זה מתחיל בדרך כלל רגע לפני שתשימו לב, בדיוק כשנראה לכם שהם משחקים ממש יפה ביחד, אבל פתאום אחד זורק על אחיו משהו, הוא מחזיר לו, והם מגיעים אליכם בוכים וצועקים. רוב ההורים לא יודעים כיצד להתמודד בצורה נכונה עם המריבות האלו ועושים לא מעט טעויות בדרך.
"אם אתה ישר מתערב, אתה לא נותן להם ללמוד להתמודד, להתווכח, לחיות אחד עם השני. ואם אתה נותן להם להמשיך לריב אז הם יכולים להרוג אחד את השני", אומר פרופ' עמוס רולידר, מומחה לניתוח וטיפול בקשיי התנהגות של ילדים. "הסיפור הוא לעמוד, להסתכל, ללמד, אבל כשהם מתחילים לצרוח, לקלל ולדחוף - פה צריך לעצור את זה ופה אנחנו גם עושים לא מעט טעויות".
אבל מה עושים שכשבמרבית מהמריבות אנחנו בכלל לא נמצאים?
"זה נכון, ואז הם באים ואומרים אמא 'הוא עשה לי', וההורה מוצא את עצמו לובש את הגלימה של השופט ומתחיל לחקור את הילדים, שזאת טעות קלאסית.
"יש הורים שאומרים גם אני רבתי עם האחים שלי כשהיינו קטנים והיום אנחנו חברים טובים. אל תשוו בין מה שהיה בילדות שלכם לבין מה שהיום".
אז מה כן לעשות?
"לא לשפוט, לא להתעצבן, לא לזרוק אותם לחדר, וכמובן, לא לתת להם להרוג אחד את השני. כשאתם מגיעים הביתה, שבו איתם שנייה, תעברו על סדר היום שלהם יחד ותקבעו ציפיות: מי מקבל את השלט, למשל, או איך משחקים ביחד.
"כשאתם רואים שהם משחקים יפה תעצרו אותם ותגידו בקול 'איזה כיף בבית'. אם הם מתחילים לריב תתקדמו שני צעדים, תעמדו תסתכלו. אם הם מנהלים את הדיון בצורה יפה לחזק אותם. אך אם הם מתחילים לקלל - לעצור ולהגיד: 'סליחה, זה לא מקובל עליי', ולא לשלוח אותם לחדרים אלא להושיב כל אחד בכיסא ולומר להם עכשיו תחשבו על זה. אסור לנתק מגע אלא לומר 'בואו נתחיל לשחק יחד עוד פעם'".