רוב האמהות נוטות לשים את עצמן במקום האחרון כברירת מחדל. נראה שזה מה שהביולוגיה דורשת כאשר יש לדאוג ליצור חסר ישע. אולגה לבנקוקה, גורו לייפסטייל אמריקנית, מבקשת כעת להפוך את היוצרות, ובספר חדש ומעורר מחלוקת קוראת להורים לשים את הילדים בצד ולהתמקד בעצמם. "איך להיות אנוכיים ועוד עצות לא נוחות" נקרא הספר שכבר מעורר סקנדל באתרי ההורות ובתקשורת.
"אל תקראו לילדה 'ילדה טובה'"
"טוענים שככל שנעניק לילדינו יותר אהבה ותשומת לב, כך נהפוך להורים טובים יותר והילדים יגדלו להיות אנשים טובים יותר, אבל זה פשוט לא נכון", טוענת לבנקוקה. "כמה שאנו מוותרים יותר על עצמנו ומעצמנו ככה נקבל פחות כבוד מילדינו, והם יצפו מאיתנו לפחות. ההתנהלות של הורים גורמת ללחץ אדיר. הם לא יכולים לחכות להתאוורר כבר מהילדים, וכשהילדים מגיעים לגיל ההתבגרות ההורים הופכים כבר לסט מיתרים שעומדים לפקוע בכל רגע. מתוחים עד גבול היכולת. הגיע הזמן ללמוד כיצד להיות אנוכיים על מנת להגן על שפיותנו, בריאותנו ולהבטיח יחסים טובים ומתמשכים עם הילדים".
לבנקוקה מבינה שקשה לאמהות להפוך בן רגע את עורן ולכן מציעה להן ללמוד שיעור או שניים באנוכיות מהילדים שלהן. "הילדים הכי טובים בלהיות אנוכיים, פשוט תעשו את מה שהם עושים", היא אומרת, ופונה גם לאבות, אך בעיקר לאמהות. "תבקשו מהם לעשות דברים עבורכם במקום להפך, אתם לא משרתים. תפסיקו להתנהג כאילו כן. ככל שתמהרו להפסיק להתנהג כמו השטיח לרגליהם, כך הם ילמדו מהר יותר לכבד אתכם. תמצאו גם מטלות לעשות יחד, וכדאי לתבל הכל באווירה נחמדה וצחוק. יש לזכור שבדיוק כפי שאתם דואגים לכל צרכיהם, וגם לגוף שלהם, עליכם לדאוג גם לגוף שלכם".
לבקוקה מציעה ליצור רשת של הורים ולבחור יום בשבוע בו כולם שומרים על הילד של מישהו אחר, וההורה מתפנה לעצמו. סבב כזה יכול להיות מועיל לכולם. היא גם מציעה לא לבזבז זמן על התמקחויות עם הילד על דברים כמו שיעורי בית או מטלות בבית, כי ריבים כאלה עשויים לקחת המון זמן. במקום זה היא ממליצה לתת לילדים לשאת בתוצאות. על פי משנתה של לבקוקה יש לומר שני משפטים מקסימום בוויכוח, ולהמשיך הלאה, כשהעונש יגיע בבית או מהמורה.
"הילדים לומדים מכם כל הזמן", מזכירה לבקוקה. "אתם חייבים להוות עבורם מעיין בלתי נדלה של ידע והראה. הרשמו לקורסי השתלמות באוניברסיטה, פנו זמן לחקור נושאים ולקרוא, צאו להרפתקאות לבד, כל אלה יעשירו את חייכם ובהמשך גם את חיי הילדים. חוג קדרות למשל יעניק לכם כישורים נפלאים שתוכלו להעביר הלאה, כמו גם למידת שפות, שירה במקהלה ועוד".
הדבר הכי חשוב ללבקוקה הוא המנעות משבחים מיותרים. "אל תקראו לילדה 'ילדה טובה', תנו לילדים לגלות לבד מי הם. כולנו חווינו מספיק פעמים את תחושת הכשלון שנובעת מההרגשה שלא ריצינו את הורינו. אם יש לכם צורך גדול לשבח את הילד על דבר מסויים, עשו זאת פעם אחת ובבירור. לא צריך יותר מזה". כמו כן, נוזפת לבקוקה בהורים שלא מאפשרים לילדיהם לעזור כדי לקצר תהליכים, כי העזרה פעמים רבות לא ממש אפקטיבית. "הילדים רוצים לעזור כי הם רוצים שההורים שלהם יהיו מאושרים. קחו את העזרה שהם מציעים. כך הם ילמדו".
לבקוקה רואה את ההורים של היום כקורבנות של ילדיהם, לא פחות. "הפסיקו לוותר על האושר שלכם בשביל הילדים", היא קוראת. "כל התקרבנות כזו היא חרב דו צדדית. היום הילד אולי יראה מאושר כי הקרבתם עבורו אבל מחר הוא ידרוש עוד ועוד. אתם רוצים לראות את את הילד מחייך, אבל בקרוב לא תוכלו כבר, כשאתם מכופפים עד לקצה היכולת. גם אתם וגם הילד תשלמו על ההתנהגות הזו מחיר כבד. ילדים יודעים שהם מקשים על הוריהם ומתחרטים על כך בהמשך. כועסים על עצמם לאט לאט, ואז גם עליכם. תבחרו בדרך שונה מזו של הוריכם בהורות שלכם. הילדים ילמדו מכם, ויהיה פה שחרור ורווח כפול. כך תוכלו להמשיך להתפתח ולהיות מאושרים יותר בחיים, והילד יגדל להיות אדם מתחשב ומבין יותר את סביבתו ואחריותו בעולם".