המעבר לשעון חורף קרב ובא וכנראה שרובכם כבר מרגישים את היקיצות המוקדמות של הילדים ולא מבינים למה זה קורה. אז נתחיל מהסוף שאולי ינחם אתכם קצת - זה קורה לכולם. אז כדי שתרגישו שאתם באמת בחברה טובה, קיבצנו חמש טעויות שהורים עושים במעבר לשעון חורף:

  1. נלחצים - העצה הכי חשובה, יותר מכל עצה אחרת, היא לא להילחץ. השתדלו כמה שיותר להיות רגועים, בטוחים ופנויים לשינוי כי רק עם פניות שלנו נצליח לייצר ולהתמודד בצורה נכונה בבית.

    מה כן לעשות? להקשיב לקול הפנימי שלכם, להקשיב לקול הפנימי של הילדים, להרדים בהתאם לסימני עייפות של הילדים ולייצר טקס שינה שמתאים לכם ולבית.
  2. "מושכים" את הילדים כדי שלא יירדמו מוקדם - אנחנו מושכים אותם וחושבים שנכניס אותם מאוחר יותר ואז הם יקומו מאוחר יותר ואנחנו הרי יודעים שלרוב הילדים זה לא נכון. ככל שאנחנו מושכים אותם הם נכנסים עם עייפות יתר או אדרנלין גבוה, מה שלחלוטין משפיע על ההתעוררות המוקדמת או היקיצות בלילה. אז מה כן לעשות? לא למשוך!

    מה כן לעשות? להסתכל עליהם, הגוף מדבר וחשוב שנתסכל עליהם. אם הבנו שהם עייפים מדי או מוצפים מהגן וזה משפיע על ההרדמה ובכלל על הלילות, תייצרו אחר צהריים רגועים יותר בתקופה הזאת, ואז הגוף יראה לכם בצורה נכונה יותר מה הוא אומר, תתווכו להם מה אתם רואים ותכניסו ללילה בהתאם.
  3. מבלבלים אותם - רובנו ברגעים האלו מתחילים לכבות שריפות, מורידים שנות יום, משגעים את הילדים עם דרכי הרגעה אחרות, רק שיחזרו לישון, וזה חברים - מבלבל. במקום לבנות ולהמשיך להיות ברורים במסר ובביטחון אנחנו מבלבלים אותם ורק מנסים לחזור לישון, משהו שלטווח הארוך לא עוזר להם.

    מה כן לעשות? להיות בטוחים בדרך שלכם, במה שעשיתם לפני ועבד לכם. אם הילדים יודעים להירדם עצמאית, תמשיכו באותה דרך, תתנו מענה לבכי, תאריכו את הטקס לפני להרגיע ולתת בטחון אבל אל תחפשו דרכי קיצור. זה לא לטובתם ולא עוזר להם, אלא רק מקשה עליהם יותר.
  4. הופכים להיות צוות הווי ובידור - השעה חמש אחר הצהריים, הילדים כבר מראים סימני עייפות, ואנחנו לא מוכנים לקבל את העובדה שהם עייפים, ואז אנחנו הופכים להיות ליצנים - משמיעים מוזיקה, רוקדים בטירוף ומוסיפים הרבה גירויים. בשלב זה הילדים לגמרי זורמים אבל אז מגיעה המקלחת, אנחנו מוציאים אותם, ושם בכי קורע לב ואנחנו לא מבינים מה היה שם. וכל זה נקרא - פרץ אנדרנלין. "הרמנו" להם, יצרנו מסיבה, והם זרמו והיה כיף אבל בפועל הגוף היה מאוד עייף, ואז אחרי המקלחת, כשהגוף נרגע קצת, הילד ממש מבולבל בין העייפות לבין האדרנלין.

    מה כן לעשות? ראיתם סימני עייפות - תרגיעו את הבית ואת הקצב. אם אתם בחוץ תעלו הביתה תורידו הילוך, תאכילו בשקט, תקלחו (או ההפך) ותרדימו, גם אם זה ממש מוקדם - זה יעזור להם להוריד הילוך ולהיכנס לשינה טוב יותר.
  5. מקבלים את השעה חמש בבוקר כשעה לגיטימית להתחיל את היום - זה סעיף לא פשוט להרבה הורים וגם הרבה יועצים ויועצות חלוקים עליו. מבחינתנו לא מתחילים את היום לפני שיש אור או לפחות לפני השעה 6:00-6:30 בבוקר. כל שעה מוקדמת מזאת שאתם מתחילים את היום מייצרת אצל הילדים כמו ג'ט לג. הם קמים מוקדם, אנחנו מתחילים את היום ולרוב ישר מאכילים ואז מרגילים את הגוף גם לפתוח את הבוקר מוקדם.

    מה כן לעשות? לא להוציא מחדר השינה לפני שיש אור, או שעה אחרת שתגדירו. אל וחשוב להיות עקביים. העקביות שלנו נותנת להם ביטחון. גם לא להתעלם מהם - הם צריכים אותנו כדי להרגיש ביטחון - וזה התפקיד שלנו, בטח בלילה.

הקול הפנימי שלכם הוא זה שיקבע

מה קורה אם הילד שלנו מתעורר מוקדם, נראה ערני ומסמן לנו לצאת שהוא רוצה החוצה? זה עדיין לילה מבחינתו וחשוב להבין שבשעה הזאת הורמון השינה מאוד נמוך ולכן הוא נראה ערני, אבל הוא בעצם עייף! עייף מאוד (גם אם זה לא נראה).

הצורך שלהם הוא כרגע לישון, כדי שיצליחו להתחיל את היום בצורה טובה. לכן תיכנסו, תרגיעו, כאילו היקיצה היא באמצע הלילה. אם הוא מסמן לצאת החוצה, תגידו לו שלילה ועדיין ישנים, ושרק כשיש אור יוצאים החוצה.

המשימה שלנו לעזור לגוף להבין שישנים עדיין. אנחנו מכירות ויודעות שיש הרבה תפיסות לגבי השעות הללו, ויש כאלו שמקבלים את השעה כלגיטימית. חשוב להבין שאם לא מפריע לכם להתחיל את היום בחמש בבוקר זאת בחירה שלכם, וזה ממש בסדר!

אם לא מתאים לכם ולהם הדרך לשנות היא בעקביות, חיבוק וביטחון עד שיחזרו לישון. מתי לצאת מהחדר? סביב 6:30 ועדיף כמובן אחרי שהם הצליחו להירדם. תפתחו חלון, תגידו בוקר טוב ותתחילו את היום. את האוכל של הבוקר כדאי לתת לפחות רבע שעה אחרי מצב ערות, כדי להפריד אוכל משינה.

שאלה נפוצה נוספת היא האם להאכיל השעה חמש בבוקר שהם לא מצליחים לחזור לישון? אם זה זמן אוכל, כלומר עבר זמן מהאכלה הקודמת, ו\או הילד עדיין אוכל בלילה אז בוודאי, להאכיל ולהחזיר לישון. אם לא, זה לא זמן אוכל, והוא אכל לפני שעה או לחילופין הוא כבר לא אוכל בלילה - לא כדאי להכניס את זה כפתרון אלא להחזיר לישון באותה דרך.

אין ספק שמעבר לשעון חורף משפיע על הרבה דברים בחיים של הקטנים שלנו וגם שלנו. מחשיך מוקדם, נמצאים פחות בגינה, הם מתעייפים קודם, אנחנו יותר זמן בבית כי גם מתחיל להיות קריר אבל בסוף, בשורה התחתונה כמו כל דבר בהורות, גם פה תקבלו החלטה שמתאימה לכם, לבית שלכם, תתמידו בה, בשעה, בטקס, בתגובה ובדרך - ומשם זה יסתדר. הקול הפנימי שלכם הוא זה שייקבע בסוף.

הכותבות הן מנחות הורים ויועצות שינה, מייסדות "הקול הפנימי להורות".