״אז מה נשתנה הפסח הזה מכל הפעמים?״ כתבה האם, שביקשה להשאר בעילום שם מחוץ לגבולות הקבוצה, ״הפסח הזה חגגתי עם אנשים שאוהבים אותי, ובחרו להזמין אותי כי הם אוהבים אותי. הפסח הזה לא נאלצתי לחגוג עם המשפחה שלו, רק כי אני אישתו של, הגיסה והכלה של. הפסח הזה, בניגוד לשאר הפעמים, לא שמתי את מסיכת החיוך המאולץ והצבוע שלי. הפסח הזה הרגשתי חופשיה, מאושרת ולא מיותרת. הפסח הזה הבנתי את משמעות המשפט: בין יושבין ובין מסובין. וגם את משמעות המשפט יציאה מעבדות לחירות. בניגוד לפעמים הקודמות גם לא סימסתי לחברות שלי שאני עם אנשים ובלב, אני לבד. לא ישבתי השנה בחושך, תרתי משמע, ועכשיו יותר מתמיד אני מחכה לראש השנה. לא אכפת לי איפה אהיה ואיך אחגוג. דבר אחד אני יודעת: לעולם, אבל לעולם, לא אשב בחברתם של אנשים שלא מכבדים אותי, (הם באמת לא חייבים לאהוב אותי), אנשים שרוצים ברעתי וברעתם של ילדיי. נשים יקרות: מאחלת לכולנו חג שמח״.
הפוסט של האם, בת 47 מאיזור המרכז, יצר תגובה סוחפת ונרגשת של נשים שבירכו אותה, פירגנו מכל הלב לעוצמה שלה וראו בה השראה רבה. הפוסט הזה מגיע אחרי סיפור ארוך ולא פשוט, שהחל בנישואים ארוכים בני 23 שנים פלוס שני בנים, המשיך בהסתבכות כלכלית של אב המשפחה ושל אחיו, והסתיים, לאחר תקופה מורכבת מכל הבחינות, בגירושים לפני מספר חודשים. למחרת יום הגירושים, אחד הימים הטעונים רגשית בחייה, כתבה האם פוסט נוסף, מקדים, שלמעשה חזה את הפוסט הנוכחי, ומשמח לראות שהתחזית והתקווה שיצרה לעצמה, אכן התגשמה. ״אז חמותי ואני כבר לא״, כתבה אז, ״והמשפחה שלו ואני כבר לא. הוא ואני כבר לא. אתמול בצהריים, האיש שקידש אותי לפני 23 שנה התיר אותי. עמדתי שם איתנה וחזקה מבלי ששריר בפנים יזוז לי, לא הזלתי דמעה אפילו. אתמול באופן רשמי החלטתי להשאיר מאחור את האנשים שפגעו בי והכאיבו לי. לעולם הם לא יפנו אלי ולא ידברו אלי כמו בעבר. בפסח הקרוב לא אצטרך ללכת למקום שבו אני לא רצויה וגם לא רוצה להיות. מהיות אפסיק לרצות, להשתדל, לנסות, לשים מסכה של צבועה. מהיום אתנהג באופן הכי טבעי שיש. מהיום אתנהל לבד כלכלית ואף אחד לא יגרום לי לנזק כלכלי. מהיום אסמוך רק על עצמי. מהיום לא אהיה חייבת דין וחשבון לאף אחת או אחד. מהיום החלטתי שאעשה רק מה שאני רוצה. נשים יקרות, שלא יתפרש חלילה שאני מעודדת גירושין, אבל אין מחיר לחופש".