הכל התחיל בזה שהרופא המומחה לאולטרסאונד אמר שכנראה יש לנו בת. עוד בטרם הבשורה, היה לי ברור שמה שבא – ברוך הבא, ובכל זאת, זה היה משמח לשמוע על בת אחרי שני בנים. אלא שבדיקת מי השפיר גילתה את ההיפך. שוב בן. שלישי.
אחרי הלם קל ביותר, הבנתי מהר מאד שנועדתי להיות האישה היחידה בבית. כל מי שמכיר אותי יעיד על כמה זה מתאים לי ולכן כעת רק נותרה הדילמה היחידה – איך נקרא לו? לבעלי היקר, היה ברור כבר הרבה שנים שאם מתישהוא תהיה לנו בת, הוא היה רוצה לקרוא לה ליבי. אני אישית פחות התלהבתי מהשם, אבל זרמתי עם הרעיון - גם ככה אין לנו בנות. אבל עכשיו יש לנו כאמור בן והרעיון יצא מהמחשבות - עד שהוא חזר בהפתעה, מהדלת האחורית. כי אחרי לילות ארוכים של שיחות שלא הובילו למסקנה ברורה, בעלי פתאום שלף מהמותן: "אז מה את אומרת על ליבי בכל זאת?"
מיד קפצתי ואמרתי כן. ליבי עבור בן הרבה יותר זרם לי מליבי עבור בת. למה? קצת כי אין הרבה כאלה בשוק, ובעצם גם למה לא? לבכור שלנו קוראים גל (יוניסקס), לאמצעי יונתן (מיינסטרים), ובשלישי אמרנו שנלך על שם מיוחד. מה גם שיש לשם הזה משמעות אדירה עבורנו בהיווצרותו של ליבי. מבלי לפרט יותר מדי בעניינים של בינו לבינה, ליבי הגיע בעיקר בגלל שרציתי אותו עמוק בפנים, עמוק בתוך הלב. הוא לא היה מתוכנן לזמן שבו נוצר, וסיבות היווצרותו לא שכיחות (ועד כאן אפרט לכם), כך שכשאמיר בעלי אמר 'ליבי' - זה ישב לי בול.
אבל אחרים התקשו לעכל את השם. בדיוק כמו שהם מתקשים לעכל את ההחלטה של רותם סלע לקרוא לבנה הטרי גלי. ובכן, מאחת שיודעת לאחת שתדע בקרוב – הנה מה שמצפה לך, רותם יקרה (ושאר הורים שחושבים לקרוא לילדיהם בשמות מיוחדים) - 6 משפטים שככל הנראה תשמעו לפחות פעמיים ביום.
- ליבי????? אבל זה בן לא?
- אולי לא מאוחר לשנות? אז אולי רק תוסיפו לו שם שני, ליבי רן לדוגמא?
- לא חבל? כל החיים יצחקו עליו כי יש לו שם בת
- מממ מעניין, אז למה בעצם החלטתם לקרוא לו ככה?
- אה, אתם בכוונה רצים להיות מיוחדים
- טוב, זה ברור ממש רציתם בת. הא?
ומה אתם תעשו הורים יקרים?
היו איתנים, היו בטוחים. אחרי הכול, אם מישהו כאן פספס את הממו, הרי שאתם ההורים, אתם המחליטים, ואם החלטתם על שם כזה מיוחד (או מיינסטרים - זה ממש לא משנה באיזה סוג של שם) – כנראה שהייתה לכם סיבה לקרוא לו ככה ואתם לא חייבים לפרט אותה בפני אף אחד. היא מספיק חשובה לך וזה צריך להיות מספיק לכולם. זה השם שאתם ההורים, אלו שיצרתם אותם, בחרתם עבורם ואף דעה בעולם ולא משנה של מי, לא צריכה לערער לכם את הביטחון הזה ואת השם שבחרתם לילד המדהים שלכם.
ומילה לכל "הסביבה"? שחררו. אני מניחה שלכולנו דברים חשובים יותר להתעסק בהם מאשר בשמו של הבן שלי, ואפילו אעז לומר – יותר מגלי של רותם סלע.