אותה הוא לוקח לטיסות. יום אחד הוא שכח את המחברת בבית והנייר היחידי שהיה ברשותו היה הציור שבתו נתנה לו לדרך. ג׳ובאניטי החליט לצבוע את הציור, וכשחזר הביתה ונתן לה את התוצאה, היא היתה נרגשת ומאושרת. כעת, שני ילדיו של ג׳ובאניטי נרגשים לספק לאבא ציורים וממתינים בקוצר רוח לתוצאות. "הם מציירים לפעמים ציורים מאוד מפורטים בקווים צפופים, ואני צריך לבקש מהם שישמרו על הציורים פשוטים ומלאי אוויר, שיהיה לי איך לצבוע", הוא מסביר.
לעתים הילדים לא מתאפקים וצובעים בעצמם את הציורים שהם נותנים לאבא. "במקרים כאלה אני עדיין אומר תודה על הציורים הנפלאים, אבל נאלץ לעשות במטוס עבודות של גדולים". בהתחלה היה צובע ג׳ובאניטי את היצירות בעפרונות צבעוניים, אך לאחרונה החל לצבוע אותם באייפד, בתוכנת ציור מקצועית, מה שמעניק לציורים אפקט שונה. הוא מודה ששכניו למטוס תמיד מופתעים לראות באיזה סוג של אמנות עוסק האדם המבוגר שיושב לצידם, צובע מפלצת ירוקה, ומצחקק לעצמו. לאחרונה העלה ג׳ובאניטי את הציורים לאתר אינטרנט, והם הפכו לוויראליים. "כשמעורבים ילדים חשוב לי שהתגובות יהיו חיוביות לגמרי, ואני מאוד מודה על כך שהציבור תומך ומתלהב מהעניין. אני מקווה שנמשיך בשיתוף הפעולה הזה שנים רבות קדימה".